אצל נתניהו שום דבר אינו מקרי. בין ראש הממשלה לראש השירות יש יחסים מתוחים זה תקופה ארוכה. נתניהו מנע בעבר מבר לבצע סבב של ראשי אגפים בשב"כ, שמקבילים למינויי אלופים בצה"ל. הוא גם הנחה את ראש השירות וראש המוסד שלא להשתתף בדיונים אצל שר הביטחון לשעבר יואב גלנט שעסקו בעסקת החטופים. מדובר בהנחיה שנחשבת חריגה, ושתרמה להחרפת המתיחות בין נתניהו לראשי המוסד והשב"כ. בר הוא ראש שב"כ אמיץ, שלא חושש להתנהל בדרך שבה לא נהגו קודמיו. הוא הזהיר בישיבת הקבינט שמי שהיה השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר - בעבר בדוקאי של השב"כ - מסכן את ביטחון המדינה. בן גביר זעם על כך שלא זכה לגיבוי מנתניהו ועזב בזעם את הדיון.
לרונן בר אסור בעת הזאת לעזוב את התפקיד החשוב שהוא ממלא. בר מביא איתו ניסיון רב בניהול, פיקוד במצבי חירום וידע מעמיק בהבנת המזרח התיכון. יש לו קבלות על כך שהצליח להתמודד עם פיגועים, תקיפות מחבלים וחשיפת תשתיות טרור. הוא הצליח להוביל את השב"כ במקצועיות רבה, והחלפתו כעת עלולה להוביל לחוסר יציבות עד שמחליפו ילמד את התפקיד. התחושה בציבור היא שהחלפת בר, לפני שיחליט ביוזמתו לסיים תפקידו, נובעת ממניעים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים.
לחילופים לא מוסדרים יש גם השלכות צבאיות וחברתיות. המערכת הביטחונית בישראל זקוקה ליציבות. פגיעה בסמכויות ראש השירות תוביל לחוסר אמון בין המערכת הפוליטית למערכת הביטחונית. בר לא מדבר הרבה. הוא לא מחפש כותרות, אבל הוא יודע שכל צעד שהוא עושה וכל החלטה שהוא מקבל עשויים להשפיע על ביטחון המדינה. כאשר המערכת נמצאת בעיצומה של סערה ביטחונית ופוליטית, יש מי שרוצה להוציא את בר מהמשחק - כי הוא לא משחק לפי הכללים של פוליטיקאים, כיוון שהוא נאמן למשימה. השאלה היא לא אם רונן בר רוצה להישאר, אלא אם המדינה יכולה להרשות לעצמה לוותר עליו עכשיו.
השר קרעי הוא אחד האנשים שניסו באופן גלוי לחסל את השידור הציבורי בישראל, לפרק אותו ולהכפיף אותו לשלטון. פגישות שקיים עם גורמים שונים לא נועדו לחזק את התאגיד, אלא למצוא דרך להניח עליו יד פוליטית גסה. העובדה שוויזנטל פגש את קרעי בחשאי, בלי לעדכן בכך את מנכ"ל התאגיד, את היו"ר ואת חברי מועצת התאגיד שבה הוא חבר, מעלה לכאורה חשד כבד לניסיון סגירה מאחורי הקלעים של השר קרעי.
כעת, כשהתאגיד הוא גוף חזק בהרבה, אסור לתת לאף מועמד לתפקיד היו"ר הזדמנות להרוס אותו. מי שמתנהל בחשאי, ומנסה לקדם עצמו לכאורה בעסקאות מאחורי הקלעים, הוא לא מי שיכול להבטיח שעיתונאי התאגיד יזכו לעצמאות מוחלטת. התאגיד הצליח לשרוד ניסיונות רמיסה של פוליטיקאים מכל המפלגות ושמר על עצמאותו מול איומים חוזרים ונשנים, אבל מינוי אדם שהוכיח שהוא מוכן לפעול במחשכים, תוך שיתוף פעולה עם פוליטיקאים קיצוניים, עלול להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של השידור הציבורי העצמאי בישראל.
מדוע נפגש ויזנטל עם קרעי? מדוע נפגש ויזנטל עם מי שרוצה לחסל את השידור הציבורי ולפגוע בעובדיו? מי שמקדם מהלכים בחשאי, ויוצר רושם שהוא בוחש מאחורי הקלעים, הוא לא אדם שאפשר לסמוך עליו שיגן על העצמאות העיתונאית של התאגיד, שהצליח לשרוד מול כל הניסיונות לחסל אותו. ולכן, מינויו של ויזנטל יהיה כניעה מוחלטת לאינטרסים פוליטיים צרים, על חשבון הציבור הרחב.