הנאונים דלקו בחדרים הסגורים, קשבי החדשות הניחו את האוזניות שלראשיהם, והכל היה מוכן. בעוד מספר דקות יתקיים בפעם השנייה נאום ההשבעה של נשיא העולם החופשי והמעצמה החזקה בתבל, ולא הייתה כוונה לאף ארגון ביון, מודיעין, תקשורת או ממשל לפספס אפילו לא מילה אחת שנאמרת.
האולם היה מלא וחמים, הריהוט העתיק הוסט לצידן של תמונות היסטוריות כבדות מסגרת, כך שכל באי הטקס יוכלו לשבת, אף שקמו פעמים רבות ומחאו כפיים למשמע דברי המושבע הוותיק, שמילותיו הם כתוכנית עבודה לרוב העולם ורמז עבה לכל השאר. ברוך הבא, דונלד ג'ון טראמפ.
עקבתי אחר הנאום מילה במילה. הדובר נראה רגוע ושליו, כך במשך כמעט חצי שעה, שלחלק מבאי הטקס (כמו סגנית הנשיא היוצאת) נראתה כמו נצח. הוא לא יצא מכליו ולא השמיץ, לא השתמש בכינויי גנאי ושמר על המעמד כפי שכולם ציפו, אבל אף אחד מהם לא היה מופתע אם לא היה כך.
כדאי לשים לב באופן מיוחד למילות הסיום, שבהן אמר הנשיא ה־47 לאזרח האמריקאי כי הוא יעבוד בשבילו, יילחם בשבילו וינצח בשבילו! עכשיו תנסו לתרגם את זה לעברית, לסרטון מתחנת דלק או מאזור מקרר מוצרי החלב העוסק ביוקר המחיה. מצאו את ההבדלים בין הרוצה לנצח בבחירות למי שרוצה לנצח למען הבוחרים כולם. טראמפ אמר את המילה "ניצחון" יותר מכל מילה אחרת בנאום, ללא המילה "מוחלט!".
הדברים היו ברורים וחדים בלי להסכים או להבין. יהיו שני מינים בזהות האמריקאית, החופש יישמר באופן מלא, ולא תינתן האפשרות לערער בצורה משפטית מועמדים ופוליטיקאים, כי לזה יש תהליך הדחה מסודר ומתאים. תעלת פנמה, שבה נספו לדבריו קרוב ל־40 אלף פועלים אמריקאים, עברה לשליטה סינית לאחר שנבנתה בידי ארה"ב של אמריקה, והחלום האמריקאי חוזר ובגדול בקידוחי נפט מחוף לחוף שיחזקו את תעשיית הרכב המקומית על חשבון זו הזרה והחשמלית. הגנת הסביבה תצומצם, והיעילות הממשלתית תגבר בעזרתו של ידידנו החדש אילון מאסק. המיסים ייגבו מכל המתחרים, והגבול, אם שכחנו, הוכרז בסוף הנאום כאזור במצב חירום על כל המשתמע מכך.
הטור הזה אינו על אמריקה, הוא עלינו, כבני אדם שרוצים מישהו שיילחם למענם, מישהו שיכול לדעת רבים להוריד את יוקר המחיה ולא רק לדבר עליו, להביא נבחרת מומחים לקבינט או לפחות למנות את המתאים ביותר, והכי חשוב – רוצה לנצח! כי בני אדם באשר הם רוצים לנצח, אבל הניצחון האמיתי הוא לא על מי שחושב אחרת ממך או על המחנה השני. ניצחון אמיתי הוא על היריב שלך, המתחרה שלא אפשרת לנצל אותך ובוודאי על האויב שלך. הניצחון האמיתי הוא תמיד למען הכלל ולא כנגד מישהו.
מדיניות החוץ וגם הפנים של טראמפ תנחה ותשפיע על זו שבירושלים. את זה אומרים בכנסת ישראל, ברמאללה ובריאד, בין שיהיה סיפוח ותימשך המלחמה, ובין שתהיה נורמליזציה סעודית או אחרת. מה שבטוח הוא שתהיה עסקה, זה תמיד יהיה נכון בארבע השנים הקרובות.
בעסקה כולם מרוויחים ומפסידים, מוותרים ומשיגים למען הכלל, כי העסקה מנצחת על המציאות ולא על צד אחד, ודונלד ג'ון טראמפ אוהב עסקאות, במובן העמוק של המילה. מעבר לכלכלה, לכוח ולניצחון, יש מו"מ למשהו שיוצר פתרון נכון יותר ויציבות לאורך זמן. כך אפשר להתפנות לדברים אחרים, לתקן ולשפר את המציאות בתקווה לעתיד טוב יותר. כך יהיה גם אצלנו.
המלחמה היא אירוע חד־צדדי, שנועד לשרת מהלך מדיני, בדיוק כמו סנקציות או כל מנוף אחר. באמריקה מבינים את זה ומתחילים להבין גם בקהיר, בביירות, בירושלים וברפיח. מי שלא הבין שהמלחמה נגמרה, לא מפנים את המציאות ומשול לשחקן כדורגל שעולה למגרש עם נעלי בלט, מאמין ביכולותיו וחדור מטרה. עכשיו בואו נראה אותו בועט.
אנחנו מתאמצים יותר
מתי בפעם האחרונה עמד מולכם אדם שביקש להנהיג ולהוביל, לא ביקש כסף מעבר למשכורתו או החזר מיסים, לא ביקש שישפצו לו בריכה או ירכשו עבורו רהיטים. אדם שאומר לך כי הוא רוצה להילחם למענך ולנצח, והוא כמעט בן 80 שנה? מתי בפעם האחרונה היית חלוק על דעותיו, כשחלק מאמירותיו נשמעות בלתי מחוברות למציאות כמו לכבוש את גרינלנד וכדומה, אבל הרגשת באוויר אנרגיות של אדם מבוגר עם מרץ של לא פחות ממתמחה צעיר, שמעבר לאהבת הקהל ההדדית האיש הזה פשוט רוצה לעבוד בשבילך? ברצינות.
בואו ניזכר לרגע בתוכנית שבה פרץ לחיינו ג'ינג'י פעלתן עם קופת שרצים על הגב. קראו לה "המתמחה", ושם ראית בזמן אמת את הרצון של כל המשתתפים לעבוד עבורו. היום הוא מעוניין לעבוד עבורם. בכלל, הריאליטי חושף דברים ומגמות עומק, גם אם נמאס לראות אותו על המסך ברוב שעות היום. כי באמת כבר אין כוח למתכונים ולשידוכים, אבל זה מרגש וחשוב. אולי הגיע הזמן לריאליטי פוליטי שיחשוף מועמדים נבחרים לציבור הרחב. אולי זה השידוך שחסר לנו והמתכון האמיתי לסעודת חיינו כאן.
פעם, לחברת השכרת רכב אמריקאית בינלאומית הייתה אמרה "אנחנו מתאמצים יותר". האמרה תואמת את המנטליות. אם נלך לאחור ולעומקם של דברים, הזרם הקלוויניסטי בנצרות מדבר על הצלחה במובן החומרי של המילה, ועל יותר חיבור והערכה מול האלוהים. לא כלכלת בעזרת השם, אלא הצלחה רק בזכות האדם תחילה. כלומר המאמץ שווה, המאמץ קונה ומייצר אמון, ואין שכר הולם למאמץ מאשר ניצחון. תשאלו את טראמפ.
אל קפונה נכנס בסופו של דבר לכלא בשל עבירות מס, עוד ביטוי למשמעות ההצלחה האמריקאית אם חס וחלילה תעשה טעות או תנסה לנצל את המערכת. מאז זרמו מים רבים בפוטומק, והשחיתות הפועמת במסדרונות בוושינגטון לא פסחה על ירושלים ומלטפת גם את שכנותינו, מי יותר ומי הרבה יותר. אבל מה שאולי פסח עלינו הוא הסנטימנט הציבורי הישן והטוב של אדם שלא צריך ממך כלום, חוץ מזה שתיתן לו לעבוד למענך. תן לו לראות את ההצלחה במדדים ובתחנות הדלק, תן לו להתקבל בכבוד בחדרי העסקאות ובקרב מנהיגי העולם, שאליהם מגיעים שלוחיו בכל תיווך או עסקה חשובה שעל הפרק.
את הנאום של דונלד ג'ון טראמפ לא חובה לראות, והאיש עוד יוציא מפיו מילים רבות. כדאי להתעכב על מה רצה לומר ופחות איך, על מה יצליח לעשות ופחות בדרך שבה הוא מתכנן להצליח – ולא רק מפני שבחדרי ההאזנות ומכוני המחקר כבר מעבדים את הנתונים, מתרגמים אותם למדיניות חוץ, ובלי קשר לכל אלו, זה הריאל פוליטיק הכי טוב שהיה לנו כבר זמן רב.
אפשר להסכים וניתן לחלוק, אבל את המכונית השכורה שבה כולנו נוסעים, על כביש משובש אל עבר עתיד לא קל, כנראה לקחנו בסוכנות אמריקאית ותיקה, והשלט בקבלה נשאר בעינו. שילמת לנו – ואנחנו מתאמצים יותר בשבילך.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי
[email protected]