התמונה הגדולה | נתן זהבי

במהלך החודשיים האחרונים, בזמן שגברת שרה נתניהו שהתה במיאמי, חגגה במסיבות ואירועים, רכשה מוצרי אופנה יקרי ערך ונהנתה מארוחות גורמה כשהיא מוקפת באנשי ביטחון מהיחידה לאבטחת אישים - נאלץ בעלה, ראש ממשלתנו היקר, להתמודד עם כמה בעיות אישיות. הוא היה צריך לעסוק במשפטו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וגרוע מכך - הוא נזקק לבדיקות רפואיות ואף עבר ניתוח לא פשוט, שלא ברורה מידת הצלחתו.

במשך כל הזמן הזה לא הטריחה את עצמה אשת ראש הממשלה לשוב ארצה כדי לסעוד את בעלה, אף שזה לא הפסיק להזכיר בכל נאום את רעייתו, “משענת חייו", ה"נמצאת לצידו", בעוד היא שוהה לצד בנה במיאמי הרחוקה.

הרשו לי לשתף אתכם בקטע אישי־רגשי. ההתנהלות של גברת נתניהו הזכירה לי את אמי הצנועה, שרה זהבי, שבשעה שאבי הקשיש היה חולה ואושפז, הייתה הולכת ברגל מדי יום לסעוד אותו בבית החולים איכילוב. בהמשך, כשאושפז במחלקה גריאטרית בבית החולים רעות, הייתה נוסעת מדי יום באוטובוס כדי לשבת לצידו. וכשמצבה הבריאותי לא אִפשר לה לנסוע באוטובוס, הייתי שולח אותה במונית, הלוך וחזור, מדי יום, כדי שתהיה ליד מיטתו.

אני מודה שאיני מסוגל להבין מה עשתה אשת ראש הממשלה במיאמי, בזמן שבעלה מתמודד עם כל הבעיות הקשות שבהן הוא נתון. ברגעים כאלו הוא היה זקוק לרעיה נאמנה ולבן תומך שיהיו לצידו.

בשבוע שעבר ראש הממשלה ורעייתו “המסורה" שהו יחד בוושינגטון, לשם הגיע נתניהו על מנת להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לרוע מזלם הגיעו מוושינגטון דיווחים על הפאר וההדר של המלון שבו הם התאכסנו במהלך התקופה הזאת, כולל תיאור של הברזים מזהב בשירותי הסוויטה. בהמשך צולמה שרה עם תיק יוקרתי חדש, שהרכילאים דיווחו ששוויו כ־40 אלף שקלים.

בערך באותה נקודת זמן פרסם חמאס תמונה של שלושת החטופים שהתבשרו על שחרורם, בעודם יושבים בחור מצחין במנהרה. זה היה צילום יחסי ציבור של ארגון הטרור, שדרש מהמשוחררים התשושים להניף ידיים עם קבלת הבשורה.

ביבי “סיגרים" ושרה “שמפניות" ידועים כמי שאוהבים את החיים הטובים, חיי עושר ברמת מיליארדרים. לנוכח הפרסומים על מצבם הבריאותי ועל תנאי חייהם של החטופים, הם היו יכולים קצת להצניע לכת, להוריד פרופיל ולוותר על סוף שבוע מפנק בוושינגטון. הם היו יכולים להקדים את שובם לארץ כדי לקבל את פני החטופים התשושים, לעודד אותם ואת בני משפחתם עם חיבוק חם, והכי חשוב - לשמוע ממקור ראשון מה עבר עליהם ועל אלו שעדיין מתענים בשבי חמאס. אותם חטופים שעלולים לסיים את חייהם בעקבות העינויים המתמשכים, הרעב הקיצוני ומצבם הבריאותי הירוד. זה לא קרה, חבל.

יועציו הקרובים של נתניהו לא מספיק חכמים כנראה כדי לראות את התמונה הכוללת. הם שקועים במלחמת הרעל נגד היועצת המשפטית לממשלה, נגד ראש השב"כ ונגד כל מי שנמצא בתפקיד בכיר ואינו שייך למחנה “ביבי מלך ישראל".

בזמן שכל הזרקורים בישראל מופנים לנושא החטופים, להצהרות טראמפ, למשפט נתניהו ולגרעין האיראני - העניינים הקשורים לאזרחים מהשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות נשכחו.

יוקר המחיה עולה, הפשע ברחובות גואה, פחד מוות להתהלך על המדרכות ולנהוג בכבישים. מספר המחטטים בפחי הזבל הולך וגדל, וכפי שמדווחים לי חברים מארגוני ההצלה, חוזרת תופעת האנשים שמוצאים את מותם או מאושפזים במצב קשה כתוצאה מהיפותרמיה (מכת קור).

גל הקור העובר על ישראל יגרום לנפגעים רבים, בעיקר בקרב קשישים עריריים, דרי רחוב, נרקומנים ואלכוהוליסטים. נבחרי הציבור האמורים לפתור בעיות חברתיות קשות מהסוג הזה עסוקים בעניינים האישיים שלהם, בקידום מעמדם הציבורי, בנסיעות לחו״ל במימון המדינה עם אבטחה צמודה, ושהייה במלונות 5 כוכבים. מי שעוקב אחרי דיווחיו היומיים בנושא זה של העיתונאי אורי משגב שמפרסם בעיתון "הארץ" וגם ברשתות החברתיות, לא יכול שלא להיות מזועזע.

בכל פעם שמדברים על אורח החיים של חלק גדול מעסקני המפלגות ונציגי הציבור בכנסת ובממשלה, אני נזכר בשירו הנפלא של דן אלמגור ״הידוק החגורה״, ששר האומן הדגול שמעון ישראלי.