ישראל וחמאס נכנסים למשא ומתן על שלב ב' של העסקה כאשר המטרה של כל אחד מהצדדים סותרת באופן מוחלט את מטרת הצד הנגדי. ישראל מוכנה לסיים את המלחמה בעזה בתנאי שהחמאס מסיים את קיומו כארגון מזויין, בעל שליטה אזרחית, מדינית וצבאית.
נתניהו מאמין בלחימה עצימה ללא אזכור לשיטת הפשיטות שפשטה רגל וללא החייאה כפייתית של אויב. ליתר דיוק, נתניהו מאמין כי האיום האמין בלחימה עצימה מסוגל לשמש כאותו פתרון קסם שיפגוש בין שתי הדרישות של טראמפ: סיום המלחמה בעזה – וסיום שלטון החמאס.
בעניין הזה האגף הניצי של הממשלה שהצטמצם לכדי שותף פעיל אחד – הציונות הדתית בראשות השר בצלאל סמוטריץ – יכול להיות רגוע. נתניהו לא שיקר לסמוטריץ כשהבטיח לו חזרה למלחמה בהעדר השגת יעדיה בדרך אחרת. הוא באמת רואה בזה אופציה ובאמת מתכוון להגיד את זה לדונלד טראמפ.
הוא רק מאמין שניתן לבנות את התרחיש השלישי : לא כניעה לחמאס כמחיר החזרתם של כל החטופים ולא ויתור על חלק גדול של חטופים כמחיר חזרה למלחמה.
נתניהו מאמין כי אם יצליח לשכנע את הנשיא האמריקאי שזה רק אחד מן השניים ויוודא שטראמפ, בשונה מקודמו הדמוקרטי, לא ינסה לכפות על ישראל "שלום בכל מחיר" – עצם ההבנה הזאת תשכנע את בכירי חמאס עזה טוב יותר מכל מסע שכנוע אחר כי מצבם באמת אבוד, והם באמת עם הגב אל הקיר.
מבחינת ישראל תנאי הסף יהיה פירוקו של חמאס מנשקו והגליית מנהיגיו, פירוז עזה והקמת ממשלת מעבר בהרכב כזה או אחר. לפחות מזה בנימין נתניהו לא מוכן להסכים, כולל האופציה הישנה של "ממשלת טכנוקרטים" למראית עין כשהקול קול הטכנוקרטים, והידיים ידי חמאס.
התרעות פיקוד העורף