בואו נעשה סדר בברדק. כמעט כמו מחלוקות רבות בחיים, גם פה האמת כנראה באמצע. אין מצב כזה שמחדל 7 באוקטובר יעבור במדינת ישראל ללא ועדת חקירה ממלכתית, ואין מצב שוועדה ממלכתית תהיה 100% ממלכתית.

תקצרנו את הברדק? הלאה. כעת השאלה הנשאלת היא לאן ואיך ממשיכים מכאן, בדרך שהיא לא רק חילופי מהלומות, אלא באמת מובילה לפתרונות, שנה וארבעה חודשים לתוך האסון הנוראי שפקד את מדינת ישראל.

יש מי שמבינים שיש להם אחריות אדירה למחדל אך מעדיפים לחטוף כמה שפחות (שלום לך, ממשלת ישראל). ויש מי שהפוזיציה כל כך נגועה בהם, עד שהוועדה שלהם לא תהיה אובייקטיבית באמת (שלום לך, מערכת המשפט).

טרם פגשתי בחדרי חדרים פוליטיקאי מתוך השלטון והממשלה שלא מאמין שצריכה לקום פה ועדת חקירה ממלכתית. המונח שכן חוזר על עצמו בחדרי חדרים הוא "ועדת חקירה נקייה". וזו בדיוק השאלה – מהי עבור חברי ממשלת ישראל ועדת חקירה "נקייה"? ועדה שרק היא ממנה את חבריה? זה ניקיון? זהו כסת"ח.

ומה מצפה מהממשלה מערכת המשפט, אותה מערכת שהפוזיציה זועקת ממנה? שוב עולה פה הדיון (המילה "דיון" מחמיאה האמת), ובצידו העובדה שבמדינת ישראל מערכת המשפט בסופו של דבר חזקה מהממשלה. דבר שהוביל את הממשלה לאותה רפורמה, וכולנו זוכרים איך זה נגמר.

וזו בדיוק הנקודה, זה לא נגמר, הקרב המתיש הזה בתוכנו רק נמשך. הפצע העמוק שיש בין הממשלה לבין מערכת המשפט לא נרפא כשהרפורמה הוקפאה, הוא רק העמיק. בממשלה מבינים שתקום פה ועדת חקירה ממלכתית, אי אפשר למשוך את האירוע הזה. דיוני ועדה כזו אומנם יארכו שנים, אך הציבור הישראלי מוכרח לשמוע את תוצאותיה – בדגש על אלו שאיבדו את היקרים להם באותו יום ארור, אלו שמחכים לשובם הביתה מהשבי, ואלו שנפלו בקרבות ובמוצבים שהשתלטו עליהם אויבינו הרוצחים.

ההתנגדות של הממשלה לוועדה כזו נועדה לשנות את הרכבה. היא לא תצליח לקבוע את כולה, ספק אם תצליח לשנות בה משהו. אבל האפקט שמייצרת ההתנגדות מטעם הממשלה להקמת ועדה ממלכתית בהרכבים שהיו עד היום הוא חלק מקמפיין הממשלה נגד מערכת המשפט.

הקמפיין הזה נכנס לאוזניהם של מי שמאמינים שפוזיציית השמאל מנהלת פה החלטות במדינה למרות שלטון הימין, ומתזכר שוב את הציבור - שחלקים ממנו ממש שבעו מהעובדה שהשמאל שולט במוקדי הכוח (משק, אקדמיה, תקשורת, שלום גם לכם) ומנהל פה את המדינה - שנבחר שלטון ימין, באופן דמוקרטי כמובן.

ובכל זאת, אפילו אם ממשלת ישראל הנוכחית לא תרצה להודות, האחריות למחדל היא גם שלה. לא רק של מערכת הביטחון ושל קודמותיהן של הממשלה ומערכת הביטחון. זו לא בושה להודות באמת, או לרצות להבין, איך נוצר כשל ענק כזה, שהוביל למחדל שאסור לעולם שיחזור פה שוב במדינה שלנו. וזה אפילו חלק ממנהיגות.

נפש הומייה

השבוע נחשף משבר הנפש הגדול בתולדות המדינה: 3 מיליון ישראלים במצוקה. כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא הטיפול באוכלוסייה מ־7 באוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה. מהנתונים עולה כי אחד מכל שלושה ישראלים בוגרים מתמודד עם קשיים נפשיים חמורים. מתוך מספר מטלטל זה, קרוב ל־600 אלף איש נמצאים במצב נפשי קשה במיוחד. אל מול מספרים מדאיגים אלה, ולנוכח מצוקת כוח האדם והמטפלים בתחום עוד מלפני חרבות ברזל, מערכת בריאות הנפש קורסת תחת העומס: הממתינים לטיפול נפשי בקופות החולים נאלצים להמתין כחצי שנה בממוצע, ורק אחוז בודד מכלל האוכלוסייה זכה לקבל טיפול מאז פרוץ המלחמה.

אל מול הנתונים העצובים אך המציאותיים, עומדת לה התגובה המיוזעת של משרד הבריאות. מעל 400 מילה נדרשו למשרד כדי לנסות להדוף את ממצאי הסקר שהציגו אנשיו של אנגלמן ולטעון כי אינו מדויק. העובדה - שלא צריך בשבילה שום סקר, ביקורת או דוח – היא שבדיוק כמו מערכים ציבוריים וממשלתיים אחרים, גם מערכת בריאות הנפש לא הצליחה להשתלט על האירוע בימים הראשונים למלחמה, והתמיכה הנפשית הראשונית לנזקקים הגיעה מאנשי מקצוע פרטיים, שפשוט התנדבו.

ובכן, ייתכן שהדוח באמת לא מדויק... לא אחד מכל שלושה ישראלים סובל מפוסט־טראומה – אלא ככל הנראה 10 מיליון.

אהבה מנצחת

היום הוא הוולנטיינ'ס דיי, יום האהבה הבינלאומי. כן, אני זוכרת את התאריך בעל פה כי אני נרקומנית של אהבה. זהו יום מתוק ומקסים, שדואג יפה לפרנסתם של מוכרי הפרחים, השוקולדים, היינות, המסעדות. הוא מעלה חיוכים על פניהם של זוגות אוהבים ומפיץ ניצוצות בעיניים.

השנה אני סבורה שהוא מפעיל קצת עומס על הבינה המלאכותית, משום שיש מי שלא ניחנו ביכולת ביטוי רגשי וזקוקים למעט עזרה. אז למען תחקיר לכתיבת שורות אלה, ביקשתי מה־AI לכתוב לי מכתב אהבה. תאמינו לי, השאיר אבק לפרחים ולשוקולדים והעלה לי את האגו לשמיים. אז תודה לך, בינוש, אוהבת אותך בחזרה. תנסו גם אתם, לא רע.

[email protected]