האגרסיביות של טראמפ עלולה לקרב את העולם אל האויבת הגדולה ממזרח | ד"ר ענת הוכברג-מרום

כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן לקדנציה שנייה היא אירוע דרמטי, שעומד לטלטל את הזירה הבינלאומית ולהעמיד במבחן את היחסים עם סין. בהתחשב בעובדה שהעולם כיום מפוצל, מסוכסך ועתיר איומים ומשברים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים עצומים, אין ספק שנשיאותו – דווקא כעת – של מי שהכתיר את עצמו כפוליטיקאי החזק והחשוב ביותר של המאה ה־21', היא קריטית.

פרט למהפך הפוליטי, הכלכלי והחברתי שהוא תכנן ליישם - וכבר בימים אלה מוציא אל הפועל (כגון נסיגת ארה"ב מהסכם האקלים של פריז, הכרזה על מצב חירום בגבול עם מקסיקו והכרה פורמלית בשני מגדרים בלבד) - תפיסתו הבדלנית ומדיניותו ההפכפכה והאגרסיבית צפויה להשפיע באופן דרסטי על הכלכלה והפוליטיקה האמריקאית והעולמית, כמו גם על הדינמיקה במאזן הכוחות הגלובלי. זאת במיוחד על רקע הפיחות שחל בתדמיתה ובמעמדה הגיאופוליטי של ארה"ב לעומת התעצמות כוחה והשפעתה הגלובלית של סין, מנגד.

יתרה מכך, דבקותו בדוקטרינת "אמריקה תחילה", שכבר עתה מובילה לשינויים מפליגים בסדרי העדיפויות במדיניות החוץ האמריקאית, נושאת השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת.

היא עשויה לעצב מחדש את מפת היחסים, ההסכמים והבריתות הבינלאומיות ולהשפיע על הסחר העולמי והצמיחה הגלובלית. בנוסף היא צפויה להאיץ אירועים והתפתחויות שיקדמו את האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב (לדוגמה, בנושאי האנרגיה, ההגירה, הסחר והאינפלציה) ויבססו את עליונותה הצבאית, הכלכלית והטכנולוגית מול סין. כל זאת, בין השאר, על רקע הגברת התחרות האסטרטגית ביניהן על השגת אזורי שליטה והשפעה, לרבות מקורות אנרגיה קריטיים בכל רחבי העולם.

תמונה בדרך לנובל

לא בכדי, ערב השבעתו הכריז טראמפ בעצרת הניצחון שנערכה בוושינגטון, כי "ירד המסך של ארבע שנים ארוכות של דעיכה אמריקאית, ואנו נפתח יום חדש לגמרי של עוצמה, שגשוג, כבוד וגאווה אמריקאית". כחלק משינוי המדיניות והדימוי המוחלש של הנשיא היוצא, ג'ון ביידן, טראמפ – שממצב עצמו כמנהיג חזק ורודף שלום, שחותר לסיים את המלחמות באוקראינה וברצועת עזה, לרבות הסכסוך עם איראן, וכן למנוע את החרפת העימות מול סין – טען שהשבת החטופים משבי חמאס הושגה רק בזכות ניצחונו בבחירות.

הפסקת האש, מבחינתו, היא רק "יריית הפתיחה" ושלב חיוני בדרך להשגת שלום ויציבות אזורית, כך שעוד בטרם כניסתו לבית הלבן הוכיח הנשיא ה־47, שחותר לקבל פרס נובל לשלום, מיהו "בעל הבית האמיתי". הוא אף זכה על הישגו הנוכחי בתמונת ניצחון תודעתית וסימבולית יקרת ערך.

יתרה מכך, בעודו חותר לחזק את מעמדה של ארה"ב כמעצמת־על כלכלית של העולם, טראמפ הצהיר כי בכוונת ממשלו לבסס מחדש את השפעתה במזרח התיכון ו"לייצב את הדינמיקה הביטחונית ומאזן הכוחות האזורי לטובת בעלות בריתה המרכזיות".

בתוך כך, הוא הבטיח לתמוך משמעותית בישראל ובאינטרסים שלה וטען כי יפעל לקידום תהליך הנורמליזציה בינה לבין סעודיה תוך הרחבת הסכמי אברהם. מנגד, ובמסגרת ההתמודדות עם סוגיית הגרעין האיראני, טראמפ צפוי להמשיך לנקוט "לחץ מקסימלי" על איראן ושלל הפרוקסים שלה, בין השאר, באמצעות החמרת הסנקציות הכלכליות נגדה, הגברת בידודה המדיני־דיפלומטי וצמצום הכנסותיה מסחר עם רוסיה ויצוא הנפט בעיקר לסין.

הידוק משולש היחסים בין איראן, רוסיה וסין והרחבת קשריה של סין עם רבות ממדינות המזרח התיכון ויצרניות הנפט, הייתה ונותרה סוגיה אסטרטגית אקוטית בעיני הבית הלבן (גם על רקע העובדה שהיקף הסחר הכולל, לרבות נפט ונשק, בין סין למדינות האזור הגיע ל־507 מיליארד דולר ב־2022).

הגברת מעורבותה הכלכלית ומהלכיה הדיפלומטיים של בייג'ינג באזור – המסמלים את חשיבותו של המזה"ת בפרויקט "החגורה והדרך" (BRI) ובעיקר בעיצוב סדר עולמי אנטי־מערבי חדש – מתנגשת עם האינטרסים החיוניים של וושינגטון. הם אף "מאתגרים משמעותית את ביטחונה הלאומי של ארה"ב", כפי שטען השבוע מרקו רוביו, מזכיר המדינה החדש.

על רקע זה, ובמטרה להחליש את השפעתן האזורית של בייג'ינג ומוסקבה, ממשל טראמפ צפוי לקדם את פרויקט ה"מסדרון הכלכלי", שמחבר בין הודו למזה"ת ואירופה (IMEC), וכן להגדיל את ייצור ויצוא האנרגיה של ארה"ב בעיקר לטובת פיתוח וקידום טכנולוגיית הבינה המלאכותית. אלה מהלכים שישפיעו על שוק האנרגיה הגלובלי, לרבות על מחירי הנפט והגז הטבעי.

כמו כן, הוא עשוי לנקוט צעד צבאי משמעותי שיבלום את מתקפות החות'ים במרחב הים האדום ויסיר את האיום על מקורות האנרגיה במפרץ הפרסי וכן על נתיבי השיט והסחר הבינלאומיים. כל אלה, בתורם, עשויים להשפיע על המרחב הגיאופוליטי והגיאו־אסטרטגי של המזה"ת.

זאת ועוד, אם הנשיא הנכנס אכן יממש את איומיו ויגדיל את מכסי המגן על יבוא מסין ל־60% ויטיל מכס של 20% על שאר מדינות העולם, מכסים אלה - שנועדו לצמצם את עודף הסחר הסיני במסגרת הסחר בין סין לארה"ב, שהגיע לשיא של 992.16 מיליארד דולר ב־2024 – יטלטלו את מבנה הסחר הגלובלי.

לצד עידוד הסקטור היצרני בארה"ב והתחזקות הדולר האמריקאי, הם עלולים לגרום, בין השאר, לצמצום הצמיחה עוד השנה הן של ארה"ב והן של סין (בשיעורים של 0.64% ו־0.68% בהתאמה), שיובילו לצמצום פוטנציאלי של 1.08% בתמ"ג העולמי ב־2028 וכן למלחמת סחר עולמית. מלחמה שתשפיע על שרשראות הייצור והאספקה הגלובליות ותפגע בכלכלות אירופה ואסיה (לרבות קנדה ומקסיקו וכן וייטנאם ותאילנד, בעלות בריתה), ואף תוביל לצעדי גומלין שיאיצו את הבדלנות הכלכלית, עליית המחירים והתחזקות האינפלציה בארה"ב ובעולם.

לאחוז במקל בשני קצותיו

ברוח זו, מסתמן כי איומיו התוקפניים של טראמפ בנוגע לסיפוח קנדה, לרכישת גרינלנד ולהשתלטות מחדש על תעלת פנמה מהווים אינדיקציה לגישתו הבדלנית והתמקדותו בחצי הכדור המערבי. מיקומן האסטרטגי ושפע מקורות האנרגיה המצויים ברשותן אף מבהירים כי מדובר באיתות לסין בנוגע לעמדתה הדומיננטית של ארה"ב במרחב יבשת אמריקה.

עם זאת ומנגד, ניכר כי הטלת המכסים על חברות סיניות מובילה לפיתוח חלופות (כגון העברת חלקים מהייצור או ההרכבה למדינות כגון וייטנאם, מלזיה ומקסיקו), והטלת מגבלות סחר על מדינות שונות הסוחרות איתה, ובהן מדינות אמריקה הלטינית, עשויות להוביל דווקא להידוק קשריהן עם בייג'ינג (דוגמת פרו, המעורבת בפרויקט ה־BRI, וארגנטינה, שהקימה תחנת חלל סינית).

זאת ועוד, המהלכים האגרסיביים והרטוריקה העוינת של טראמפ, במיוחד בנוגע להגירה הלא חוקית ממדינות אלה לארה"ב, וכן נסיגתה של זו מארגונים בינלאומיים (כגון, ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי ונאט"ו), עשויים אף הם לחזק את השפעתה הגיאופוליטית־כלכלית של סין בעולם ולדרבן את המדינות הלטיניות להמשיך לפתח את קשריהן איתה. לאחרונה פורסם כי היקף הסחר בין סין למדינות האזור, בעיקר בתחום התשתיות והאנרגיה, גדל מ־18 מיליארד דולר ב־2002 ל־500 מיליארד ב־2023.

בראייה גיאופוליטית אסטרטגית רחבה, נראה כי על אף, ואולי, בשל החרפת העימות המסחרי ומרוץ החימוש הטכנולוגי והביטחוני ביניהן (סין מחזיקה כיום בצי ספינות המלחמה הגדול בעולם), סין צפויה להישאר בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ האמריקאית. עם זאת, קיימת אי־ודאות עצומה לגבי מימוש התחייבותה הצבאית של וושינגטון כלפי בעלות בריתה באסיה, ובראשן טייוואן.

אין ספק כי שילוב בין חשיבותה האדירה של הבינה המלאכותית, שהפכה את טאיוואן למעצמת שבבים עולמית, לבין דבקותו הנחרצת של הנשיא הנכנס באג'נדה בדלנית ואגרסיבית הקוראת להשיב לארה"ב בכל מחיר את עוצמתה, מעמיד אותו לכאורה בפני דילמה אסטרטגית ומבחן מנהיגות קשים ועתירי חשיבות. אלה עלולים להוביל להפקרת טייוואן לטובת הסכמות עם סין בנושאי הסחר, תוך ביסוס שליטתו של טראמפ בכלכלה העולמית.

הכותבת היא מומחית לגיאו־פוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור עולמי.