כזכור, הייעוץ המשפטי של הנציבות הורה שלא לאפשר שינויים בהחלטות שהתקבלו לפני כניסת כחלון לתפקיד, או קבלת החלטות "החורגות המשגרה או שיש בהן כדי ליצור שינויים ארוכי טווח, רחבי השפעה והשלכות נוספות".
לאחר מכתב של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה המטיל מגבלות עליו בתפקידו כנציב שירות המדינה, כחלון השיב בחריפות כי ללא הנחייה של בית המשפט העליון, "אין לייעוץ המשפטי סמכות להנחות או להגביל את סמכויותיו של אף מנהל בשירות המדינה (גם אם הוא במילוי מקום) – ובפרט ללא את סמכויותיו של נציב שירות המדינה".
היועמ"שית הגיבה לכחלון, וכתבה לו כי "כל עוד לא השגת בפני היועצת המשפטית לממשלה על ההנחיות המשפטיות שקיבלת הנך נדרש לפעול בהתאם להן. כאמור לעיל, הדבר נכון הן ביחס להנחיות משפטיות שניתנות על-ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה והן ביחס להנחיות משפטיות שניתנות על-ידי היועצת המשפטית לנציבות, לפי העניין".
"חוות הדעת של היועץ המשפטי מחייבת בעניין משפטי, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת ובענייננו בית המשפט פסק אחרת. עמדתכם בעניין מינויי לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה נדחתה מיניה וביה על ידי בג"ץ, ומכאן שעמדתכם הראשונית אינה מחייבת עוד", כתב כחלון ליועמ"שית.
חילופי המכתבים בין כחלון והיועמ"שית החלו עוד בטרם ניתן פסק דין בעתירה נגד מינויו. כך, באחד המכתבים היועמ"שית כותבת במפורש כי אחד הנימוקים להטלת הגבלות על סמכויותיו של כחלון, הינו העובדה כי נגד מינויו ישנה עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ. מאז, כפי שכתב כחלון, ניתן פסק דין בבג"ץ שטרף את הקלפים.
היועמ"שית לא יודעת להפסיד בכבוד, והיא צפויה להמשיך להילחם נגד הפעלת סמכויותיו של רואי כחלון כמ"מ נציב שירות המדינה. כעת עומדת על הפרק הפעלת סמכויותיו של כחלון במסגרת הליך בחירתו של הרמטכ"ל הבא. במידה וכחלון לא יתקבל, יתכן מאוד והאירוע יתגלגל לפתחו של בג"ץ. במסגרת פסק הדין שאישר את מינוי כחלון, השופטים לא הטילו על סמכויותיו כל מגבלה. יהיה מעניין לראות מה יגידו השופטים על התנהלותה של היועמ"שית, אשר נוטלת לעצמה גם את תפקידו של בית המשפט.
התרעות פיקוד העורף