הגרי על הכוונת: כשדובר צה"ל בוחר להגיד את האמת | נסטלבאום

דובר צה"ל מתח ביקורת על "חוק פלדשטיין", שמבקש להעניק חסינות מהעמדה לדין לכל גורם ביטחוני שמעביר מידע סודי לראש הממשלה. לדעת הגרי, "החוק מסוכן לצה"ל, ויוביל למצב שכל חייל יכול לגנוב מסמכים, ולכן הוא מסוכן לביטחון המדינה".

המתקפה נגד דובר צה"ל יצאה מזמן מפרופורציה. אפשר לנחש שאם על רא"ל הלוי לא היה מופעל לחץ להקדים את פרישתו מצה"ל, הדברים היו זוכים לנפח שונה, ומסע הרדיפה שמתנהל נגד דובר צה"ל היה קטן בהרבה. להגרי יש רקורד צבאי מרשים, ויש לקוות שתפקיד הדובר אינו התחנה האחרונה שלו על מדים. את מרבית שנותיו בצבא הוא עשה כראש מספן ים, מפקד שייטת 13, וראש מחלקת המבצעים של חיל הים. בתפקידו כדובר צה"ל הוא מצטייר כקצין שקול וענייני, שהצליח לעקוף לא מעט מוקשים תקשורתיים.

התפקידים שמילא הגרי לפני שמונה לדובר צה"ל, והתנהלות יחידת דובר צה"ל בשתי מלחמות בצפון ובדרום, הופכים אותו למועמד ראוי לתפקיד של אלוף בצה"ל, וייתכן שלתפקיד מפקד חיל הים. אסור שאמירה לא מוצלחת אחת תפגע בקידומו של קצין בכיר, שיכול להמשיך לתרום לצה"ל ושהוכיח עצמו בכל התפקידים שאותם ביצע בהצלחה רבה.

הפנקס פתוח

השופטת והמלבישות

בעבר העסיקה רשות השידור קבוצה של "מלבישות", שמתפקידן היה להגיע להסדרים עם בעלי חנויות בגדים, שסיפקו בהשאלה למגישים ולמגישות חולצות, עניבות וז'קטים, לצורך הגשת תוכניות בטלוויזיה. הז'קטים שהושכרו היו לרוב מדגמים ישנים שעבר זמנם.

היו מקרים שבהם נדרשו ה"מלבישות" להסיר את כפתורי הזהב שעל החליפות שיצאו מהאופנה, ולתפור במקומם כפתורים שחורים חדשים – מה שהפך אותם לעכשוויים יותר. החולצות שקיבלו המגישים לא הכילו אחוז גבוה של כותנה, והעניבות היו תפורות מבד פשוט, אך על המסך הן הצטלמו כלהיטים של אחד מבתי האופנה הגדולים.

ירון אנוש ואני לא הבנו מה קשורות המלבישות לאגודת העיתונאים, ולמה דווקא אנחנו נבחרנו לייצג אותן. השאלה שלי עוררה את זעמה של השופטת ברק, שאיבדה את סבלנותה והשיבה: "כך החלטתי, כיוון שאין להן איגוד מקצועי".

ניסיתי להסביר לשופטת שאין שום זהות בין המלבישות לבין מטרות אגודת העיתונאים, ושהן לא משלמות מיסי חבר ואין סיבה שנייצג אותן. "אז מצידי תגבו מהן מיסי חבר", השיבה בתקיפות, וביקשה לדעת אם אני מסכים לקבל את הצעתה, או שהיא תוציא צו שמחייב אותי לבצע את ההחלטה. הרהרתי לרגע והשבתי: "אני מציע שתוציאי צו". כך היא עשתה.

זמן קצר לאחר הדיון התקשר אליי מי שהיה סמנכ"ל רשות השידור, והודיע לי שאין צורך בשלוש מתוך חמש המלבישות שהועסקו על ידי רשות השידור. השבתי לו: "אני מייצג אותן עכשיו, ואני מתנגד שתפטר אפילו מלבישה אחת". הוא שמע, הפנים – וויתר. המלבישות ניצלו מפיטורים. כן, היו ימים שלאגודות העיתונאים היה משקל והתחשבו בדעתן.