זה לא בשבילו. נקודה. הנשיא דונלד טראמפ, שנכנס שוב לתפקיד העוצמתי בעולם המערבי אינו מתאים ואינו כשיר לתפקיד. זהו המסר, זאת המסקנה העולה ממבול הדיווחים, ההערכות והפרשנויות שהתפרסמו בימים האחרונים באמצעי התקשורת בארה"ב – אפילו בפרסומים שהחמיאו לטראמפ. 

הנשיא טראמפ עצמו סיפק את הסיבות לאי־ כשירותו. אופן התנהלותו וצורת תפקודו כנשיא בארבע השנים שבהן כיהן בעבר. בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב אלו ארבע שנים צרובות ככתם שחור, כחלל ריק. טראמפ כנשיא לא זכור בזכות שום יוזמה, תוכנית או מהלך, ששינו במשהו לטובה ולחיוב את חיי האמריקאים. במדיניות חוץ, טראמפ כנשיא לשעבר ערער, או ליתר דיוק הרס, את מעמדה של ארה"ב כמעצמת־על ראשונה. כנשיא הוא החליף שלוש פעמים את שרי החוץ וחמש פעמים את שרי ההגנה שלו (עוד נחזור להסכמי אברהם). בארבע שנות כהונתו הוא הדיח, פיטר ואילץ התפטרויות של 19 בכירים בממשלו.

יש נחמה בקביעה שזה לא בשבילו. לפעמים דווקא ממי שאינו מוכשר ואינו מתאים לתפקיד רם שהוא נבחר לו, זו תכונה שיכולה להתגלות כיתרון, כרווח. הוא פשוט מחליט כי כך הוא רוצה, כך בא לו. ראינו זאת בהתערבות שלו בהשגת הסכם שחרור החטופים, כשאיים על חמאס שינחית עליו גיהינום. לבסוף, הוא העניק לחמאס גן־עדן עלי אדמות. כ־1,000 מחבלים משוחררים, בהם רוצחים אכזריים. 

השאלה שעיתונאים ופרשנים בתקשורת בישראל עוסקים בה - מה צפוי לישראל בכהונתו של טראמפ כנשיא - היא מוטעית ומטעה. השאלה המהותית היא: אם הוא, טראמפ כנשיא, יהיה ידיד לישראל – איך תתבטא הידידות באופן מעשי־פרקטי בשטח. אם הוא יתגלה לא בדיוק כידיד – איך הוא יבטא, יביע מעשית את אי־שביעות רצונו, ואולי העוינות שלו, ממדיניות נתניהו וממשלתו הימנית־דתית? 

בפגישה שהתקיימה בקיץ 1963 בין ראש הממשלה דוד בן־גוריון ונשיא ארה"ב ג'ון קנדי – פגישה שנערכה במלון וולדורף־אסטוריה במנהטן ומוגדרת כהיסטורית - קנדי מאוד התפעל מהידע המדיני של בן־גוריון ומאוד אהב את העצות שראש הממשלה הישראלי הרעיף עליו. לקראת תום הפגישה, קנדי שאל את בן־גוריון מה הוא, כנשיא ארה"ב, יכול לעשות לטובת ישראל? תשובתו של בן־גוריון הייתה: מה שישראל צריכה, זקוקה ורוצה מנשיא אמריקאי זה שהוא יהיה נשיא טוב לאמריקה. לזה צריכים לצפות, להתפלל ולקוות מארבע שנות כהונתו בבית הלבן של דונלד טראמפ. גם ובמיוחד כשזה לא בשבילו.