אם כן, על מה ולמה תוקפים את סמוטריץ' כשהוא מצייץ ומברך חטופים שחזרו מעזה במסגרת העסקה? האיש בסך הכל עושה את מלאכתו מבלי שיחפוץ ברעתם של החטופים.
עובדה, הוא אפילו ענד סיכה צהובה - ויש מצב שהסיכה מעטרת את דש מעילו גם היום. אז עמית סגל נחלץ להגנתו של יו"ר הציונות הדתית: מה כבר רוצים ממנו? הוא הצביע לפי שיקול דעתו, אין זה אומר כי לא חפץ בשחרור החטופים וכי הוא מנוע מלברך על חזרתם. זאת גרסתם של תומכי סמוטריץ' ובה סתירה פנימית זועקת לשמיים.
לפחות שיציע חלופה
מתנגדי העסקה מרבים להזכיר בנימה נוסטלגית ודידקטית כאחת את מבצע אנטבה, את מלון סבוי. המסר - חילוץ במקום עסקאות עם מחבלים. כוח הזרוע במקום מו"מ. מורשת של פעם, של ישראל האגדית.
השניים, שבלמו כל עסקה במהלך שנה או יותר (וכן, אני מאמינה לבן גביר), השניים שאיימו, הציבו תנאים והעלו דרישות שבתות לבקרים, לא ביקשו להעלות לדיון בממשלה ולו פעם אחת תוכנית חלופית לשחרור החטופים.
כשנשאלו לא פעם ולא פעמיים מה הצעתם, השיבו, איש לפי דרכו, שהדרך להחזיר את החטופים היא שליטה מוחלטת בעזה, הגלייתם של כמה שיותר עזתים למדינות אחרות ובניית יישובים וערים בשטחה של הרצועה. או אז השובים יפנימו כי אצה להם הדרך ויחזירו את החטופים בתוספת תשלום. עם חלוף ארבע־חמש שנים, לא יותר, יחזרו כולם. גם אם בשקיות.
סמוטריץ' ובן גביר לא פנו לצמרת צה"ל, לשירותי הביטחון, לא ביקשו להציג תוכנית מבצעית לשחרור החטופים. אולי משום ששחרורם אינו בראש מעייניהם של השניים, אולי משום שהשכילו להבין כי המציאות שונה: החטופים מפוזרים בעשרות מקומות מסתור ואין שום דרך לשחזר את מבצע אנטבה. המשמעות ברורה: שלילת כל עסקת חטופים בהיעדר חלופה היא גזר דין מוות לכל החטופים.
לו הציע בצלאל סמוטריץ' חלופה, חסרת סיכוי ככל שתהיה, ניתן היה לייחס לו רצון כן לשחרר את החטופים, בשילוב עם שיקול דעת מוטעה. לשר בממשלה זכות לשיקול דעת מוטעה. אין לו זכות מוסרית וציבורית להפקרת אזרחי המדינה שנחטפו ממיטותיהם בכהונת ממשלתו.
והצבעה נגד עסקת חטופים כל עוד שר שמתנגד לעסקה אינו מציע חלופה שעשויה להוביל לשחרורם, היא הפקרה מודעת, בדם קר, במצח נחושה, בציניות מקפיאת דם.
בצבץ בין בן גביר לבנט
מתנגדי העסקה הם מיעוט גם בקרב תומכי הקואליציה. על פי סקרי דעת הקהל שהתפרסמו בינתיים, 59% ממצביעי סמוטריץ' תומכים בעסקה. סמוטריץ' מתנגד. אין מה לומר, האיש הולך ומסתבך, הולך ונשחק פוליטית. מצביעיו מתנגדים לחוק ההשתמטות שהוא ניסה לדחוף בכל הכוח, ומסתבר שחלק גדול ממצביעיו אינם שותפים גם להתעקשותו להקריב את החטופים.
הממשלה מחשבת בימים אלה את קיצה לאחור. בשתי הסוגיות שמערערות את יציבות הקואליציה, חוק ההשתמטות ושחרור החטופים, סמוטריץ' הולך נגד מצביעיו.
מה הפלא שהוא נשחק בסקרים? מצביעיו, שמתנגדים לחוק ההשתמטות ו/או תומכים בעסקה, עוברים לנפתלי בנט או לליכוד. קיצונים יותר אשר איתנים בהתנגדותם לעסקה, עוברים לבן גביר. שר האוצר אוכל את הדג המסריח, חוטף מכות, ויש מצב כי בבחירות הבאות יגורש מהכנסת.
דבר אחד ברור: כשסמוטריץ' מברך את החטופים שחוזרים, זו צביעות לשמה. לא משום שהתנגד לעסקה, אלא משום שלא הציע חלופה. רופא שחלק על דעת חבריו, התנגד לניתוח והציע טיפול חלופי, יכול לברך את החולה שהתעורר בחדר ההתאוששות. רופא שחרץ מראש את גורל החולה וקבע כי אין לטפל בו, כי המקרה אבוד ויש חולים חשובים יותר, מוטב שישתוק.
התרעות פיקוד העורף