במוקדם או במאוחר, ישראל תצטרך להכיר בשלטון החדש בדמשק | ג'קי חוגי

אחריו באו הצרפתים, ואחריהם האמריקאים. משלחת בת שלושה בכירים ממחלקת המדינה נחתה שם בשבוע שעבר. הגיעו גם נציגי ממשלת איטליה, ואז הירדנים והקטארים. אלה אינם ביקורי נימוס בלבד. כולם רוצים לתהות על קנקנו של הבוס החדש ולכונן עימו יחסים. כל ממשלה וסיבתה.

מדינה מפורקת כמו סוריה, כמוה כמו חברה בפשיטת רגל. אף שמצבה עגום, היא מהווה הזדמנות כלכלית אדירה עבור ממשלות ומשקיעים. א־שרע אכן קיבל לידיו עיי חורבות. שירותים בסיסיים שאינם מתפקדים, משק כלכלי הרוס, ציבור מפוחד עד אימה ותמהיל עדתי סבוך, שכל אחד ממרכיביו הקים לעצמו מיליציה שתגן עליו, לעיתים אפילו יותר מאחת.

המשימה העליונה שלו היא לשקם את הכלכלה. בזה עיקר המגעים שלו עם האורחים הזרים. הוא מנסה לרתום אותם לבטל את הסנקציות הבינלאומיות על סוריה, ובראשן אלה שהטילה ארצות הברית. החוק האמריקאי אוסר מגע עם הבנק המרכזי של סוריה, וכך למעשה מנתק אותה מן הכלכלה העולמית. התליין הלך, הסביר א־שרע לאורחיו, אין זה צודק להמשיך ולהעניש גם את הקורבן.

במקביל, הוא מבקש לקרב בין העדות ולהפוך את החברה הסורית החבולה ליחידה מלוכדת ככל האפשר. בכל אחד מנאומיו מזכיר א־שרע את הצורך באחדותה של סוריה ואחדות אדמותיה. כלומר, לא לחלוקה לקנטונים. השבוע נפגש עם ראשי ארגוני המורדים, והכריז כי הם יפורקו ויצורפו לצבא הלאומי הסורי. לא כולם נעתרו לבקשתו – הכורדים למשל מסרבים לכך – אבל א־שרע ואנשיו יודעים כי המסע רק החל.

בירושלים סבורים כי א־שרע הצליח לשבות את אורחיו בקסמיו ולעבוד עליהם כהוגן. מצד שני, כדאי לא לזלזל באמריקאים הנוטים לתת לו הזדמנות. הצבא שלהם יושב שם, בסוריה, כבר כמה שנים טובות, כדי להכיר את הטרור ולהילחם בו. וגם הם מיודדים עם הכורדים. ייתכן שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים או לא מיטיבים לראות. בהליך מזורז, ארצות הברית הסירה את הפרס על ראשו בסך 10 מיליון דולר. בכך ניקתה את א־שרע מתדמית הטרוריסט, ולמעשה העניקה לו את ברכת הדרך. כל האחרים שביקרו בדמשק כמו העניקו לו הכשר, וזו רק ההתחלה.

בנט סקר בפירוט את המצב בסוריה, את ריבוי ארגוני המורדים והפלגים ואת עברו המטריד של המלך החדש. הוא הטיל ספק בתדמיתו המתונה של א־שרע, וקבע כי הפיכתו מג'יהאדיסט לחובב חליפות היא תרגיל מחושב ולא יותר. "קרוב לוודאי, א־שרע נותר ג'יהאדיסט סָלַפי, שעיקר האידיאולוגיה שלו נשארה כשהייתה", כתב ראש הממשלה לשעבר. בסיום, שיגר איום כלפי שליטיה החדשים של דמשק. לא נחכה לראות אם ארגון כמו זה של ג'ולאני הוא מתון, כתב בנט, אלא נפעל לנטרל איומים לפני שיבואו.

מבין חיות הג'ונגל, כולם יודעים למי יש הכי גדול. אין צורך לחזור ולנופף בזה. גם א־שרע ואנשיו יודעים. שעות מעטות אחרי שתפסו את השלטון, הם החלו לחוש את נחת זרועו של צה"ל. הם חשים בה עד לרגע זה. לעומת האיומים, שאלת ההזדמנויות שטומן השינוי בסוריה איננה נדונה בשיח הישראלי. במדינות השכנות, וגם בבירות המערב, בשיח הפומבי תמצאו שתי שאלות שחוזרות על עצמן. מיהו א־שרע, ולאן הוא לוקח את סוריה, והאם אפשר לכונן איתו יחסים. אצלנו שואלים מתי ישוגר משם הטיל הראשון, וכמה עמוק עלינו לתפוס משטחם.

נתפסנו עם המכנסיים למטה, וטרם נחלצנו מן המבוכה. בארץ שכנה, שחשבנו כי אנו יודעים עליה הכל, הותז ראשו של השליט כמעט בן לילה, ואת מקומו תפס ברנש שעליו ידוע אך מעט. זו מלחמת התקומה של הסורים. מדינה חדשה מתהווה לנגד עינינו. לטוב או לרע, תלוי בקברניטיה. אבל תלוי גם מה יעשו השכנים ועד כמה יעזרו להם לקום על הרגליים.

א־שרע, מצידו, שיגר מסרים פומביים של פיוס. הוא אמר כי אין בכוונתו לתקוף את ישראל, וכי סוריה תשושה, ושאינו רוצה מלחמות. וכי למה שירצה, עם הירושה המדממת שקיבל? אוכלוסיית סוריה עברה אסון לאומי. היא נטבחה בידי שליטיה, נעקרה, וכבודה חולל. היא מצפה ממנו שישכין שקט ויבנה אותם מחדש. מהשכנים היא מייחלת לקצת עזרה. אנחנו הישראלים יכולים להבין את הרצון להירפא אחרי טבח.

נכון שהוא ג'יהאדיסט, אבל זו איננה תכונתו היחידה. מדובר בדמות מפתיעה ומסקרנת, ועד שלא נבחן אותה לעומק, לא נדע אם הוא מסתיר עבורנו הזדמנות ואיזו. הוא פטריוט סורי, אינטליגנטי ורהוט. יש לו תכונה מתבקשת מאליה, אבל נדירה אצל מנהיגי האזור: הוא מרבה לדבר אל הציבור ולספר באריכות על כוונותיו. במהלך חייו עבר תמורות, במיוחד בעשור האחרון.

אפשר להינעל על עברו הג'יהאדיסטי מבלי להיגמל, להשמיצו לאורך כל היום ולהימנע מכל מגע איתו. חמוצים זה אנחנו. יחסים עם הדרוזים בסוריה ועם המיעוט הכורדי זה חשוב, אבל בדמשק של היום לא שולטים שני אלה. מדינות האזור השתכללו, ובאזורנו כולם מדברים עם כולם. דמשק של א־שרע סילקה את האיראנים ועוזריהם, והיא קוראת לשכנותיה. לישראל אין לוקסוס כזה לוותר על בדיקת ההיתכנות. לא מדובר במשימה מסובכת. גורמי ממשל בישראל ידעו למצוא את הדרך למורדים הללו בעבר. גם לקיצוניים ביותר.