כמעט כל נשיא ומזכיר מדינה שכיהנו בבית הלבן ב-50 השנים האחרונות נכשלו במאמציהם לרשום הישג מדיני משמעותי, ולהפוך את המזרח התיכון משטח מועד לפורענויות לאיזור יציב ושקט.
הכשלון הזה בא לידי ביטוי במאמצי ממשלים אמריקאיים, דמוקרטיים ורפובליקניים, לקדם שיפור כל שהוא, תזוזה חיובית, בתחום היחסים, בין ישראל להנהגה הפלסטינית. עם זאת, היו כמה התפתחויות חיוביות: "תוכנית רוג'רס" (מזכיר המדינה) ב-1969-1971 ששמה קץ למלחמת ההתשה.
מה שהנשיא טראמפ קרוב לוודאי לא מבין, שבתוכניותיו על טראנספר של קרוב לשני מיליון תושבי עזה הוא מבלי משים, עוקר את הדיפלומטיה, מסלק את מרכיב המדינאות ומחסל את הדרכים המקובלות והנהוגות לפתרון משברים ומצוקות איזוריים.
מה שהנשיא טראמפ אומר בין השורות, "רבותי עזבו, עזבו את הדיפלומטיה. היא לא שווה כלום. היא רק גוררת רגליים ומגבירה בעיות. הגיע הזמן לעשות משהו מעשי פרקטי – גם אם זה כואב ומרגיז".
חבל רק, שהוא לא מציע משהו מהותי, פרקטי ויישים במקום דיפלומטיה שהוכחה כעקרה. הבעיה היא שהנשיא טראמפ איננו מודע לעוד עובדה, ליתר דיוק מציאות שרירותית ששולטת בהנהגה הפלסטינית.
מציאות הרסנית מכל בחינה שהיא, שהביטוי שלה הוא "לא". לא לכל מהלך, לכל רעיון, לכל סימן אפילו מילולי שבעיני ההנהגה הפלסטינית ובכיריה, יש בו פוטנציאל לקדם אפילו בדל של סיכוי לפתרון שמה שמכונה בעולם "הבעיה הפלסטינית".
אין עם, אומה והנהגה פוליטית בעולם, שמשקיעים מאמצים מיוחדים ועקביים במטרה להנציח שלטון וכיבוש זרים באופן ובמידה שההנהגה הפלסטינית משקיעה. "הם לא יודעים לומר כן. המילה הזאת איננה קיימת בשפת הדיבור שלהם", אומר סגן ראש משלחת מערבית באו"ם.
מאז 2012 כל חודש מועצת הבטחון מקיימת דיון תקופתי בנושא "המזרח התיכון והבעיה הפלסטינית". דיון שהפך לא רק לבדיחה אלא לאבסורד מגוחך ומגחיך. "הם פשוט אינם מוכנים לוותר ואולי אפילו נהנים ממצבם העלוב, הם ממשיכים את הנכבה ושומרים עליה", אמר הדיפלומט הבכיר. שר החוץ המיתולוגי, אבא אבן, הגדיר כבר לפני יובל שנים את מדיניות השלילה של הערבים והפלסטינים, באימרת הכנף החכמה שלו,"הערבים אינם מחמיצים אף הזדמנות להחמיץ הזדמנות".
התרעות פיקוד העורף