סוף שנת המס מצליח לגרום כאב ראש לא פשוט לבעלי עסקים קטנים, כמו גם לשכירים מן היישוב ולאנשים שחסכו שקל לשקל וסוף־סוף הצליחו לרכוש דירה או סחרו במטבעות דיגיטליים ומגלים כי יש לכך השלכות. למי מגיעות הטבות מס? איך מממשים אותן? ועל מה חשוב להקפיד לדווח? מורה נבוכים לסוף שנת המס.
הפסד הוא לא מילה גסה
בשנים האחרונות ניכרת השקעה לא מבוטלת של אנשים במטבעות קריפטוגרפיים, ראינו מה קורה עם הביטקוין לאחרונה, מה עושים לגבי רווחים כאלה?
“מי שמימש מטבעות במהלך השנה, לרבות החלפת מטבע אחד במטבע אחר (לפי עמדת רשות המיסים - ט”ל), נדרש לוודא לפני תום השנה אם נוצרו לו רווחים בפעולות אלו, ולשקול מימוש מטבעות עם הפסדים לצורך קיזוז חבות המס”.
בנימיני ושטראוס מסבירים כי מחזיקי מטבעות קריפטוגרפיים כגון ביטקוין ואתריום מבצעים במהלך השנה החלפות בין מטבע קריפטוגרפי אחד למטבע קריפטוגרפי אחר, בלי לדעת כי עמדת רשות המיסים בנושא היא שכל החלפת מטבע מהווה אירוע מס, וככל שבמועד החלפת המטבעות נוצר “רווח על הנייר” - יש לשלם מס. זאת אף שלא היה מעורב בעסקה כסף מזומן ואף שלא תמיד ניתן להמיר את המטבעות למזומן ולהעבירם לחשבון בנק בישראל.
"כדי להימנע מתשלום מס במקרים כאלה, מומלץ למכור לפני תום השנה מטבעות קריפטוגרפיים שהשווי שלהם ירד ממועד רכישתם, ולקזז את ההפסדים שנוצרו כנגד הרווח מהחלפת המטבעות”, הם ממליצים.
מה לגבי מי שמדווח על בסיס מזומן?
“ליחידים ולחברות שמדווחים על בסיס מזומן וצפויים להיות בהכנסה חייבת, מומלץ להקדים לסוף דצמבר תשלומים שמתוכננים להיות משולמים בינואר, וזאת כדי להקטין את גובה חבות המס השנה. בנוסף, מומלץ לחברות שאין בבעלותן מלאי, ויתרת הלקוחות שלהן גבוהה מיתרת הספקים, לשקול לעבור לדווח לצורכי מס על בסיס מזומן”.
כמו כן, מוסיפים השניים כי חברות שבבעלותן מט”ח בפיקדונות או בעו”ש בחשבונות בנק בארץ צריכות לשקול את העברתם לחשבונות בנק בחו”ל. זאת לאור יכולות קיזוז הפסדים רחבות משמעותית, במקרה של ירידת שער, כאשר הכסף מוחזק בבנק מחוץ לישראל.
גזירות מקרקעין
בשנים האחרונות אנחנו רואים עוד ועוד תופעות של הלוואות חברתיות, שמאחוריהן עומד הרעיון של חיסכון פערי התיווך של הבנקים או חברות המימון. “מומלץ לבחון לקראת שנת המס הבאה אם המימון מבוצע באופן אופטימלי”, מסבירים בנימיני ושטראוס. “קבוצות רבות מעבירות כספים בין חברות בקבוצה ללא שקילת כל סוגיות המס, באופן שעלול ליצור לעיתים הכנסות מימון בחברה אחת והפסדים בחברה השנייה שלא ניתן לנצלם בשנת המס - ולעיתים גם לא להעבירם לשנים הבאות. מומלץ לבחון באופן שוטף, במיוחד לקראת שנת המס הבאה, אם המימון הבין־֫ חברתי מבוצע באופן אופטימלי".
"כך למשל, קבוצות רבות מלוות כספים לחברות אחרות בקבוצה ללא בחינה של כל השלכות המס – מה שעלול להגדיל את תשלומי המס בראיית הקבוצה. במצבים מסוימים, באמצעות חלוקות דיווידנדים והנפקת שטרי הון, ניתן להעביר כספים בין חברות ללא חיובי ריבית. מנגד, במקרים אחרים יכול להיות שחיובי ריבית דווקא יקטינו את תשלומי המס בראי הקבוצה, כך שיש לבחון כל מקרה לגופו. תשומת לב מיוחדת צריך לתת כאשר לאחת החברות קיימים 'רווחים כלואים' מחוק עידוד השקעות הון או כאשר הלוואה היא מול חברה מחוץ לישראל".
לאחרונה פורסם תזכיר חוק לתיקון חוקי המיסים, הכולל לא מעט “גזירות” בתחום מיסוי המקרקעין. על הפרק עומד מס היסף, שעד כה נטו לייחסו ל”עשירים” בלבד, ותיקונו צפוי להכביד על לא מעט נישומים. עד היום, מס זה, ששיעורו 3%, הוטל על מי שהכנסתו השנתית עולה על תקרת הפטור (721,560 שקל לשנת 2024).
ממס זה הוחרג השבח ממכירת דירה תמורת עד 5.382 מיליון שקל. במסגרת תזכיר החוק, מוצע לבטל החרגה זו ולהוסיף למס היסף 2% על כלל ההכנסה ממקורות הוניים, תוך הוספת תקרת פטור כפולה – אחת עבור כלל ההכנסות, והשנייה עבור הכנסות הוניות בלבד. גזירה זו עלולה להביא לגידול משמעותי במס היסף, שיחול במיוחד במכירת דירה.
“בשל גזירה זו כדאי להזדרז ולחתום על הסכמי מכר טרם כניסת התיקון לחוק לתוקף”, ממליצה עו”ד אפרת רוסינסקי, שותפה במשרד מאיר מזרחי עם א. רפאל ושות'. “לבני זוג שמוכרים דירה מומלץ לפצל את התמורה בין שניהם, כך שתיקבע להם שומה נפרדת. זאת על מנת לנצל את תקרות הפטור של כל אחד מהם”.
אל תשכחו את המע”מ
שינוולד מסבירה כי תשומת לב מיוחדת כדאי לתת לאוכלוסיית רוכשי הדירות, ולכל מי שחתם על חוזה לרכישת דירה לפני עליית שיעור המע”מ. “בשנתיים האחרונות נפוצו בקרב יזמי נדל”ן שביקשו למכור דירות מגורים מבצעי 20/80 (ואף 10/90), שבמסגרתם הקונים משלמים 20% בעת החתימה על חוזה המכירה ואת היתרה רק במועד האכלוס. כאן המקום לציין כי רוב חוזי המכירה מכילים הוראה שלפיה ככל שתחול עלייה בשיעור המע”מ, היא תשולם על ידי הקונה”.
המשמעות היא שהרוכשים יצטרכו לשאת בעלות עליית המע”מ, לצד שאר התשלומים?
“רוכשים ששילמו רק 20% משווי הדירה בעת הרכישה, יצטרכו לשאת בעליית המע”מ מ־17% ל־18% באשר ל־80% הנותרים שהם עתידים לשלם במועד האכלוס. מדובר בעניין שעשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים לדירה”.
לא רק בעסקים באזורי עימות/פינוי?
“בין מסלולי הפיצוי יש פיצוי לכלל העסקים בארץ על הוצאות מזכות. מטרת המענק היא לפצות עסקים בצורה חלקית על ההוצאות הקבועות של העסק באותם חודשים ביחס לתקופת הזכאות, וכן השתתפות חלקית של המדינה בהוצאות השכר ששילמו המעסיקים לעובדים שכירים שלא עבדו כלל בעקבות המצב הביטחוני. לבעלי עסקים שמחזור עסקאותיהם הוא עד 300 אלף שקל, תקרת הפיצויים עומדת על 14,025 שקל. לבעלי עסקים שמחזור עסקאותיהם הוא עד 400 מיליון שקל, תקרת הפיצויים עומדת על 1.2 מיליון שקל”.
מסלול פיצוי נוסף הוא על נזק עקיף ליישובי ספר, כלומר פיצוי לעסקים ביישובי ספר עבור כל הפסד או מניעת רווח בהתאם לתנאים, ובכלל זה הפסקת פעילות. במסלול זה אין תקרת פיצויים.
“עד תום השנה יש לסגור יתרת חוב של בעלי מניות לחברה שבשליטתם בשל משיכת כספים. סכומי משיכות העולים על סך של 100 אלף שקל, שלא יוחזרו עד תום השנה, ימוסו כדיווידנד או כשכר”, מוסיפה סירוטה לוינר.
“משיכה של יתרות חובה או שימוש בנכסים מצד בעלי המניות בחברה (החזקה של 10% או יותר) הם משיכות החייבות במס. מועד חיוב המס בנוגע לשימוש בנכס הוא בתום שנת המס שבה הוחל השימוש, ואילו מועד חיוב המס בנוגע למשיכת יתרות חובה הוא בתום שנת המס לאחר שנת המס שבה נוצרה יתרת החוב. לכן, טרם השימוש בכספים מומלץ לבחון אם כדאי למשוך דיווידנד, לשלם בונוס ו/או להחזיר הלוואה, ובכך להימנע מתשלום מס”.
התרעות פיקוד העורף