למה ישראלים שרוצים להגר מזדעזעים מרעיון הגירת העזתים? | מאיר עוזיאל

משהו: המוני ישראלים שרוצים להגר מישראל מזדעזעים מהרעיון שהמוני עזתים שרוצים להגר מעזה – יהגרו מעזה.

ככה מתנהגים האנשים שמציעים איך לעשות שלום במזרח התיכון. שוב ושוב הם מנסים את אותה דרך של ויתורים, של נסיגות, של קניית רצון טוב, של פייסנות, של התנתקות, ואז הם יושבים לראות מה התוצאה.

התוצאה היא עוד דם ויותר דם. עוד רע ויותר רע. אז האנשים המומחים לעשיית שלום עושים שוב את אותו דבר: ויתורים, נסיגות, קניית רצון טוב, פייסנות, התנתקות. ואז הם יושבים שוב לראות מה התוצאה. ושוב, ושוב ושוב.

בקטע (שמלווה בציור שלה, מצוין לא פחות) היא מספרת על השחרור מן הצבא של הבת שלה. זו הבת שלפני הצבא גדלה, כלשון הקטע, בתוך “בית גידול לטבעונים שבגיל 8 מבקשים מהמורה לפנות אליהם בגוף שלישי רבים, ובסוף התיכון עושים בגרות בייחורים".

דניאלה כותבת עוד: “בפליאה עצומה עקבתי אחר כמות הידע העצום שהצבא יודע לקמפרס ולדחוס במוחותיהם של נתיניו הקטנים. זה קסם. זה יואל גבע. זו האבסת ברווזים. זה יעיל בצורה שלא תיאמן".

ועוד: “אני מרגישה כאילו הכנסתי ילדה למוסך והיא יצאה מהצד השני, אחרי פחחות, מיושרת ומתוקנת מכל כשליי ההוריים. לא נעים לי מכמה שאני אסירת תודה למוסך צה"ל בניו ובנותיו בע"מ".

הבת שלה הייתה חובשת בצבא. בעוד אני נמס ככפית טייסטר'ס צ'ויס (טוב, גם אני רוצה דימוי) היא עוברת לכתוב על הבן שלה, הקרבי, ובאותה אהבה היא גם מתכווצת קלות וכותבת: “איתו זה היה, ועדיין, קשה מנשוא. איתה? עונג שבת. שום דבר בשירות שלה לא גרם לי לבעבוע של זעם. ההבדל כולו על רגל אחת? היא למדה איך מצילים חיים, הוא למד איך לחסל אותם".

דבר ראשון רציתי להגיב: “את לא מבינה, דניאלה. גם הוא למד איך מצילים חיים. הוא מציל הרבה יותר חיים ממנה". היו תגובות בפייסבוק לקטע של דניאלה. המון תגובות. 277 תגובות ו־168 שיתופים עד כה. ראיתי שאני לא מקורי, וחלק כבר כתבו בדיוק את מה שאני חשבתי. אחת הגיבה: “מזדהה איתך בהרבה דברים, למעט מחצית המשפט 'הוא למד איך לחסל אותם'. גם הוא מציל חיים, את שלנו".

כאשר היא רשמה פעם לפניה את הדברים ששואלים אותה כמשקית ת"ש, וסידרה אותם בצורת עוגה גרפית, היא ראתה שהשאלה “מה עם הבקשה שלי?", מפי חיילים שמחכים לתשובה, הייתה רק החלק הקטן ביותר של פרוסות העוגה. הרבה יותר שאלו: “יש לך חבר?", ועוד יותר שאלו: “איך אין לך חבר?".

כן, צפרדעים מקפצים סביב הנסיכה בכל שלולית. הכל ברור, אבל האמת היא שכל מש"קית ת"ש עם שרוך סגול יודעת שהשאלה שהצפרדעים שואלים אותה הכי הרבה היא: “מי המשקית ת"ש של המשקית ת"ש?".

יש עוד שאלות, למשל: “אם ההורים שלי טסים לשבועיים, האם בשבועיים האלה אני חייל בודד?", והיה צפרדע אחד נועז ששאל: “האם אפשר בתווי הקנייה שסידרת לי לקנות יין ונרות וגלידה לדייט שלנו?".