החלטתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להטיל מכסים של 25% על יבוא סחורות לארה"ב מקנדה ומקסיקו ולהוסיף היטל של 10% על יבוא סחורות מסין - מעוררת סערה רבתי ומלחמת סחר עולמית. מדובר בפגיעה בשלוש שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב, שמהוות חוליה חיונית בשרשרת הייצור האמריקאית ואחראיות לכ־40% מהיבוא הכולל שלה, שהגיע ל־1.3 טריליון דולר ב־2024. זהו מהלך שאינו נובע ממניעים כלכליים ושנועד, כביכול, להענישן על הברחת סמים (כגון, פנטניל) והגירה לא חוקית, אך עלול, לדעת כלכלנים רבים בעולם, להיות חרב פיפיות.
דהיינו, זהו מהלך שישיג ויתורים בטווח הקצר (דוגמת המתיחות מול קולומביה), אך בטווח הארוך יפגע בכלכלת ארה"ב ויסיג אותה לימי "השפל הגדול", המשבר החמור בהיסטוריה שהתחולל לפני תשעה עשורים וקדם לפרוץ מלחמת העולם השנייה. ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו – שניסה להניא את טראמפ ממהלכיו – כבר הודיע על הטלת מכסים נגדיים של 25% על יבוא סחורות מארה"ב בשווי של כ־100 מיליארד דולר, וקלאודיה שיינבאום, נשיאת מקסיקו, אמרה כי תנקוט מהלכים דומים נגד הענישה הכלכלית מצד ארה"ב.
זאת לצד תגובתו המיידית של משרד המסחר הסיני, שהודיע אף הוא על הטלת מכסים של 15% על יבוא גז טבעי ופחם ושל 10% על יבוא נפט גולמי, ציוד חקלאי ורכבים מסוימים, לרבות מגבלות על יצוא מתכות מארה"ב.
אבל הנשיא האמריקאי ממשיך בדרכו ואינו בוחל באמצעים. חרף הביקורת העצומה שהופנתה כלפיו מכל גוני הקשת הפוליטית בארה"ב, הכריז כי בכוונתו להטיל בקרוב מכסי מגן גם על האיחוד האירופי - צעד אגרסיבי שעלול לגרור תגובה אירופית חריפה, הכוללת בין השאר הטלת מיסים על תאגידי הענק גוגל ומטא.
בראייה גיאופוליטית וכלכלית רחבה מסתבר כי מהלכים אלה, שמצטרפים להקפאת תוכניות הסיוע למדינות רבות בעולם (דוגמת אוקראינה, טייוואן, פקיסטן, ירדן ודרום אפריקה), הם השינויים הגדולים ביותר שהתחוללו במדיניות הסחר הגלובלית בחצי המאה האחרונה. הגבלת הסחר החופשי בין שותפותיה החשובות ביותר של הכלכלה הגדולה בעולם צפויה לייקר את היבוא והייצור האמריקאי ולהגביר את השימוש ב"מנופי לחץ" מסחריים וכלכליים שונים (כגון, מכסים הדדיים, חסמי סחר, או פיחות המטבע מצד סין, מקסיקו וה־EU).
נוסף על כך, הטלת מכסי מגן, המאתגרת את הסטטוס קוו והסדר הקיים, צפויה לחולל שינויים דרסטיים בדינמיקת הסחר העולמית, כמו גם בדפוסי ובנתיבי/ערוצי הסחר הבינלאומיים. היא עלולה להשפיע על בריתות והסכמים כלכליים ופוליטיים, אזוריים וגלובליים (כגון, פרישת ארה"ב מהסכם USMCA בינה לבין מקסיקו וקנדה ופרישתה הפוטנציאלית גם מה־WTO), להגדיל את מרחב הסיכונים הכלכליים, ובכך לחזק את אי־הוודאות וחוסר היציבות הכוללת, שתגרור אסקלציה במתיחות הגיאופוליטית העולמית.
אחת נגד שתיים
יתרה מכך, מבקריו של טראמפ אף טוענים כי מהלכיו, שמבוססים על מינוף עוצמתה הכלכלית של ארה"ב ככלי מיקוח והפעלת לחץ על המדינות – לטובת הגנה על התעשייה האמריקאית מפני יבוא מתחרה וצמצום הגירעון המסחרי שלה שהגיע ל־1.8 טריליון דולר ב־2024 – עלולים להיות "בומרנג". היינו, לגרום כאמור למלחמת סחר גלובלית ולייצר השפעות נלוות חמורות שיפגעו קשות בעיקר בתעשיית הרכב האמריקאית (תוך הפחתת נתח השוק שלה מול סין, במסגרת התחרות האסטרטגית ביניהן), האנרגיה, החקלאות ומוצרי הצריכה.
נוסף על עליית מחירים, זינוק ביוקר המחיה והתחזקות האינפלציה בארה"ב - לצד הגדלת הסיכוי למיתון בקנדה ובמקסיקו, שהסחר ביניהן הגיע ליותר מ־683 מיליארד דולר בשנה החולפת – הטלת מכסים (כגון, על רכבים וחלקי חילוף וכן על פלדה ואלומיניום) צפויה לגרום לשיבושים בשרשראות הייצור והאספקה האזוריות והגלובליות. מכסי המגן אף צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים כמו גם בשוקי המזון, הרכב והאנרגיה הגלובליים.
זאת, בין השאר, נוכח העובדה שמקסיקו, קנדה וסין הן שלושת השווקים המובילים ליצוא החקלאי של ארה"ב, בזמן שמקסיקו וקנדה הן היצואניות המרכזיות של מכוניות וחלקי רכב (היקף היבוא האמריקאי עמד על 203.6 מיליארד ב־2023), וקנדה אחראית לכ־60% מיצוא הנפט הגולמי שלה אליה (היקף יבוא הנפט והגז האמריקאי הגיע ל־97 מיליארד דולר ב־2024).
לא בכדי, על רקע זה מזהירים המומחים מפני צעדיו הפרובוקטיביים של טראמפ. הם עלולים לא רק לפגוע משמעותית באינטגרציה הכלכלית, היינו ב"עמוד השדרה" הכלכלי של צפון אמריקה ועוד בנקודת זמן קריטית, על רקע חוסר היציבות העולמית והחמרת העימות המסחרי־טכנולוגי מול סין. הם גם עשויים לגרום לירידה בתפוקה הכלכלית של ארה"ב ב־1.5% השנה וב־2.1% ב־2026 - ולפגוע דרסטית בכלכלות מקסיקו וקנדה, שכ־80% וכ־70% מהתמ"ג שלהן, בהתאמה, תלויים בה.
עם זאת, ואף שהשתיים מקפידות לשמור על דיאלוג נפרד זו מזו בסוגיות הסחר, ההגירה והביטחון מול וושינגטון, ואף צפויות לחזק את שיתוף הפעולה ביניהן תוך תיאום תגובותיהן כלפיה – קיים חשש רב מפני חוסר מחויבותה ואמינותה של ארה"ב כשותפה. זאת בעיקר נוכח לוחמנותו ואופיו הבלתי צפוי וההפכפך של טראמפ, שכבר הספיק להודיע על הקפאה זמנית של המכסים עליהן, ובמקביל, לאיים בהטלת מכסים של 100% על חברות ה־BRICS "אם יאתגרו את מעמדו הדומיננטי של הדולר האמריקאי".
אין ספק שהמשך קיום הדיאלוג ושיתוף הפעולה – על אף, ואולי, דווקא בשל המתחים הגוברים – הוא קריטי. שכן, בראייה מערכתית כוללת וארוכת טווח, מכסי המגן עלולים לגרור ירידה בפריון הכלכלי, בתפוקה, בפרודוקטיביות ובצמיחה הגלובלית (התמ"ג העולמי צפוי לרדת ב־0.56% ב־2025), וכן לפגוע בפעילות הכלכלית, בתחרות ובהתקדמות הטכנולוגית העולמית.
חלון הזדמנויות ישראלי
כאן חשוב להבהיר כי אף שישראל איננה יעד ישיר, הכלכלה הישראלית, שמוכוונת יצוא ונסמכת רבות על ארה"ב, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה (העודף המסחרי מולה הגיע ל־19.7 מיליארד שקל ב־2024) – עלולה להיות בין הראשונות שיושפעו בעקיפין ממלחמת הסחר. פרט להיחלשות הדולר, שהופכת את היצוא הישראלי לפחות תחרותי, הטלת המכסים, שעשויה להתרחב כאמור גם לאירופה ולמזרח התיכון (לרבות מכסים נגדיים שיוטלו על מוצרים אמריקאיים), עלולה להוביל לעליית מחירי היבוא מארה"ב ולירידה בביקוש, שתקרין בעיקר על התעשיות הביטחוניות.
זאת ועוד, שינויים בדינמיקת הסחר העולמית ושיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות - בין היתר נוכח המכסים המוטלים כבר עתה על יבוא מסין, או בשל אירועים ביטחוניים המתחוללים במזרח התיכון - צפויים להשפיע על עלויות הייצור ויבוא חומרי הגלם והרכיבים החיוניים לתעשיות בישראל (בדגש על תחומי ההייטק, המזון והפרמצבטיקה).
עם זאת ומנגד, התבוננות מקרוב מראה כי דווקא מדיניותו של טראמפ באזור וחתירתו לנורמליזציה עם סעודיה, תוך הרחבת הסכמי אברהם, עשויה לדרבן את ישראל לחזק ולגוון את יחסיה עם שותפותיה, בדגש על נסיכויות המפרץ. קשרים אלה עשויים לספק לה מרחב חדש של הזדמנויות סחר, מקורות יבוא ושוקי יצוא, שיובילו לקידום שיתופי פעולה חד/רב־צדדיים, לדוגמה בתחומי האנרגיה, המזון והחדשנות, שיתרמו לשגשוג האזורי.
כמו כן, הם עשויים לסייע לה בנטרול/קיזוז השפעתם השלילית של המכסים וכן בהפחתת תלותה בסחר עם מדינות המושפעות מהן. בראייה אסטרטגית רחבה, אין ספק אפוא כי כניסתו של "מנהיג המכסים" לבית הלבן מחייבת "לחשב מסלול מחדש". היינו, להתמודד עם גישתו הבדלנית־תוקפנית של טראמפ ושלל תרחישים פוטנציאליים בסוגיית הסחר העולמי, העלולים להשפיע רבות על כלכלת ארה"ב והעולם ולהקרין על כלכלת ישראל וביטחונה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי