הפעילות שלו ושל אנשיו עדיין מוגדרת כלא רשמית, הפגישות הרבות שאנשי הכוורת מקיימים בבית ומחוצה לו הן עדיין "פרטיות", אבל מה לטראמפ ולסמנטיקה העדינה? הוא בא לנהל את העסק, והוא כבר מנהל אותו, בינתיים – בשלט רחוק, אך בכל הכוח ובמלוא הטראמפיות שבסגנון הניהול.
בהקשר הרלוונטי לנו זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בטיפול של טראמפ בסוגיית החטופים והמלחמה בעזה. הוא, כמובן, מעדיף שלא לרשת מג'ו ביידן את הקייס הקשה הזה. כאן הנשיא היוצא והנשיא הנכנס מפגינים תמימות דעים מופתית, הרמוניה בתפיסת המטרה הסופית, לצד הפער התהומי בין שיטות העבודה.
ממשל ביידן ממשיך בשלו: מאמין בדיפלומטיה גם מול המחבלים וגם – בהפרדה בין טרוריסטים לבין עמם שבתוכו הם יושבים (ובו שולטים באמצעות הסיוע ההומניטרי שממשל ביידן מקפיד לספק). טראמפ בז לשיטה של הדמוקרטים, והוא לא מוותר על ההנאה להטריל את ביידן, ואף עוקץ אותו ואת ה־ Don’t שלו.
באשר למהות, לתוכן שמאחורי האיומים על חמאס, גם גורמים בכירים בישראל לא יודעים לענות על השאלה "למה הנשיא הנבחר מתכוון, ולמה בדיוק לצפות?". ברור שלטראמפ יש תמונת מצב מסוימת בראש כשהוא מדבר על שערי הגיהינום. הוא הרי לא עד כדי כך אוונגליסט אדוק כדי לחשוב שריבונו של עולם ישלח את צבאו לעשות צדקה ומשפט במזרח התיכון.
בכל הנוגע לנשיא האמריקאי הנבחר ולציפיות ממנו, הקהל הישראלי, ובעיקר זה הימני הנמנה עם מצביעי מפלגות הקואליציה, מתאפיין בשתי גישות שונות. הפלג המתלהב והאופטימי לא מפסיק לחגוג מאז 6 בנובמבר. אמונתם בטראמפ גובלת לפרקים במשיחיות: הנה הנה בא דונלד, משיח צדקנו, והוא כבר יסדר פה הכל, ינהל את מלחמות ישראל - החל בעזה וכלה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
הפלג המציאותי, עם הרגליים על הקרקע, אינו שקט. בין היתר, אל נוכח הצהלה והשמחה בקרב חבריו מאמיני טראמפ המשיח. בהערכות לקראת בואו של טראמפ הם יוצאים מנקודת הנחה כי לנשיא הנבחר סדר עדיפויות משלו, דברים אחרים שפותחים את ה"שורט ליסט" - ולא ישראל היא זו שתופסת את ראש הרשימה. יהיו לו ענייני פנים, וגם בענייני החוץ - אוקראינה וסין כנראה יעסיקו את הממשל החדש לא פחות, אם לא יותר, מישראל.
התקווה הישראלית הגדולה, הציפייה המרכזית מהנשיא הנכנס, היא איראן. הגרעין האיראני והדרכים להיפרד ממנו. כאן בישראל מצפים לתיאום מלא עם הבית הלבן, פחות מזה לא יספיק ולא יועיל. נראה כי טראמפ, שלא צפוי לשכוח משני הניסיונות של איראן לחסלו במהלך קמפיין הבחירות, מתכוון לקחת את הגרעין האיראני בתור פרויקט. בנושא הזה הוא רואה את עצמו כמושיע שיחלץ את העולם המערבי מסכנת הגרעין האיראני. איך בדיוק זה יקרה – על זה עובדים בכל מיני דרכים, דרגים והיבטים.
לגבי רף הציפיות הגבוה מטראמפ, דנון מאשר שיש ממשל שתומך בישראל, "אבל עדיין הממשל הוא ממשל אמריקאי, ויש להם צרכים אמריקאיים פנימיים ונשיא שנבחר על אג'נדה של America first. לכן אני חושב שבסדר היום שלו הוא יתייחס קודם כל לנושאים הפנימיים בארצות הברית: נושאים משמעותיים שהוא רוצה להוביל, שינויים בממשל, שינויים בנושא של כוח אדם שעובד במוסדות המדינה, אבל אני חושב שאנחנו בהחלט נזכה לשיתוף פעולה מהצד האמריקאי.
"ממשל אובמה עשה מעשה שלא ייעשה. הוא הפקיר אותנו. ממש לפני יציאת אובמה מהבית הלבן הוא אישר להחלטה 2334 במועצת הביטחון לעבור – ההחלטה הקובעת שהנוכחות שלנו במזרח ירושלים, כולל הכותל המערבי והרובע היהודי, זאת הפרה של המשפט הבינלאומי!".
ובכן, שגריר ישראל באו"ם דנון אינו מזהה כרגע שיש מהלך נגד ישראל במועצת הביטחון בשבועיים הקרובים, והוא גם מעריך שלא יהיו הפתעות בזמן שנותר.
"אני חייב לומר לך שההערכה לישראל גדלה מאוד בעקבות הפעילות שלנו בלבנון. גם, כמובן, חיסול נסראללה, גם מבצע הביפרים, גם הפעילות ההתקפית שלנו. אני ראיתי במבטים של השגרירים המוסלמים ואחרים איך מסתכלים עלינו אחרת. ואני חושב שזה חשוב מאוד, כי בסוף מעריכים את החזק, ואנחנו הפגנו עוצמה".