התאגיד גם מחזיק בזרוע פודקאסטים מפוארת ובשבע תחנות רדיו, אך צריכה להיות סיבה מאוד משכנעת שנשתתף בשכרם החודשי של קרן נויבך, קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, אם ממילא הם משדרים בתחנה פופולרית, שמשדרת פרסומות מסחריות. תחנות הרדיו היחידות שלציבור יכול להיות אינטרס להחזיקן הן אלה שמשדרות לקהל קטן, שלא היו יכולות להתקיים מפרסום, כמו תחנה בשפה האמהרית, הרוסית או קול המוזיקה.
גם תחנת הרדיו גלי צה"ל היא אנומליה בלתי פתירה. מצד אחד, רדיו של הצבא, ומצד שני, מדוע שחיילים ישרתו עם מיקרופון מהתקציב של משרד הביטחון? ניחא אם בזמן מלחמה גלי צה"ל הייתה מקדישה את כל שידוריה לתוכניות לחיילים ולדיווחים מבסיסים, אך היא פונה להמונים עם שידורי אקטואליה, טורים אישיים של עיתונאים ומצעדי פזמונים.
אנחנו בעידן של חילופי הגמוניות במערכת המשפט, בצבא, באקדמיה וגם בתקשורת. כנראה רפורמת קרעי תיכשל, אבל סביר להניח שרעידת האדמה של ערוץ 14, שנתן קול לציבור ענק שהושתק, יגרור אחריו צונאמי של שינויים דרסטיים. קרעי מזיז לתקשורת את הגבינה. היא מתנגדת, מתאחדת נגדו, מייחלת לכישלונו, אך נכון להיום נראה שגם זה תהליך שלא יהיה ניתן לבלום.