ראש ממשלת ישראל, בנימין "ביבי" נתניהו, הוא כוכב תקשורת. כשהוא מדבר אל מול מצלמות הטלוויזיה הוא מדבר בביטחון, הוא מכין מראש טריקים ושטיקים קטנים שגורמים נחת לתומכיו. הוא נהנה לגעור, לנזוף ולתקוף עיתונאים שמנסים להקשות עליו, הוא יורה אש וגופרית על עיתונאים שמעיזים לומר לו שהוא משקר או טועה ומטעה.

במסיבת עיתונאים ביום שני השבוע ובתחילת עדותו במשפט ביום שלישי, הוא הילל ושיבח את עצמו בלי טיפת צניעות. הוא מכר את עברו המפואר בפעם המי יודע כמה ונתן לשומעיו להבין שהוא המנהיג הכל יכול, ואם לא הוא - הייתה מדינת ישראל אי שם בסוף סולם הדירוג של המדינות המתקדמות בעולם.

אוהביו ומעריציו מחככים ידיים בהנאה כשהם צופים בו ומאזינים לו. עבורם הוא ״ביבי מלך ישראל״. בשבועיים האחרונים, לקראת מועד עדותו, מה שמכונה "מכונת הרעל" החלה במתקפה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, נגד ראש השב"כ רונן בר ונגד הרמטכ״ל הרצי הלוי. מי שמנצח מאחורי הקלעים על מנגינת המרעילים הוא ביבי הקינג, שבכל הזדמנות תוקע גם כמה חיצי רעל. המינון בחיצים שלו יותר נמוך משל עושי דברו, הרי מלך צריך לשמור על פאסון.

שרים וח״ככים לכלכו וטינפו בכל אמצעי תקשורת שאִפשר להם - ורובם אפשרו. הרמה הייתה תת־רמה ואני מעריך שאם מי מהאישים המושמצים היה תובע תביעת לשון הרע את השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם או את הח״ככית טלי גוטליב, הוא היה זוכה בגדול. 

ביום שלישי חומה אנושית של אנשי שירות הביטחון הכללי ושוטרים מקיפים ומאבטחים את ראש הממשלה. רק יום קודם הוא תקף אותם במסיבת העיתונאים באלימות מילולית קיצונית, אפילו עבורו, בגין פרשת מעצרו, חקירתו ותנאי מעצרו של דוברו אלי פלדשטיין בפרשת המסמכים הסודיים.

לאולם בית המשפט מגיעים לעודד את הנאשם קבוצה מצומצמת של שרים וח״ככים. הרבה פחות ממה שהיה מצופה. ביבי לוחץ ידיים, מחבק, מתנהג כאילו הוא בעל הבית באולם בית המשפט. עיניהם של תומכיו המכובדים מחפשות לתפוס פוזה מול מצלמות הטלוויזיה בטרם יוצאו הצלמים מהאולם. הם נצמדים למנהיג בתקווה שהצילום שלהם איתו בבית המשפט ייכנס להיסטוריה.

מי שלא תועד עם ראש הממשלה הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הוא הגיע מוקף באנשי ביטחון לבית המשפט, נתן הצהרה לתקשורת תוך שהוא מטנף על היועצת המשפטית לממשלה ומהלל ומשבח את ראש הממשלה. השר נתן קטע של שתי דקות למצלמות, עשה סיבוב ונעלם ברכב השרד שלו. הוא לא הטריח את עצמו בכניסה לאולם.

מצב המדינה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, נושא החטופים, הגרעין האיראני והמהפכה בסוריה מוכיחים כאלף עדים שהחלטתם הבלתי מובנת של 11 שופטי העליון, לאפשר לנאשם בפלילים לשמש במקביל כראש ממשלה במדינה עם קצב אירועים היסטריים והיסטוריים בכל התחומים - הייתה שגויה.

רכלני בית המשפט טוענים שמי שחסרה בבית המשפט היא הגברת שרה נתניהו, החוגגת ומבלה במיאמי עם בנה האהוב יאיר. חלקם אף מתלחשים שהסיבה לנסיעתה הבלתי מובנת לחו״ל, שבוע לפני המשפט, היא כביכול בעצת עורכי דינו של נתניהו, כדי שיהיה ממוקד ומרוכז לקראת תחילת המשפט.

בשוק ההימורים עדיין נמשכים ההימורים מי יהיה המפוטר הראשון מבין שלושת האישים - ראש השב"כ רונן בר, הרמטכ"ל הרצי הלוי או היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. היועמ״שית צועדת בראש הרשימה בהפרש ניכר, והמהמרים מהמרים על כך שלא תסיים את שנת 2024 בתור היועצת המשפטית לממשלה.

לפני כמה שנים צלצל אליי חבר טוב, נכה 100% מתקופת מלחמת ההתשה. בקול זועם הוא סיפר לי מה קרה לו בצהרי היום, וכך אמר: "הייתי בנסיעה ברכב שלי לכיוון הבית, מיהרתי כי הרגשתי שאם לא אגיע הביתה בהקדם אעשה את צרכיי במכנסיים. הרגשתי אסון מתקרב. אני צריך לקחת בחשבון גם את הזמן שלוקח לי לצאת מהרכב לכיסא הגלגלים. הגעתי ממש בדקה ה־90, ומה אני רואה? מכונית חונה בחניה שלי, שמסומנת עם שלט שעליו מספר הרכב שלי. לא היה אף מקום חניה בקרבת מקום. ואז זה קרה, לכל הרוחות", הוא צעק לי בטלפון, "חרבנתי במכנסיים". 

החבר שלי נשבר. "למה אנשים לא מבינים שתו נכה וחניית נכה הם לא מותרות? למה אנשים מטומטמים לא מבינים שמה שקרה לי קורה לעוד הרבה נכים קשים, שחוץ מהסבל היומיומי שלהם נאלצים להתמודד עם חארות שתופסים להם את החניה?", הוא אמר. "ואת הידיעה על הזיופים של תו נכה ראית?", הוא שאל. "במו העיניים שלי ראיתי על הרכב שתפס לי את החניה תו נכה מזויף".

השבוע דווח בתקשורת שנתפסה רשת של זייפנים שעשו מאות מיליוני שקלים מזיוף של אלפי תווי חניה לנכים ותעודות נכה. בין משתפי הפעולה עם הרשת היו רופאים ועובדים במשרדים הקשורים להנפקת התעודות. לפי הדיווחים, בשנת 2020 היו כ־90 אלף תווי חניה לנכים בארץ והשנה הגיע מספרם לכ־665 אלף. יותר מפי שבעה! הפרשה נחשפה אחרי חקירה סמויה של היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 במשטרה.

כשישבתי עם עיניים נעוצות במסך הטלוויזיה, קולט כל פרט מהמתרחש סביב משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לא הפסקתי לפזם עם חיוך על הפנים את "אדוני השופט", השיר שכתב חיים חפר ושר אריק איינשטיין. 

פעם ראיתי מרפסת בלי אור,
טיפסתי אליה לאורך צינור,
רציתי רק לבדוק את מצב המנורה -
לפתע מי מופיע? המשטרה.

אדוני השופט! אדוני השופט!
זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
אינני אשם, אינני אשם.

לגברת אחת באוטובוס
פיניתי מקום מתוך נימוס,
אבל מרוב צפיפות ומחנק -
הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק.

יום אחד פוגש אני בתייר
שרצה להשקיע באיזה דבר,
אז מכרתי לו בית שלא היה שלי -
כי לא רציתי שייסע מפה עם יחס שלילי.

אדוני השופט...

היה לי שכן נורא ואיום
שלא רצה לחיות איתי בשלום,
כשחטבתי עצים, בא פתאום המסכן
והכניס את הראש מתחת לגרזן.

אדוני השופט...

אדוני השופט, אל תהיה כזה מין...
למה באדם אתה לא מאמין?
רק לא בית סוהר, למען השם -
אינני אשם, אינני אשם.

אדוני השופט...