ישראל מצאה את עצמה בסיטואציה מאוד מורכבת: מצד אחד, חמאס בפועל לא שבר את הכלים אלא רק רמז/ בחן/ איים. בפועל הוא לא עשה כלום והמשיך בדיוק לפי ההסכם: סיפק את השמות בזמן ובהתאם למה שסוכם בקטגוריית המשוחררים על הבסיס ההומניטרי. אתמול הוא אפילו הקדים בכמה דקות בשחרור החטופים. אבל התרגיל הראשוני שלו גרם לצה״ל להעמיד שתי אוגדות במוכנות מבצעית לחידוש המלחמה.
טראמפ כיוון לחמאס, אבל פגע בישראל. התוכנית של נתניהו לשחרור בשלבים לא מתאימה לעסקים של טראמפ. באמירה שלו הוא איגף מימין את ממשלת הימין על מלא, ויצר מציאות שבה ישראל לא יכולה יותר לבקש פחות. עכשיו אנחנו עומדים בפני הימים הקרובים, שהולכים להיות דרמטיים.
האם החמאס יעשה טעות שתוביל לחידוש הלחימה? האם יסכים לשחרר שישה חטופים השבוע? כל זאת בתמורה למשא ומתן מואץ לקידום השלב השני, שבו חמאס נדרש להחזיר את כל החטופים בפעימה אחת.
אגב, ביום שלישי אמור צה״ל להוציא את אחרון החיילים מלבנון, ולהתמקם על הקו הכחול על מנת להגן על ישובי הצפון, לקראת האירוע, בפיקוד הצפון משלימים את ההכנות לקראת סיום השהייה בשטח לבנון.
אבל לפי מה שנראה, צה״ל ימשיך לפעול בעוצמה כנגד נסיונות של חיזבאללה להשתקם: כפי שנעשה אתמול (שבת) בערב, כאשר חיל האוויר חיסל בכיר ביחידה 127- היחידה האווירית של חיזבאללה. וכפי שישראל הבהירה ללבנונים כי לא תאפשר למטוס האיראני מלא במזוודות דולרים לנחות בביירות.
הבעיה היחידה כרגע בצפון, כמו בדרום , היא קבלת ההחלטות של הדרג המדיני, שלא הצהיר אם צה״ל יתפנה ביום שלישי או שהוא נדרש להישאר בחמש נקודות בלבנון עד סוף החודש. צה״ל זקוק גם כאן לבהירות לגבי העתיד. הימים הקרובים פתוחים לכל תרחיש האם הולכים לעסקה או למלחמה.