"האם הייתם חותמים עם היטלר על העסקה שמשאירה את הנאצים בשלטון?" - כתב השר בטוויטר שלו – "ומאפשרים להם להכין את השואה הבאה? ברור שלא״. זאת אומרת, לא שברור לכם. זה ברור לסמוטריץ'. קשה לקבוע מה גובר על מה באמירה התמוהה של שר האוצר - האכזריות או הבורות. בעצם, זה שילוב מנצח.
וגם אפילו בשלהי המלחמה, באביב 1945, כשהרייך השלישי על הקרשים, היטלר חי בהכחשה מוחלטת והתעקש לשמור על חלק מכיבושיו. מן הסתם היה מוותר גם על דבקותו בתורת הגזע ועל שאיפתו להשמדת היהודים. אבל כבר אמרנו, סמוטריץ' מפגין בורות מזהרת. הידע שלו בהיסטוריה הוא כמו השליטה שלו בשפה האנגלית, והתסריט הזוי.
ובכל זאת - נניח שהייתה היתכנות. הסכם שכזה היה מציל את חייהם של יותר מחצי מיליון יהודים: את היהודים הפולנים ששרדו עדיין בגטו לודז', את היהודים מצ׳כיה ומגרמניה במחנות המוות, טרזיינשטט ואושוויץ, ובעיקר את יהדות הונגריה. הייתם מוותרים עליהם? ברור שלא.
הייתם מצילים את חייהם אף במחיר הפסקה זמנית של המלחמה עם גרמניה? שוב, נזרום עם סמוטריץ': לדידו, היטלר היה נערך מחדש ומכין שואה נוספת. נניח. אבל בינתיים מאות אלפי יהודים שההסכם היה מעניק להם את חייהם, היו נמלטים. ובהמשך היה אפשר להכות בהיטלר שנית.
התסריט כלל לא עמד על הפרק, לא רק משום שהיטלר היה מפר הסכמים סדרתי, ולא רק משום שבשונה מחמאס - לא היו לשליט הנאצי מפעילים מחוץ. האופציה ההזויה שסמוטריץ' מבקש לבחון לא עמדה על הפרק, כי לאף אחד לא היה אכפת. מלחמת העולם השנייה התנהלה כשלאמריקאים, לבריטים, לצרפתים וכמובן לרוסים, סדר עדיפויות משלהם. וליהודים לא הייתה מדינה.
גלנט רק אישר
בישראל המתוקנת היה הרב פירון זוכה לפרס ישראל על הקמת מערכת חינוך ממלכתית־חרדית. מערכת שהצמיחה כבר ישיבות הסדר חרדיות, מערכת שהקואליציה הנוכחית פועלת לחנוק אותה, כי בבתי הספר שבמסגרתה מלמדים לימודי ליבה, מעניקים בגרות ולא מטיפים להשתמטות. מה הפלא שאת פרס ישראל לספרות תורנית מקבל הרב הספרדי הראשי לשעבר יצחק יוסף, שקרא להשתמטות בפה מלא ובקול גדול?
אז הרב שי פירון, איש נעים הליכות שנמנע מלהרים את קולו, לא הצליח לשמור על קור רוח ואיבד את העשתונות. ״איך זה", הטיח בווסרלאוף, "שאתם, יהודים דתיים, פרשתם מהממשלה דווקא משום שאתם מתנגדים לפדיון שבויים? מה זה הטירוף הזה?״. וסרלאוף היה נבוך ומלמל משהו על סיוע הומניטרי שהיה צריך למנוע מהעזתים.
יצחק וסרלאוף עדיין צעיר, זו הקדנציה הראשונה שלו, והוא טרם הספיק להצמיח עור של פיל ולהצטייד בציניות המזהירה והשחצנית של איתמר בן גביר ובאכזריות המתחסדת של סמוטריץ'. הוא גם לא מתיימר לשדר מסרים שמבוססים על היסטוריה אלטרנטיבית של מלחמת העולם השנייה.
כאן המקום לדקלם ״אמרתי לכם״. הריאיון עם שר הביטחון לשעבר חידש לי המון, ועם זאת לא הייתי זקוקה ליואב גלנט בשביל לקבוע כי סמוטריץ' ובן גביר הם־הם שבלמו את שחרור החטופים.
הבטיח - והפקיר
בשנות השואה לא היו מנהיגים שישימו בראש מעייניהם את ביטחונם ואת עצם חייהם של היהודים. לא היה מנהיג שיציע להיטלר עסקה - הפסקת המלחמה תמורת חיי מאות אלפי יהודים ואולי יותר. לא הייתה מדינת ישראל. והיום, בשנה ה־77 למדינת היהודים, שר האוצר שלה בולם את הצלתם של היהודים מציפורני הנאצים של ימינו, ונשיא ארה״ב מגלה יותר עניין בשחרור חטופים ישראלים מאשר ממשלת ישראל.
ולשאלתו של סמוטריץ'. הייתם מסכימים, בשב ואל תעשה, לוותר על האפשרות להציל מאות אלפי יהודים מעינויים, מהשפלות, מהוצאה להורג ביריה, מתאי הגזים, אם התמורה היא שהיטלר ימשיך לשלוט בגרמניה? לא. בשום אופן. גם אני לא.
ובצלאל סמוטריץ', פוליטיקאי קטן ושאפתן שנושא לשווא את שמה של הציונות הדתית, היה מפקיר מאות אלפי יהודים, גברים, נשים וטף לידי הנאצים. לא אני אמרתי את זה. הוא אמר. ואני בהחלט מאמינה לו.
מי שדורש במפגיע להפקיר אל מותם עשרות חטופים, מסוגל להפקיר אל מותם גם מאות אלפים. האיש דובר אמת. הרי הוא כבר אמר במפגש עם משפחות החטופים לאחד המשתתפים: "אני לא יכול להבטיח שבן המשפחה שלך יחזור חי מהשבי״. אמר ועשה.