לפיכך, אין מנוס מבדיקה. או אפילו חקירה. את הקוף הזה צריך להוריד מהכתף, לא? אם אין כלום כי לא היה כלום, כדאי שתהיה על זה פלומבה בסגנון "נבדק". הרי מדובר בביטחון המדינה. בקודש הקודשים. ולכן, מי שהיה צריך לקרוא לבדיקה מהירה של הפרשה הוא אחד, בנימין נתניהו. לא?
כנראה שלא.
במקום זה, לשכתו פרסמה אתמול את התגובה הזו: "האם השב"כ חקר את ההדלפה הפלילית החמורה של ח"כ קריב מוועדת החוץ והביטחון, למרות שכבר חלפה שנה מאז ביצוע העבירה?
החומר שהודלף היה דברים שאמר נתניהו בוועדת החוץ והביטחון בסקירה שהעביר, דברים שמוכיחים שהוא ידע גם ידע על ההתרעות למלחמה רב־זירתית ואפילו למלחמה בעזה. דברים מהסוג הזה מתפרסמים על בסיס יומי. כאמור, לא היה בהם סוד כלשהו. לא היה חשש לפגיעה בביטחון המדינה. וכאמור, הכל עבר את אישור הצנזורה.
הדברים האלה לא נחקרו מעולם, לא נחקרים ולא ייחקרו. כמעט כל דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מודלף, לפעמים בזמן אמת. אז למה השב"כ צריך לחקור את זה? ללשכת ראש הממשלה הפתרונים.
מכאן הם עברו לקשקשת הרגילה על "הממד החמישי", תוך התעלמות מהעובדה שהפרשה הזו כבר נבדקה (עוד גילוי נאות: אני הראשון שכתב וחשף אותה). ולא נמצא בה אבק של פלילים. יש לכם פרטים חדשים? קדימה, תגישו תלונה.
עצם העובדה שאלי פלדשטיין נכשל בתחקיר ביטחוני של השב"כ ולמרות זאת, במקום להרחיק אותו מיד מהלשכה, מארגנים קומבינה ומעסיקים אותו במעקף, דרך לשכת המנכ"ל, מעוררת צמרמורת. הצמרמורת הזו הופכת לחמרמורת כשמתברר שכל זה עובר כאילו כלום. קצין הביטחון במשרד ראש הממשלה הוא קצין הביטחון של המשפחה, לא של המשרד ולא של הממשלה. נציב שירות המדינה הקודם היה צעצוע. הנוכחי? אין נציב נוכחי. במקומו יש ממלא מקום, שנתניהו שתל שם בכוח למרות שאין לו הכישורים הנדרשים.
התרעות פיקוד העורף