למשל, כשרצו לצרף באופן חריג את מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר כחבר מועצת הביטוח הלאומי, הוא אושר בעקבות לחצים כבדים שהופעלו על הוועדה. המינוי אושר, אף על פי ששפיגלר נמצא בניגוד אינטרסים מובנה מתוקף תפקידו בחברת החשמל, ואף שכיהן כבר כמנכ"ל הביטוח הלאומי.
הפטנט לנושאי משרה זמניים מעוגן בחוק המינויים בשירות נציבות המדינה. עד 2010 היה ניתן למנות ממלא מקום לתקופה של עד שלושה חודשים בלבד. מאז כניסת נתניהו לקדנציה השנייה, התאהבה ממשלת הליכוד בקונץ־פטנט.
החוק תוקן ונקבע שלאחר התייעצות עם נציב השירות המדינה, יהיה ניתן להאריך את המינוי הזמני בחצי שנה. בנוסף, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, ניתן להאריך את המינוי בנסיבות מיוחדות גם מעבר לחצי שנה - ובפועל עד אין סוף.
שרי הממשלה בחרו לרוב בפתרון "המינוי הזמני", שמועיל להם ואשר מכשיר את שרץ המינויים פוליטיים של מועמדים חסרי כישורים, אך מזיק לשירות הציבורי. בעל תפקיד זמני, שמבין שבכל רגע נתון הוא עלול לעוף כמו טיל, מתקשה לתפקד.
אז מיהו חסר המודעות העצמית שקופץ בכל זאת על תפקיד חסר ערך זה? בעלי תפקידים ראויים ובעלי עמוד שדרה הם מתי מעט. כל השאר מודעים מראש לכך שנקלעו לאזור מוכה אסון על תקן פוליטי. אין מהם ציפיות לקבל את אות אביר איכות השלטון, והם מקווים בכל ליבם שה"זמני" יהפוך לקבוע.
מי שמצויד ביושרה בסיסית מינימלית, יסרב לשמש בתפקיד זמני גם אם הוא רעב ללחם. אם הוא מצויד בכישורים הראויים, אין שום סיבה שבעולם שלא יקבל מראש את מינוי הקבע.
השאלה היא על מה בדיוק צריכים בעלי המניות ברשת בתי הכלבו לשלם 24 אלף שקל לחודש. האם למשביר יש קשרים כלשהם עם משרד החינוך, למעט התלבושת האחידה של תלמידים בתחילת כל שנה?
רכבת הפוליטיקאים לשעבר דוהרת במלוא הכוח לכיוון המגזר העסקי ללא שום תקופת צינון. באותה העת הפוליטיקאים הנוכחיים מבקשים להטיל על הפקידות הבכירה במגזר הציבורי, המצוננת כמו הקפואים של סנפרוסט, להאריך את תקופת הצינון. מדוע לעשות איפה ואיפה? המינוי של שרת החינוך לשעבר הוא חלק מאופנה בחברות בורסאיות וגופים ציבוריים, המתקשטים בפוליטיקאים לשעבר.
ועדיין, עם כל הכבוד לקשיי הפרנסה, יש גבול עסקי שאסור לעבור - והמינוי של שאשא ביטון הוא דוגמה בוהקת.
התרעות פיקוד העורף