הצפייה באבי האומה בודד מול הבגידה של פיתהמר וג'מעתו, הפכה מעט את הבטן | רון קופמן

נכון, יש שיאמרו שזה צדק פואטי, כי אותו ראש ממשלה איפשר לילד בלתי אפוי דיו, לדעתי, כמו פיתהמר בן גביר, לכהן כשר באחד המשרדים הרגישים ביותר בישראל, המשרד לביטחון פנים. וזה רק טבעי לראות את פיתהמר בוגד בו, בוגד במיטיבו, באיש שנתן לו זהות ומהות, באופן שהזכיר את האמירה בלטינית: "?Et tu, Brute" (הגם אתה, ברוטוס?), מתוך המחזה שכתב שייקספיר על יוליוס קיסר.

זה לא עניין של הערצה או תיעוב לאבי האומה. זה עניין של אנושיות, מושג שאינו קיים באגם הדרעק, בין הדיירים עצמם במשכן הדוחה, לבטח כלפי אורחים שמגיעים לאשפה הפרלמנטרית שחיה שם.

לצפות באבי האומה - בודד, חיוור, חלש, ומוחלש מול הבגידה של פיתהמר וג'מעתו, מלווה בידי ד"ר ברקוביץ', רופא ילדים שמטפל באדם בן 75, הפך מעט את הבטן. כך אנחנו נראים בתוכנו, כך אנחנו נראים בעויילם גויילם. גזע יהודי, שמיטיב לשקר שהוא העם הנבחר, מחסל הכל, כל מה שזז. גם ראש ממשלה, אהוב או שנוא, הוא עדיין סמל שלטון, אבל אגם הדרעק מנתץ כל סמל שלא יהיה – בנימין נתניהו הוא אבי המגיפה – והשבוע הוא הוא היה אחד מהנפגעים ממגפת ההרס שיצר.

ועל מה התקוטטו? נו באמת, כמובן על געלט קויידש, כרגיל אצלנו. ממשלת ימין־מלא־מלא, שלא מעניין אותה כלום, רק לריב על געלט קויידש, שיהיה לג'מעה קצת געלט לבזבוזים. מי שמגדיר את החניוקים כימין, הוא רמאי ואף נוכל. אין שום ימין אצל החניוקים, יש רק חאפ־דה־געלט (חטוף את הכסף) תורשתי. כשהם תמכו ביצחק רבין ובהסכמי אוסלו, הם לא עשו את זה בחינם, כן? זה קרה במצוות הבאבא־בובות שלהם, הם יתמכו בכל מנהיג שמשלם במזומן: הרבה כסף לבזבז ותמיכה בהשתמטות מגיוס.

רוב הגברים אצל החניוקים לא עובדים, הם עלוקות. רוב מוחלט של הגברים לא משרתים בצה"ל, כי הם פוחדים. ההנהגה הגזענית של החניוקים אומרת שזו פגיעה ברוחניות. הכיפות הסרוגות והחילונים זה עכו"ם בשבילם, עבדים, שפחות ומשרתים. אפשר לחשוב שלחימה משפרת את הרוחניות של הכיפות הסרוגות או החילונים, שהיו מוכנים לוותר על עזה ולבנון כדי לתפוס "רוחניות" בגואה או בגלאפגוס. כי יש "רוחניות" גם במקומות האלה, וחשובה יותר המציאות שלפיה אין שם באבא־בובות.

אבלות, כך מסבירים לי חברים דתיים ומסורתיים, זה מנהג שגם הגמרא נתנה בו הנחיות ברורות. הם לא אוהבים שאני מנסה לדרוס אותם מילולית באמירה שהדת זו פרטיה, כל אחד עושה מה שבא לו בראש, וקובע שזו מצווה, ואלפי כרותי אונה מסכימים בהנהון שאם איזה באבא־בובה אמר שזו מצווה לבוא ולהצביע באגם הדרעק - אז זה חשוב ובעיקר מותר. אבל לטיעון שלפיו חז"ל קבעו "דרך ארץ קדמה לתורה", אין לאף אחד תשובה. חס וחלילה לפגוע בתויירה הקדושה, אבל לגרור ראש ממשלה חולה וח"כ אבל להצבעה, זה בסדר בשביל טיפוסים שמאמינים בתויירה. ואת כל הערימה של אלה, שמתרגמים את התויירה איך שבא להם בכל בוקר, אנחנו מקבלים כריבון, השם ישמור ויציל מהבושה הזו והגועל הזה.

זו הייתה התכנסות של כל נציגי המפלגות, כאילו היו הקונסיליירי של הקאפו־דה־לה־טוטי־דה־לה־קאפי, שסחרו בכסף שאינו שלהם, כמו משפחות הפשע בארה"ב ובאיטליה. הרי תמיד למדנו מהטובים ביותר. אז הוחלט שם בפריסה של כ־500 עמודים איך מחלקים את השלל שנאסף מכספי העבדים, משלמי המיסים. באמצעות משרד החינוך, חילקו את השלל. 108 מיליון שקל חוואה למוסדות פטור של חניוקים, לפי הסכם פוליטי.

מי ומה יחלק את הגעלט, לעולם לא נדע. כבר 77 שנים אנחנו לא יודעים כלום. 153 מיליון שקל למימוש מטרות גועליציוניות... חחח... רגע ג'מעה, איזה מטרות יש לגועליציה? מה בדיוק? מסיבות חוף בבורה־בורה או בגואה? מה עלות ההפקה של המטרות הגועליציוניות, מי חותך פינה מהגעלט, ולמה אני לא בין החותכים? מה, אני לא יהודי אימבציל שעובד 45 שנים כדי לממן גם את אגם הדרעק? אני לא יכול להיות מטרה גועליציונית?

לא נגמר. עוד 148 מיליון זוזים קדויישים למימון חוסרי שכר במינהל החינוך העצמאי. מה זה הסכום הזה? מה, רימו את העובדים ב־148 מיליון? עשקו אותם? לאן הולך הכסף הזה, מי בודק, מי יכול לומר לציבור המטומטם, שכולל אותי כמובן, מה זה "החוסרים" האלה?

הלאה. 126 מיליון לחינוך במוסדות שאינם רשמיים... חחח... אם הם לא רשמיים... חחח... איך הם מוכרים וממומנים? לא רשמי זה לא קיים בשבילי, אז לאיפה הולך הכסף? אני שילמתי במשך שנתיים 150 אלף שקל עבור 160 טיפולים של בני הצדיק בתא לחץ. אמרו לי שזה לא טיפול רשמי, אף שהוא מתבצע בבית חולים מוכר ורשמי. אמרתי לכיפוש: "לא רשמי, אז לא רשמי. מה נעשה, תשלמי. מה אני חניוק שאקבל גמ"ח? לא, אני סתם עבד של החניוקים, זו הכלכלה היום, הכל רקוב, אז תשלמי".

היה שם עוד מספר נדיר ביופיו, 318 מיליון זוזים, עבור שירותים שונים. בשבילי זה מבוא להונאה ומעילה מהקופה הציבורית. מה זה שירותים שונים? הסעות, טיסות, שירותי ליווי, מתורגמנים, סייענים ומשרתים, ברמנים ומלצרים, סיגרים יוקרתיים, אלכוהול משובח? מה זה שירותים שונים, ובעיקר מי חתך פינה כדי להביא קצת געלט הביתה לעוללים?

חחח... 153 מיליון שקל לגרעינים תורניים וחיזוק היהדות בעוטף עזה... אוי, אני מת. העוטף זה לא קיבוצים? הג'מעה של החניוקים זוממת להשתלט על יישובי העוטף? איפה הם היו ב־7 באוקטובר, כשירו שם, הרגו, רצחו ואנסו? עכשיו באים להקים גרעינים ב־153 מיליון שקל? אין בושה? עם הקיבוצים רבים על כל לירה סורית דפוקה, מחשבים כל מ"ר בנייה, כאילו בונים צריף במעברה של סאלח שבתי, אבל "לגרעינים" נותנים כזה סכום? לכל כפר עזה נתנו 200 מיליון. הלו, שמישהו יעצור את ההונאה הזו. ומה זה 93 מיליון להפעלת מטה? מי עובד במטה הזה? של מי המטה? מי הקים אותו, מי מימן אותו עד החוואה הזו?

האופוזיציה זו ערימה של כלומה ומאומה, שהחניוקים הערמומיים עושים לה בצפר. ולדימיר בליאק הוא רואה חשבון, אז מה? בישיבה הזו הוא לא ראה כלום, הוא לא שמע כלום, הוא פשוט היה כלום. פשוט עוד גולם במעגל, שמעל בשליחותו הציבורית ואיפשר את הגזל הנורא הזה.

הכי חשוב לגועליציה, שהילדים שלהם מוגנים. יש להם חסינות שכוללת הגנה גם מהורים, אמהות ואבות שנלחמים על ילדיהם. זה נורא מרגיז את הדרעק הדוחה במשכן הזה, שמוחים בקול וזעקה על הילדים. למה הם לא מוכנים להקריב אותם לטובת הניצחון המוחלט? מה, הם לא יהודים שדוגלים בהקרבה? לא יותר חשוב שהם יקריבו? אבי האומה יכניס ארבע אוגדות לעזה, נעשה שם מכל בניין אבק ונרים את כל המנהרות באוויר, כי לא נחשוש לפגוע בחטופים וחטופות, יהיה פשוט: נוע, נוע, סוף!

הם לא הראשונים. עשר שנים וחצי מחכות משפחות גולדין ושאול להשבת הגופות של בניהן, הדר ואורון. עשר שנים וחצי הגועליציה מרמה אותם בכל שקר אפשרי. הם כבר כמעט לא מוחים. השיטה מנצחת. ההבדל הוא שבעזה יש חטופים וחטופות חיים. יש שם נשים צעירות, שהן קורבן להתעללות יומיומית, למעשים מגונים ולאונס. זה רק משרת את האתוס של מגזר פרימיטיבי שלפיו נשים לא צריכות לשרת בצבא. ובשנים הבאות הם ישתמשו בתצפיתניות כאותות ומופתים לטיעון שלהם. אבל אף אחד בגועליציה, לא מזיל דמעה. ההפך הוא הנכון, שיטת הגזל עובדת מלא־מלא. ואם יגיעו רק גופות, זה מה שיש, המחיר ממש שווה בשבילם.

בכל התעשייה הביטחונית שמטפלת בחטופים, לא מסוגלים, גם אחרי 15 חודשים, לומר למשפחות מי בחיים ומי כבר לא. אבל לעינב אסור למחות. הגועליציה רוצה אותה חלשה, מוחלשת, שתתרכז רק בבת שלה, שהיא עם צרכים מיוחדים. אני רואה ושומע את הגיבורה הזו יום־יום, כבר 15 חודשים. עינב היא אשת השנה שלי בעולם בפתחה של 2025, היא אדם נדיר, היא תילחם כל עוד נשימה באפה. איני דתי ואיני מתפלל, כי איני מאמין בממבו־ג'מבו של תעשיית הדת. אבל אני מייחל בשביל המשפחות שיזכו לראות את הילדים שמוכרים כחיים. שלא ישתנה מצב הצבירה שלהם בגלל פוליטיקה־דרעק, כי הציבור לא יתאושש ממכה כזו. ודונלד, הנכד של פרידריך הגרמני, הוא לא הפתרון, הוא רק עוד אסון. אני מאוד מקווה שאני טועה.

אף פעם לא הייתי שמאל, תיעבתי בעיקר את מפא"י, עד היום, כמו כל בני משפחתי. מפא"ייניק היא קללה אצלנו עד היום. אבל לפני שלוש שנים הגיח לאגם הדרעק שמחה רוטמן שמוגדר כציוני־דתי. מהשנייה הראשונה תיעבתי אותו, כי היחס שלו לחילונים מחפיר. לתפיסתי, הוא אויב של החילונים בישראל.

מחמת המיאוס איני אובייקטיבי בביקורת עליו. ואני מקווה שאם שמע עליי, הוא שונא אותי באותה רמה, כדי שארגיש סבבה. ביום רביעי הגיעו נציגי המשפחות השכולות לוועדת החוקה בראשותו של רוטמן, כדי לדרוש ועדת חקירה ממלכתית. שמחה היה מש"ק דת, רק 13 חודשים בצבא. הספיק לו. לדבריו, יש לו פטור רפואי. שמחה המאוס, ששירת רק 13 חודשים, קצב חמש דקות לכל דובר שנכח.

מתחילת המלחמה, רוטמן נוהג ביחס מתנשא ומבזה כלפי משפחות חללי מערכת הביטחון, משפחות שנפגעו מהטבח בעוטף עזה ומשפחות החטופים. כשאני צופה בו בשידורי ערוץ הכנסת, אני נכנס להתקף זעם. שוב התנשאות, יהירות, ביזוי, התעלמות והתנכרות, ועל מה ולמה בדיוק? מה הטיפוס הזה תרם למדינת ישראל והציבור שלה בימי חייו?

אבל לפני יומיים, כשראיתי אותו בורח ללשכתו והתברר לי שהוא ביטל את הישיבה, ביקש להפסיק לצלם ולסגור את המיקרופונים, התמלאתי בגועל צרוף. אגם הדרעק המיותר נראה ברגע הזה של יו"ר ועדה שבורח מהמציאות כבניין שמוצף בליחה מבחילה.

איך אין לו כבוד לשכול? להרס המשפחות שבסך הכל מחפשות תשובה, בידי גורם מוסמך כמו ועדת חקירה? אתה לא רוצה שופטים, אתה חושב שאתה יותר טוב? לא ברור לי מדוע, הרי הניסיון שלך בצבא זה להזיז לולב ואתרוג מחדר לחדר, אבל תציע למשפחות מודל אחר ממלכתי – ובעיקר שלא ימונה בידי אגם הדרעק. אין לי שום בעיה עם שופטים שמוגדרים כימנים בהשקפותיהם, שיכהנו בוועדה. הממצאים כל כך חמורים בצה"ל, בשב"כ ובגועליציית האפסים ב־25 השנים האחרונות – שכל שופט מתאים. מראיות מוצקות קשה להתעלם, כי הן מוצקות מדי, הן בטון מזוין.

אבל רוטמן הוא פחדן עלוב ומתנשא גם על שכול, שקדוש בשבילי, כי כך הם בני דורי, הרבה יותר מהתויירה שלו, מהבאבא־בובות שהוא סוגד להם, וגם מהאלוהים שלו. כי האלוהים שלו אינו האלוהים שלי, ולא האלוהים של רבים מהציבור כאן. אלוהים שלנו לא היה מתיר לנבחר ציבור להתייהר ולבייש משפחות שכולות, שבניהם ובנותיהם במותם אפשרו לו להמשיך לכהן כדייר באגם הדרעק. שמחה הרי לא יכול להגן על עצמו ומשפחתו מול מחבלים רצחניים. מה יעשה? ינפנף בלולב? יזרוק עליהם אתרוג?

ואז התחילה המכונה במבצע הונאה. ז'אבו האזרח חויל בדיעבד, מפקדים בחטיבה ובגדוד רימו את משפחת קהתי־אגמון, אבל לא ידעו עם מי הם מתעסקים. לרון קהתי, אביו של גור ז"ל, יש עיסוק נדיר. הוא מחזיק בתואר שני בארכיאולוגיה, אבל מתמחה כבר עשרות שנים בליקוט עצמות בכל העולם וכמובן בישראל, כדי לחקור את ההיסטוריה של החיה ונסיבות מותה. הוא איש מקצוע שיודע להפיק מידע, לחקור ולתחקר. הוא גם מ"פ בגולני ובאלכסנדרוני. אביו היה תא"ל וטייס בחיל האויר, צל"שניק. זו משפחה עם המון קשרים. בתחקיר שניהל רון, עם איסוף פרטים מחבריו לפלוגה, הוא הפיק את כל תמונת האירוע. צה"ל לא יודע איך להתמודד עם הממצאים.

ייתכן שאסון נורא שיקרה בטיולים לאבן הקדושה, לכאורה קדושה כי אין שום הוכחה לקדושתה, תהיה פתיחה של מלחמת אזרחים. ואולי זה יקרה לפני, מי יודע? אף אחד הרי לא יודע כלום.