שר האוצר בצלאל סמטוריץ' התמוגג השבוע לנוכח נתוני גביית המיסים בינואר 2025, שזינקו ב־45% והסתכמו ב־63 מיליארד שקל. הגירעון בחישוב שנתי ירד ל־115 מיליארד שקל.
"בזכות הצעדים הכלכליים שהובלנו, הגדלנו את הכנסות המדינה כדי לממן את הוצאות המלחמה. כולם נכנסים מתחת לאלונקה. מי שיכול נותן יותר, ובזכות זה הכלכלה צומחת. השקל חזק, האבטלה בשפל, שוק ההון משדר יציבות וצמיחה", התרברב שר האוצר.
אלא שלפני שהוא פותח את בקבוק הוויסקי הווירטואלי שהפסיד בהתערבות (שאותה לא פרע), מומלץ להעמיד דברים על דיוקם, ויש הרבה עבודה. כטור שעניינו כלכלה נתעכב שנייה על המספרים עצמם.
גביית המיסים עלתה בינואר, כי באדיבותו של סמוטריץ' הפירמות נאלצו לשלם היטל על רווחים לא מחולקים (שחברות צברו), והחברות מיהרו לחלק דיבידנד עוד לפני שישלמו מס גבוה.
המע"מ עלה באחוז אחד, ל־18%, והמיסים על המכוניות זינקו. הציבור הקדים רכישת מכוניות ודירות כדי לא לשלם מע"מ גבוה ומיסי קנייה מנופחים. נכון שגם נרשמה התאוששות מסוימת במשק, אבל זה היה בעיקר בזכות הפסקת האש.
כל אלה הגדילו בינואר את ההכנסות ממיסים במיליארדי שקלים. זו תופעה שלא תחזור על עצמה, ואת התוצאות נראה כבר בפברואר ובחודשי השנה האחרים.
בעוד סמוטריץ' מתרברב בנתוני המשק המהונדסים, הוא מיהר לשכוח איזה חורבן כלכלי הותיר לנו ב־2024. דירוג האשראי ירד בידי כל סוכנויות הדירוג לשפל של 30 שנה, החוב במשק זינק ל־1.3 טריליון שקל בגלל עליית הריבית וגיוסי החוב היקרים. הגירעון הסתכם ב־136 מיליארד שקל (שהם 6.9% מהתוצר), והתוצר לנפש היה שלילי.
אז במקום להשוויץ בנתונים זמניים, שאינם משקפים כלום ושום דבר, לפחות כדאי לשתוק. וזה לא הכל. סמוטריץ', כמו בנימין נתניהו, ממש מתרפס בפני המפלגות החרדיות כדי שיואילו לאשר את תקציב 2025 לפני אישור חוק ההשתמטות, מסיבה ברורה. ללא תקציב הממשלה נופלת, אבל עם חוק ההשתמטות המדינה נופלת (אפשרות הפלת המדינה הועלתה לראשונה לסדר היום על ידי נתניהו).
"בימים אלו אנו נערכים להשלמת אישור תקציב המדינה לשנת 2025. לא נסכים לעכב את אישור התקציב עבור שום חוק (גיוס) אחר שצריך לדון עליו בנפרד. יש לנו אחריות, ואני משוכנע שכלל השותפים שלנו מבינים את זה". אז אמר.
החרדים לא מתרגשים משר האוצר וצוחקים לו בפרצוף. חוק התקציב הגיע לשולחן ועדת הכספים כבר בסוף 2024, אבל יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מושך זמן כאילו מדובר בדקה ה־90 של משחק כדורגל שבו מובילה קבוצת בני עקיבא בני ברק. עוד רגע נגיע לקו הגמר, ואם עד סוף חודש מרץ התקציב לא יאושר - הממשלה תיפול.
ח"כ משה גפני מתמצא היטב בכסף. כך למשל הוא יודע שבסוף פברואר יפוגו ההטבות למימון מעונות יום למשפחות חרדים שאינם מתגייסים. הארכה שניתנה בבג"ץ תגיע לסיומה. מה יקרה אז? בימים אלה אין תקציב, והמדינה מתנהלת על אוטומט בגלל התקציב ההמשכי שנכפה עלינו. ברוך השם, המלגות לאברכים ממשיכות לזרום, אבל סיפור מעונות היום מורכב הרבה יותר מבחינה משפטית.
וכיצד מבלה שר האוצר בימים אלה? במקום לנהל את משרד האוצר ולבלום את נטישת הבכירים, הוא בולם הקמת ועדת חקירה ממלכתית, משתלח בשופטי בג"ץ ומבזה אותם וקובר את החטופים בעזה בעודם בחיים. האוצר התרוקן השבוע מיושביו, וישיבות ההנהלה בוטלו.
בכירי המשרד, ובהם הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון והממונה על התקציבים יוגב גרדוס, טסו לפריז לדיון מיוחד שכינס ארגון OECD על כלכלת ישראל. אם נתניהו יכול לבלות בוושינגטון, אז מדוע לא הם? החשב הכללי יהלי רוטנברג טס גם הוא כדי להשלים גיוס חוב בהיקף של 5 מיליארד דולר.
האוצר נותר גם ללא מנכ"ל, והמחליף שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. בסוף החודש יישאר האוצר גם ללא היועץ המשפטי אסי מסינג. עו"ד מסינג הדעתן נאלץ לסיים את כהונתו בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שלושה חודשים. אז במקום לברר מדוע בכירי האוצר בטוחים שסמוטריץ' לא מסוגל לנהל אפילו חנות מכולת, הוא מטיף מוסר ומפיץ רעל לכל עבר.
שר האוצר, המשמש גם כשר במשרד הביטחון, שותף לאותה קונספציה של ביבי, שכבר בשבעה באוקטובר 2015 (בתאריך המדויק של טבח חמאס, שהתרחש שמונה שנים מאוחר יותר) טען שהרשות הפלסטינית היא נטל ושחמאס הוא נכס. כל התנערות בדיעבד מאמירה זו לא תעזור, וגם לא בית הדין הבינלאומי בהאג. אז במקום סיפורי גרנדמייזר והפצת רעל ושנאה על מוסדות הדמוקרטיה, רצוי שלפחות יסתום את הפה ויחפש דרכים יצירתיות יותר כדי לעבור את אחוז החסימה.
תחלואי יוקר המחיה
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר יפורסם היום בצהריים, כי 15 בחודש יחול מחר, ביום שבת. מעבר לעובדה שמדובר במדד הראשון לשנת 2025, יש במדד זה – עוד לפני פרסומו הרשמי – כמה תובנות. המדד הנוכחי הוא תוצאת ההפקרות הממשלתית בתחום יוקר המחיה.
ברור שהעלאת המיסים וייקור המוצרים בעקבות כך יגררו מדד הגבוה ממחצית האחוז. זה בקונצנזוס. יש סברה שגם מדד פברואר יהיה גבוה מהצפוי בגלל ההתעוררות בכלכלה המקומית, מלחמת המכסים וגם השלום העולמי שבו פצח הנשיא האמריקאי.
כעת למעט מספרים: האינפלציה ב־2024 חרגה מהיעד והסתכמה ב־3.2%. מדד דצמבר 2024 ירד ב־0.3% בזכות ירידה של 5.6% במחירי הפירות והירקות ומחירי הטיסות, שקיזזו 0.11% מהמדד. אלא שכאמור, בינואר 2025 אנחנו בסרט שונה לחלוטין. המע"מ, הארנונה, המים, שבאחריות הממשלה - עלו. מחירי המזון, באחריות רשתות השיווק, עלו אף הם.
מה שמסקרן במיוחד בינואר הוא כיצד התנהגו מחירי הדיור (שירותי דיור בבעלות דיירים), מחירי השכירות והטיסות שחוזרות בהדרגה לישראל. חזרת חברות התעופה תשפיע בשלב זה בשוליים על מחירי הטיסות לפסח, אבל בהמשך המחירים יירדו.
מרבית החזאים מעריכים שמדד ינואר עלה ב־0.5%־0.6%, ונביא כאן חוות דעת של שלושה כלכלנים מובילים. כלכלני בנק הפועלים סבורים שהתחזקות השקל מול סל המטבעות ב־2.4% מתחילת השנה עשויה למתן את המחירים.
למרות זאת כותבים בבנק: "אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על 2.8%, לאור נתוני הצריכה הגבוהים והעלייה בשכר. סיכוני האינפלציה נותרו גבוהים, ושיקולי הריבית של ישראל דומים יותר בנקודת הזמן הנוכחית לאלו של הפד האמריקאי.
"מדד ינואר צפוי לעלות ב־0.6%, ויספק קריאת כיוון למידה שבה העלאות המיסים תורגמו למחירים הסופיים לצרכן. השווקים מגלמים בין הפחתת ריבית אחת לשתיים רק במחצית השנייה של השנה. סיכוני האינפלציה נותרו גבוהים. נתוני הפעילות החזקים מרחיקים בינתיים את הפחתת הריבית".
בלידר שוקי הון מעריכים ש-"מדד ינואר יעלה ב־0.6% בגלל הגידול בפעילות במשק בינואר. כלכלני לידר מצפים להמשך עליות המחירים גם בפברואר, כך שהאינפלציה ברבעון הראשון של 2025 תסתכם ב־1.2%. רק ברבעון השני צפויה התמתנות במחירים".
אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב בית השקעות, מציין כי לפי סקר עסקים של הלשכה לסטטיסטיקה בתחילת 2025, "ניכר שיפור בפעילות המשק ונרשמת עליית מחירים עם חזרה לרמת הפעילות מלפני המלחמה. הציפיות לעליית מחירים גם בפברואר עלו. תחזית מדד ינואר עלתה ל־0.6%, ותחזית מדד פברואר עודכנה מ־0.2% ל־0.3%. תחזית האינפלציה ל־2025 עומדת על 2.9%".
אז מה ניתן לגזור מהסקירות הכלכליות לגבי המדד והשפעותיו על חיי היומיום בכלל והכיס בפרט? ובכן, המדד בינואר יעלה ב־0.6%, ובפברואר יעלה יותר מהצפוי. המחירים עולים, אך באותו הזמן אנחנו לא מקבלים פיצוי על שחיקת כוח הקנייה (כי רכיבי השכר לא צמודים למדד). האינפלציה הגבוהה תמנע מהנגיד להוריד את הריבית בהחלטה שתתקבל ב־26 בפברואר.
הנגיד גם לא יפחית את הריבית מאוחר יותר. זה יקרה, אם בכלל, רק ברבעון האחרון של 2025. בעניין זה צריך להפנות את הטענות והטרוניות לא כנגד הנגיד פרופ' אמיר ירון, אלא למקבלי ההחלטות במערכת הפוליטית.
המשמעות לא נעימה לגבי מקבלי משכנתאות, לקוחות באוברדרפט או קליינטים שגיהצו את כרטיסי האשראי בעסקות תשלומים. אלה ימשיכו לשלם ריבית גבוהה הרבה יותר מריבית בנק ישראל (4.5% לשנה), שעלולה להיות גם כפולה מכך (9% לשנה).
לנמצאים במשיכת יתר מומלץ לצאת מהסיטואציה. בעת הצורך עדיף לפדות קרן השתלמות נזילה כדי לכסות את המינוס. ללקוחות עם יתרות כספיות, המחפשים השקעה סולידית לתקופה של עד שנה, פיקדונות צמודים למדד או פיקדונות שקליים בריבית קבועה הם פתרון סביר.