"בזכות הצעדים הכלכליים שהובלנו, הגדלנו את הכנסות המדינה כדי לממן את הוצאות המלחמה. כולם נכנסים מתחת לאלונקה. מי שיכול נותן יותר, ובזכות זה הכלכלה צומחת. השקל חזק, האבטלה בשפל, שוק ההון משדר יציבות וצמיחה", התרברב שר האוצר.
אלא שלפני שהוא פותח את בקבוק הוויסקי הווירטואלי שהפסיד בהתערבות (שאותה לא פרע), מומלץ להעמיד דברים על דיוקם, ויש הרבה עבודה. כטור שעניינו כלכלה נתעכב שנייה על המספרים עצמם.
גביית המיסים עלתה בינואר, כי באדיבותו של סמוטריץ' הפירמות נאלצו לשלם היטל על רווחים לא מחולקים (שחברות צברו), והחברות מיהרו לחלק דיבידנד עוד לפני שישלמו מס גבוה.
המע"מ עלה באחוז אחד, ל־18%, והמיסים על המכוניות זינקו. הציבור הקדים רכישת מכוניות ודירות כדי לא לשלם מע"מ גבוה ומיסי קנייה מנופחים. נכון שגם נרשמה התאוששות מסוימת במשק, אבל זה היה בעיקר בזכות הפסקת האש.
כל אלה הגדילו בינואר את ההכנסות ממיסים במיליארדי שקלים. זו תופעה שלא תחזור על עצמה, ואת התוצאות נראה כבר בפברואר ובחודשי השנה האחרים.
בעוד סמוטריץ' מתרברב בנתוני המשק המהונדסים, הוא מיהר לשכוח איזה חורבן כלכלי הותיר לנו ב־2024. דירוג האשראי ירד בידי כל סוכנויות הדירוג לשפל של 30 שנה, החוב במשק זינק ל־1.3 טריליון שקל בגלל עליית הריבית וגיוסי החוב היקרים. הגירעון הסתכם ב־136 מיליארד שקל (שהם 6.9% מהתוצר), והתוצר לנפש היה שלילי.
החרדים לא מתרגשים משר האוצר וצוחקים לו בפרצוף. חוק התקציב הגיע לשולחן ועדת הכספים כבר בסוף 2024, אבל יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מושך זמן כאילו מדובר בדקה ה־90 של משחק כדורגל שבו מובילה קבוצת בני עקיבא בני ברק. עוד רגע נגיע לקו הגמר, ואם עד סוף חודש מרץ התקציב לא יאושר - הממשלה תיפול.
וכיצד מבלה שר האוצר בימים אלה? במקום לנהל את משרד האוצר ולבלום את נטישת הבכירים, הוא בולם הקמת ועדת חקירה ממלכתית, משתלח בשופטי בג"ץ ומבזה אותם וקובר את החטופים בעזה בעודם בחיים. האוצר התרוקן השבוע מיושביו, וישיבות ההנהלה בוטלו.
האוצר נותר גם ללא מנכ"ל, והמחליף שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. בסוף החודש יישאר האוצר גם ללא היועץ המשפטי אסי מסינג. עו"ד מסינג הדעתן נאלץ לסיים את כהונתו בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שלושה חודשים. אז במקום לברר מדוע בכירי האוצר בטוחים שסמוטריץ' לא מסוגל לנהל אפילו חנות מכולת, הוא מטיף מוסר ומפיץ רעל לכל עבר.
שר האוצר, המשמש גם כשר במשרד הביטחון, שותף לאותה קונספציה של ביבי, שכבר בשבעה באוקטובר 2015 (בתאריך המדויק של טבח חמאס, שהתרחש שמונה שנים מאוחר יותר) טען שהרשות הפלסטינית היא נטל ושחמאס הוא נכס. כל התנערות בדיעבד מאמירה זו לא תעזור, וגם לא בית הדין הבינלאומי בהאג. אז במקום סיפורי גרנדמייזר והפצת רעל ושנאה על מוסדות הדמוקרטיה, רצוי שלפחות יסתום את הפה ויחפש דרכים יצירתיות יותר כדי לעבור את אחוז החסימה.
תחלואי יוקר המחיה
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר יפורסם היום בצהריים, כי 15 בחודש יחול מחר, ביום שבת. מעבר לעובדה שמדובר במדד הראשון לשנת 2025, יש במדד זה – עוד לפני פרסומו הרשמי – כמה תובנות. המדד הנוכחי הוא תוצאת ההפקרות הממשלתית בתחום יוקר המחיה.
ברור שהעלאת המיסים וייקור המוצרים בעקבות כך יגררו מדד הגבוה ממחצית האחוז. זה בקונצנזוס. יש סברה שגם מדד פברואר יהיה גבוה מהצפוי בגלל ההתעוררות בכלכלה המקומית, מלחמת המכסים וגם השלום העולמי שבו פצח הנשיא האמריקאי.
כעת למעט מספרים: האינפלציה ב־2024 חרגה מהיעד והסתכמה ב־3.2%. מדד דצמבר 2024 ירד ב־0.3% בזכות ירידה של 5.6% במחירי הפירות והירקות ומחירי הטיסות, שקיזזו 0.11% מהמדד. אלא שכאמור, בינואר 2025 אנחנו בסרט שונה לחלוטין. המע"מ, הארנונה, המים, שבאחריות הממשלה - עלו. מחירי המזון, באחריות רשתות השיווק, עלו אף הם.
מה שמסקרן במיוחד בינואר הוא כיצד התנהגו מחירי הדיור (שירותי דיור בבעלות דיירים), מחירי השכירות והטיסות שחוזרות בהדרגה לישראל. חזרת חברות התעופה תשפיע בשלב זה בשוליים על מחירי הטיסות לפסח, אבל בהמשך המחירים יירדו.
מרבית החזאים מעריכים שמדד ינואר עלה ב־0.5%־0.6%, ונביא כאן חוות דעת של שלושה כלכלנים מובילים. כלכלני בנק הפועלים סבורים שהתחזקות השקל מול סל המטבעות ב־2.4% מתחילת השנה עשויה למתן את המחירים.
למרות זאת כותבים בבנק: "אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על 2.8%, לאור נתוני הצריכה הגבוהים והעלייה בשכר. סיכוני האינפלציה נותרו גבוהים, ושיקולי הריבית של ישראל דומים יותר בנקודת הזמן הנוכחית לאלו של הפד האמריקאי.
"מדד ינואר צפוי לעלות ב־0.6%, ויספק קריאת כיוון למידה שבה העלאות המיסים תורגמו למחירים הסופיים לצרכן. השווקים מגלמים בין הפחתת ריבית אחת לשתיים רק במחצית השנייה של השנה. סיכוני האינפלציה נותרו גבוהים. נתוני הפעילות החזקים מרחיקים בינתיים את הפחתת הריבית".
בלידר שוקי הון מעריכים ש-"מדד ינואר יעלה ב־0.6% בגלל הגידול בפעילות במשק בינואר. כלכלני לידר מצפים להמשך עליות המחירים גם בפברואר, כך שהאינפלציה ברבעון הראשון של 2025 תסתכם ב־1.2%. רק ברבעון השני צפויה התמתנות במחירים".
אז מה ניתן לגזור מהסקירות הכלכליות לגבי המדד והשפעותיו על חיי היומיום בכלל והכיס בפרט? ובכן, המדד בינואר יעלה ב־0.6%, ובפברואר יעלה יותר מהצפוי. המחירים עולים, אך באותו הזמן אנחנו לא מקבלים פיצוי על שחיקת כוח הקנייה (כי רכיבי השכר לא צמודים למדד). האינפלציה הגבוהה תמנע מהנגיד להוריד את הריבית בהחלטה שתתקבל ב־26 בפברואר.
המשמעות לא נעימה לגבי מקבלי משכנתאות, לקוחות באוברדרפט או קליינטים שגיהצו את כרטיסי האשראי בעסקות תשלומים. אלה ימשיכו לשלם ריבית גבוהה הרבה יותר מריבית בנק ישראל (4.5% לשנה), שעלולה להיות גם כפולה מכך (9% לשנה).
לנמצאים במשיכת יתר מומלץ לצאת מהסיטואציה. בעת הצורך עדיף לפדות קרן השתלמות נזילה כדי לכסות את המינוס. ללקוחות עם יתרות כספיות, המחפשים השקעה סולידית לתקופה של עד שנה, פיקדונות צמודים למדד או פיקדונות שקליים בריבית קבועה הם פתרון סביר.
התרעות פיקוד העורף