הממשלה טועה כשמחזירה את מערכות החינוך לפעול בצפון כעת

ההחלטה להחזיר את מערכת החינוך תחילה כבר בחודש הבא היא ההחלטה הכי שגויה ולא רציונלית של המערכת. הממשלה וצה״ל מפגינים כאן חובבנות לשמה

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
נזקי חרבות ברזל בצפון
נזקי חרבות ברזל בצפון | צילום: איל מרגולין, פלאש 90
2
גלריה

צה״ל הציב יותר טנקים וכוחות אש. מיקד אמצעי תצפית. יותר מחלקות של לוחמים הנמצאים בצמוד לישובים אמורים לתת מענה ראשוני לצד כיתות הכוננות בתוך הישובים. בקיצור, מעטפת ההגנה של צה"ל פרוסה בצפון לתרחישי ייחוס מחמירים הרבה יותר ממה שהתרחש ב-7 באוקטובר בעוטף עזה. אגב, המעטפת הזאת לא תשתנה אחרי הנסיגה בשבוע הבא וגם לא בעוד כמה חודשים.

לחימה בצפון
לחימה בצפון | צילום: איל מרגולין, פלאש 90

עד כאן מצב הביטחון בצפון הארץ. הבעיה היא תחושת הביטחון של התושבים. תחושת הביטחון אמורה להיבנות בשלבים. היא אמורה להיבנות באופן שונה בין אדם לאדם, בין משפחה למשפחה. את זה פספסו בצה״ל ובממשלה, והם יצרו כרגע כאוס סביב ההחזרה של תושבי הצפון. ההחלטה להחזיר את מערכת החינוך תחילה כבר בחודש הבא היא ההחלטה הכי שגויה ולא רציונלית של המערכת והיא עשתה בדיוק את ההפך.

הממשלה וצה״ל מפגינים כאן חובבנות לשמה: צה"ל צודק באמירה שלו שהוא השלים מבחינתו את הקמת חליפת הבטחון לגבול הצפון כפי שתואר קודם. העניין הוא לאפשר חזרה הדרגתית של תושבים כאשר שני סקטורים היו אמורים לחזור אחרונים: משפחות עם ילדים במערכת החינוך בצפון, וקשישים. כל היתר: חקלאים, ענפי התיירות, המסחר, התעשייה, והשירותים היו צרכים לחזור ראשונים. הם היו צרכים ליצור את התשתית לחיזוק תחושת הביטחון. אחריהם היו צריכים לפתוח לקראת הקיץ את מערכת החינוך.

ובכלל, מה מצפים מהתושבים שילדיהם כבר חצי שנה במערכת חינוך חלופית לעקור את התלמידים באמצע השנה ולהחזיר אותם למערכת חינוך הנמצאת בהקמה?

מערכת הביטחון והממשלה נדרשים להכין תוכנית מדורגת להחזרת תחושת הביטחון לכלל תושבי הצפון. כי בטחון ברמה גבוהה כנראה יש כבר בצפון.

תגיות:
מערכת החינוך
/
צפון
/
מפונים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף