בצד שלנו מתחילים להעלות רעיונות חלופיים: בהנחה שנתניהו לא ייעתר ולא יסכים להכריז על הפסקת המלחמה או הפסקת אש קבועה במעבר לשלב ב', מנסים גורמים שונים, בהם גם גורמי ביטחון, לרבע את המעגל: במקום מעבר משלב א' לשלב ב', לייצר סוג של שלב ביניים שבו לא תהיה הכרזה על סוף המלחמה אבל כן יימשכו הפעימות, במטרה להחזיר ארצה כמה שיותר חטופים חיים בטרם משבר או פיצוץ המגעים.
במערכת הביטחון רואים בחודש הרמדאן המתקרב גורם שיכול להלהיט את המערכת ולפוצץ את המגעים, אבל גם גורם שיכול לייצר סוג של דחייה במשבר. יש המכנים את הפתרון המתגבש "פעימת רמדאן", סוג של הסכם ביניים שיגשר בין שלב א' לשלב ב' של העסקה ויקרה סביב הרמדאן, כדי לאפשר לצדדים לעבור את החג המוסלמי בשלום. לנתניהו זה יסייע לקנות זמן ולהאריך את השלב שבו אמורה להגיע הפסקת האש הקבועה, חמאס ידרוש, על פי ההערכה, פיצוי בשחרור אסירים כבדים מוקדם יותר, ואולי גם הגדלת והאצת הסיוע ההומניטרי.
הסיכויים להשגת אותה "פעימת ביניים" או "פעימת גישור" בין שלב א' לשלב ב' לא נראים כרגע גבוהים. במערכת הביטחון יש התומכים במאמץ הזה מתוך אינטרס ברור להמשיך את הצלת החטופים החיים בכל מחיר ובכל דרך. נתניהו חושש עדיין מנפילת ממשלתו. הוא יודע שתרגיל ה"הגליה מרצון" של טראמפ מאבד במהירות מנפחו, ככל שמתברר שהוא אינו מציאותי ולא צפוי לקרות בעתיד הנראה לעין. נכון, בסביבת נתניהו יודעים שהסיכוי שבצלאל סמוטריץ' יעזוב את הממשלה בעקבות בן גביר אינו גבוה, אבל כל עוד בן גביר נשאר בחוץ הלחץ על סמוטריץ' קיים ונתניהו לא מוכן לקחת את ההימור.