לצערנו דונלד טראמפ הוא אידיוט. לשמחתנו הוא אידיוט גמור. הטמטום האחרון והממש לא סופי שלו הוא לטרנספר "פלסטינים מחורבות עזה לירדן ומצרים". כך, אגב, נהגו הוא ואביו לסלק בכוח דיירים בבתים שקנו במסגרת פינוי־בינוי פרטית וקשוחה בניו יורק. לאילון מאסק, שותפו למגלומניה, יש פרקטיקה אימפריאלית יותר: "צריך להשקיע בעזה… אחרי מלחמת העולם השנייה בנינו את יפן וגרמניה במקום לדרוש נקמה, ועכשיו הן בעלות בריתנו ומאז לא הייתה מלחמה" (אמן).

טראמפ עבור ארצו שלו הוא משבר זהותי ואסון הומניטרי בהתהוות. החל מצווים שמחריגים רשמית להט"בים וטרנסים מכלל הציבור וכלה בהגבלות על הגירה שמבטלות את היכולת לבקש מקלט בארה"ב ומאיימות על גירוש מיליונים. ההוראות ירדו מיד אל פקידי ההגירה בכל הגבולות, מנמלי התעופה והים עד לגבולות מקסיקו וקנדה. הרעיון הוא לגרש (עכשיו!) כל מי שאין לו אישור שהייה, כולל ילדים שנולדו בארה"ב. הסיבה: "הם מהווים איום משמעותי על הבריאות והביטחון הלאומי".

בעוד צווי טראמפ החדשים פוגעים ישירות במערכת הבריאות הקיימת, דוח מקרי המוות השבועי בארה"ב לא פורסם לראשונה מאז 1960, כאילו אם אתה לא יודע שאתה בן מוות, לא תמות. טראמפ של הקדנציה הראשונה היה טיפוס גס רוח, ילדותי, בור, שקרן, נקמן, קטנוני, תאב בצע ונוכל. טראמפ של הקדנציה השנייה לא שונה במאום.

השבעת דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
השבעת דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

נאומי ההכתרה שיקפו את כל תכונותיו שפורטו למעלה, ועליהן נוספו הבטחות הזויות שלעולם לא תתממשנה. אלה היו נאומי רהב אה־לה ביבי, שהתחזו למשני מציאות היסטוריים. כולו פראזות חלולות והבטחות ריקות, חיסול חשבונות קטנוני, החזר תשלום למממני בחירתו וסתם נבזות ("ג'ו ביידן שכח לחון את עצמו"). אלא שהפעם חגה מעל ראשו הילה של ניצחון. מוחלט. גם סנאט, גם קונגרס, גם הבית הלבן. ניצחון, כמו שאומרים באמריקאית, הוא לא דבר חשוב אלא הדבר הכי חשוב, ודי בו כדי לנרמל ולרומם את התופעה המפלצתית ששמה טראמפ.

ברקע נשמעת אנחת השלמה בציבור הדמוקרטי שאומרת: זה מה שהעם רוצה. במקום שההנהגה שלהם, פדרלית ומדינתית (או מה שנותר ממנה), תכריז על פתיחת מאבק עממי לחיסול הדיקטטורה, הם משתעשעים בפוליטיקלי קורקט. הגינות והוגנות בעיני הטראמפיסטים (כמו הביביסטים) הן מופת של עליבות רופסת.

שני חיצי הסתערות

ועדיין, טראמפ הוא רק חצי צרה. אין לו אידיאולוגיה, והוא מושקע בכבודו, רווחתו ורווחיו האישיים. ניצחונו הופך אותו לכאב ראש לא רק לארצו שלו אלא גם לעולם כולו, וזו רק מחצית הצרה של ממשל טראמפ. המחצית השנייה היא שותפיו. לא שריו, יועציו ובתי הנבחרים שהם כלבלבי הב־הב, אלא להקת הגורילות שלו. ביליונרים בדרכם להיות טריליונרים, והם סובבים סביבו במגמה לסובב אותו כדי להפוך את ארה"ב והעולם לסוג של פלוטוקרטיה תאגידית, או השד יודע למה, שעשויה לגרום לליברטריאניות של שוק חופשי עד פרוע.

טראמפ רוצה להיות מלך העולם, מאסק אנד קומפני רוצים להיות בעלי העולם ולנהל אותו באורח ישיר יותר, מהודק יותר, רווחי יותר. רוב שליטי תאגידי הענק והרשתות החברתיות הגדולות התייצבו בטקס האפלת אמריקה הדמוקרטית כדי להשתתף בביזה הגדולה ולנהל את הנדוס התודעה האנושית. והם יעמדו כנגד כל שביב רגולציה שעשוי להגביל אותם.

מאסק עצמו, שיש מערערים על תקינות מצבו המנטלי, מוביל שני מהלכים מגלומניים להשתלטות על העולם (לא פחות) בשני חיצי הסתערות.  האחד, הגברת השימוש ב־AI לצורכי ניהול ענייני הממשלה ועסקים בכלל. טראמפ עומד למנותו כצאר הייעול של ממשלתו, ומאסק מצהיר שבינה מלאכותית תחליף משרות ועבודות שמבוצעות בידי בני אדם – הן עובדי מדינה והן במגזר הפרטי – ובלא להציג תוכנית ריאלית להעסקת המפוטרים.

החץ השני נועד להשתלט על תהליכים פנימיים במדינות מפתח לטובת תנועות ימין קיצוני. סטיב באנון, נוכל מורשע ואידיאולוג של גלובליזם אמריקאי שמרני, ניסה לפני כמה שנים, כשליחו של טראמפ, לכונן בריתות עם מפלגות ימין קיצוני באירופה. הוא הציע להן שותפות אידיאולוגית ואסטרטגית לטובת חזון ימני שמשיק לפשיזם.

אם באנון הוא משקל זבוב, מאסק הוא ממותה. הרעיון שלו ושל טראמפ הוא אימפריאליזם כלכלי, והוא מגייס את רשת X (טוויטר לשעבר) שלו כמכונת רעל לטובת התערבות בכל העולם, בייחוד בארצות נאט"ו. את ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר כינה "מתועב לחלוטין שמקומו בכלא". "האם ארה"ב צריכה לשחרר את העם הבריטי מממשלתו העריצה?", שאל מאסק את 212 מיליון עוקביו. ה"גרדיאן" דיווח כי מאסק עשוי לתרום 100 מיליון דולר ל־Reform UK, מפלגת הימין הקיצוני הבולטת בבריטניה. בגרמניה הפעיל את X כדי לתמוך ב"אלטרנטיבה לגרמניה", מפלגת ימין קיצוני.

הוא לא טראמפ, שכובש את פנמה וקונה את גרינלנד בהבל פה ומתאחד עם קנדה. מאסק הוא יזם גלקטי והמתחרה של סין על כיבוש מדינות מפתח. לא רק מבחינה כלכלית, כמו הסינים, אלא גם מבחינה תודעתית, שמתכתבת עם המציאות שלהן.

לפני כמה שבועות הוא שידר בחי שיחה של 75 דקות עם אליס ויידל, מועמדת המפלגה הגרמנית הקיצונית לתפקיד קנצלרית גרמניה. בין לבין, חברת SpaceX שלו מוכרת לממשלת הימין של ג'ורג'ה מלוני מערכות תקשורת צבאיות. "מאסק הוא אדם עשיר מאוד שנותן ביטוי לדעותיו", הסבירה מלוני – ראש הממשלה ומפלגת הימין הקיצוני באיטליה.

בליגה של הקטנים

מדינת ישראל עבור מאסק וטראמפ היא סיפור שונה, כשלמאסק כמו לטראמפ יש עיוורון לדקויות. שניהם נגועים באבק אנטישמיות מולדת, אלא שהם לא מקשרים אותה עם מדינת ישראל ככלי במערך שהם. מועל יד היטלרי כבר התפלק למאסק באחת מעצרות הניצחון של טראמפ. אני מניח שהאקט לא היה מכוון ככזה, אבל לך דע איך עובד תת־מודע פרוע אצל אדם חסר מעצורים ומפוצץ בכוח.

אילון מאסק בטקס ההשבעה (צילום: רויטרס)
אילון מאסק בטקס ההשבעה (צילום: רויטרס)

שורה של ארגונים יהודיים ובכירים בפוליטיקה האמריקאית תקפו את מאסק, ומי הזדרז כדי לזכות אותו? נכון. ביבי שלנו. "מוכפש לשווא", הוא צייץ. באנגלית. "הוא ידיד גדול של ישראל, שתמך שוב ושוב, ובתוקף, בזכותה של ישראל להגן על עצמה". מאסק הגיב ב"תודה".

ומה עם לקחי השואה - בת בריתו הנאמנה של בנימין נתניהו לכל תעלול שהוא מעולל? מסתבר שמדובר בלקח מקח וממכר, ובתרגיל יח"צ של נתניהו שהליקוק המזכה יירשם לזכותו כשיגיע לארה"ב כרה"מ שמחפש תמיכה בהמשך כהונתו, או כאזרח שמחפש עבודה בתקווה שחוקי ההגירה החדשים לא יחולו עליו. וכך נגוז חלומו של נתניהו לעלות לליגה של הגדולים. היום הוא שואף להיות משרתם.

אילון מאסק ובנימין נתניהו בסיור בכפר עזה (צילום: עומר מירון, וואלה!)
אילון מאסק ובנימין נתניהו בסיור בכפר עזה (צילום: עומר מירון, וואלה!)