בין פסטיבל שחרור החטופים למחטפים פרלמנטריים אלימים בואכה דיקטטורה, בין עיכול פוליטי וביטחוני של הפגישות בוושינגטון לקטטות דמים בשטח, צה"ל ממשיך על אוטומט לנהל מלחמות חסרות תוחלת. כאילו זו גזירת גורל שהיא גורלנו הבלתי נמנע.
ברצועה, בגדה, בלבנון ובסוריה ניתן להגיע להסדרים יציבים שיחליפו את החיכוך הקבוע בהמתנה לפרובוקציה או תקרית אקראית כדי להסתער. בעצם לאן? יש כאן חידלון ממשלתי ברמה של שיתוק. הסיבה היא פחד מפירוק הממשלה והימנעות מדירקטיבה ממשלתית למנגנון ביטחוני־מדיני שיפעל כדי לעבור מהסדרי הפסקות האש להסכם שיוביל לרגיעה.
לפני שבוע ירו חמושים על כוח צה"ל בסוריה שעסק בביצור מוצב חוץ סמוך לכפר במרחב החיץ. צה"ל החזיר אש, עצר כמה נערים – והופה! ככה מתחילה שגרת רצועת ביטחון "זמנית". כנ"ל הפעלת "סיר לחץ" בגדה, וככל שהוא עוצמתי יותר, כך התגובה צפויה יותר וגם שם ספירת הנפגעים נמשכת.
מעבר לטקטיקה של לחימה "זמנית", אין לבנימין נתניהו קשרי עבודה ברמה האישית והמערכתית עם כל מנגנוני הביטחון. ככל שזה יישמע מופרך ומטורף, זוהי המציאות. האיש מנותק, והצבא פועל על פי צורכי הביטחון של חייליו בכל רגע נתון. למל"ל, למוסד, לשב"כ, לאמ"ן ולמשרד החוץ יש האנשים והכישורים והכלים לבנות את המערך המודיעיני והדיפלומטי לקידום הסדר.
לנתניהו יש קבינט פרטי וסריסים מטעם בכל ארגון. צחי הנגבי הוא ראש מל"ל מרבה מלל, אלא שאין שום סיכוי בעולם שהוא יתרגם ויגיש לנתניהו את היכולות של מל"ל להפיק חומר מסקני אמיתי לקראת הסדר. השב"כ לא אמור מבחינת נתניהו לעסוק בקידום הסדר מדיני.
אני משוכנע שבמצבים דומים רוב ראשי המוסד, השב"כ ומפקדי 504 כבר היו מוצאים דרך לתקשר עם בעל הבית הסורי. בגדה, גם אם השב"כ זיהה פלסטינים שמוכנים ללכת להסדר, אין קשב ממשלתי. ראש השב"כ גילה עצמאות מחשבתית, ומיד חטף זריקת רעל והדלפות על מינוי חובש כיפה תורן תחתיו – מה שגרם לצמרת השב"כ להדליף התנגדות קולקטיבית.
לצה"ל שוגר שר ביטחון אינסטנט, שאמור לרשום וי על רשימת מכולת. מינוי רמטכ"ל בובה היה גדול על ישראל כ"ץ ונתניהו, ועד תחילת מרץ לא נדע מה דעתו של הרמטכ"ל החדש בנושא הגיוס. קרוב לוודאי שהיא דומה לזו של ראש אכ"א האלוף דדו בר כליפא (סרוג). לפני שבוע הוא הופיע בוועדת החוץ והביטחון. בעוד ישראל כ"ץ מתחמן עם החרדים פתרונות להצלת הקואליציה, אמר בר כליפא: "צה"ל צריך 10,000 חיילים, ואנחנו מוכנים לקלוט אותם".
מה הדחיפות? בר כליפא מדבר במספרים: "במלחמה הזו קברתי 155 חיילים (מאז נוספו ונספו - ר"א), והצורך במילוי שורות ניבט מבתי העלמין". להערכתי הבלתי מלומדת בעליל, אם בר כליפא רץ מחר במקום בצלאל סמוטריץ' לכנסת, הוא עובר בקלות את אחוז החסימה ומחזיר קצת שפיות למנדטים ההמומים מממדי השכול וההשתמטות של הציונות הדתית.
ניכוש עשבים שוטים
בחזרה לשורשים: הטרור הפלסטיני בגדה היה, הווה ויהיה המרעום שפוצץ את כל מלחמות ישראל מאז 67'. כולל בימינו. "אינדיקציות מודיעיניות" התריעו על התעוררות טרור בצפון השומרון. כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו עשרות, והוחלט להכניס לאזור חטיבה פלוס, ומבצע חומת ברזל נפתח לפני כשבועיים בתקיפה אווירית בג'נין. הקרבות נוהלו בסגנון עזה, תוך הרס בתים ופתיחת צירי תנועה לאזורים בעייתיים. נהרגו טרוריסטים ועל ידם, גם ביניהם, תינוקת בת שנתיים ואמה ההרה וילד בן 4.
מפקד בדובדבן סיפר לynet כי חלק מההיתקלויות הן מול צעירים חמושים "בני 15 וצעירים יותר, אצלם זה מושרש בתרבות ובחינוך". ההבדל בין ג'נין לעזה? "עוד לא מצאנו אמל"ח תקני בשטח וגם לא רחפנים כמו שיש לחמאס בעזה", מפרט הלוחם. "הלחימה שלנו היא יותר לחימת רחוב, גרילה, והעובדה שאנחנו תמיד בשטח בשומרון מראה שהדברים עובדים לא רע".
עקרון ההפעלה הוא ליישם את לקחי ג'נין של חומת מגן ולעבור לפעילות דומה בטול כרם. חבל שהממשלה לא מיישמת באמת את לקח חומת מגן מלפני כ־23 שנה. הסיבות למבצע דאז היו אותן "אינדיקציות מודיעיניות" בשיאו של גל טרור שגאה בכל ערי הגדה וגבה חיים של עשרות ישראלים. במהלך המבצע נהרגו 30 חיילים ונפצעו למעלה מ־100. המבצע היה הכרחי והיה אמור להסתיים במהלך מדיני, אבל כרגיל - דם חם שכול מחפש נקם וחוזר חלילה (וחס).
אם ישוחרר מפקד התנזים בג'נין מרואן ברגותי, יש סיכוי שהגדה והרצועה ידברו בקול אחד, ואז תקרוס סופית האסטרטגיה האווילית של נתניהו והמתנחלים לחיזוק חמאס והחלשת הרשות. אולי כלקח ממבצע חומת מגן ב־2002 תופסק גם מדיניות "כיסוח הדשא". כך מגדיר השב"כ את הטיפול בטרור הפלסטיני לדורותיו כאילו הוא גזירת גורל.
ואכן הגיע זמן עקירת העשבים השוטים שחונקים את הדשא, אצלנו ואצלם, ויחל דיאלוג על פשרה שתוביל לרגיעה – וזה אמור לקרות גם בהסדרים עם סוריה, לבנון ועזה. לא בממשלה הזו, כמובן. עובדה: שר הביטחון מדקלם היום את אותן מנטרות שחוקות.
"הכרזנו מלחמה על הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון", "מבצע חומת ברזל בא להכריע את תשתיות הטרור שנבנו במחנות הפליטים הפלסטיניים במימון ובחימוש איראני" ו"מחנה הפליטים ג'נין לא יחזור להיות מה שהיה. אחרי השלמת המבצע, צה"ל יישאר במחנה כדי לוודא שהטרור לא יחזור". ועכשיו בא השוס: "מבצע חומת ברזל יהיה שינוי בתפיסת הביטחון ביהודה ושומרון".
באמת? מאז כינון הממשלה הנוכחית נרשמה עלייה דרמטית בהיקף פיגועי הטרור בישראל ובגדה המערבית. על פי נתוני השב"כ, בשנת 2024 בוצעו 6,828 פיגועי טרור (לרבות טרור עממי הכולל יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה) בתחומי איו"ש וירושלים, המהווים עלייה של כ־99% בהשוואה לשנת 2023.
מאז מלחמת ששת הימים מנהל צה"ל אינסוף מלחמות ומבצעי הלוך ושוב מול מדינות ערב השכנות. אחרי מלחמת יום הכיפורים חתמנו על הסכמי שלום (בגין) וחזרה לגבול הבינלאומי מול מצרים. הסכם שלום נוסף חתמנו עם ירדן (רבין). הפלסטינים איימו אז על שושלתו של חוסיין ועל עצמאות ירדן המלוכנית, והוא העדיף להעביר את רימון הרסס הזה לישראל, שקפצה עליו בהתלהבות (זו הייתה ממשלת שמאל).
מאז אין ולא יהיה כאן שקט ללא מדינה פלסטינית ופשרת 67', כולל תיקונים בקווי המזרח של הערים החרדיות כמתחייב מהמצב בשטח והסכמות עבר. מתנחלים? ירושלים? הכל פתיר, זה רק לא כוחות כשאיתמר בן גביר וסמוטריץ' מנהלים את צה"ל לטובת מלחמת נצח.