מאי 88' נעלם רון ארד מהמכ"ם. עד אותה עת ישראל ידעה היטב היכן הנווט השבוי מוחזק ומי בדיוק משגיח עליו. בלילה ההוא החל מבצע חוק וסדר, שבמהלכו פשטו כוחות צנחנים, הנדסה ושריון על בסיס מחבלי חיזבאללה בכפר מיידון שבדרום לבנון בפעולה הגדולה ביותר של צה"ל באזור מאז מבצע שלום הגליל. שומריו של הנווט השבוי, כך סיפרו מחבלי חיזבאללה לימים, נטשו את משמרתם והצטרפו ללחימה בכפר נבי שית הסמוך. כשחזרו, גילו את חדרו של ארד ריק, ואת המנעול פרוץ מבפנים. "ארגון חיזבאללה טען שרון ארד נהרג, ואילו מוסטפה דיראני הצביע על איראן כאחראית לחטיפתו מהחדר", אומר רמי איגרא, מי שהיה לימים ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד. כך או כך, לטענות הללו מעולם לא נמצא ביסוס.
עד חטופי 7 באוקטובר, נשים קשישים וטף במספר ובנסיבות שהמדינה לא הכירה מעודה, נחשב רון ארד לסמל טרגי של חטוף שלא נודע מה עלה בגורלו. משפחות החטופים בשנה המטלטלת הזאת מרבות לציין את רון ארד כדוגמה לסיוט הגדול ביותר שעלול להתחולל בעניינם. מה שקרה לרון ארד קורה ויקרה גם ליקירינו הנמקים במנהרות חמאס בעזה, הם אומרים בייאוש. אבל רמי איגרא זועם על ההקבלה. "לא נכון להשוות את מצב החטופים היום למצבו של רון ארד בעבר", הוא אומר. "כי הקונוטציה של הטענה הזו היא שכמו שמדינת ישראל לא עשתה מספיק כדי להחזיר את רון ארד, היא לא עושה מספיק כדי שלא יהיו פה עוד רון ארדים מקרב חטופי חמאס. ואני רוצה לקבוע שמדינת ישראל עשתה ככל יכולתה, בהשקעות עתק של כוח אדם, תקציבים וסיכונים מבצעיים כדי להביא מידע שעשוי היה להוביל אליו. המוסד השקיע מאמצים חובקי עולם, כולל כאלו שעלו בחיי אדם, בניסיון להתחקות אחרי גורלו".
17 שנה פעל רמי איגרא כאיש מבצעים מיוחדים במוסד וכראש תחום הנעדרים והשבויים בארגון. במסגרת תפקידו היה אחראי על הפעולות הקשורות במעקב אחרי חיילים ואזרחים ישראלים שנעצרו ונכלאו במדינות אויב, וכן על פעולות הצלה של ישראלים המצויים במצבים מסוכנים מחוץ לגבולות ישראל. תפקידו כלל הובלת משימות מורכבות שנגעו בהשגת מידע, מו"מ ושחרור שבויים. כך למשל, איגרא ניהל מו"מ ארוך מול חיזבאללה במטרה להביא לקבורה את גופותיהם של רחמים לוי אלשייך ויוסף פינק במסגרת עסקת חילופי שבויים. "בעסקה קיבלנו את שני החללים בלי לקבל מידע על רון ארד, ומסרנו בתמורה 40 עצורים לבנונים ו־123 גופות של מחבלים מארגונים שונים", הוא מספר, "אבל זה היה מקרה מאוד יוצא דופן, כי בניגוד למה שחושבים, גופי המודיעין מתמקדים באיסוף מידע לגבי שבויים ונעדרים, ורק במקרים נדירים הם עוסקים גם במו"מ".
בעיצומה של הדרמה סביב שינויי החקיקה המשפטית יצר האומן איתי זלאיט פסל זהב ענק של ראש הממשלה נתניהו והציב אותו במרכז כיכר רבין. אותו אומן יצר בעבר תמונה של גלעד שליט מדפי זהב. את היצירה של נתניהו, שנועדה לבחון את גבולות חופש הביטוי, כינו העוברים ושבים "עגל הזהב". לתמונה של שליט הצמידו את השם "ילד הזהב". "קניתי את התמונה הזו חמש שנים לפני 7 באוקטובר", מספר איגרא. "הבאתי אותה הביתה, ואשתי כמובן ישר צעקה עליי. היא אמרה, למה אתה מביא תמונה כזאת הביתה, ואמרתי לה, זה כדי להזכיר לי מה היה המחיר של עסקת שליט. וזה בדיוק מה שקרה לנו".
"העזתים בהיותם חברי ארגון דתי ג'יהאדיסטי, לא יעזבו את אדמתם. לא יעזבו את מטרתם, הם גם אומרים את זה בקול. סאלח עארורי, שהרגנו בביירות, עזב את מדינת ישראל בעסקה מול שלטונות שב"כ והתחייב לגור שנתיים בביירות. באותו יום סנוואר הודיע שהאיש הזה עזב את אדמתו ולכן הוא לא פלסטיני יותר. החיבור של הערבי לארצו, לקרקע שלו, לאדמה השלמה, דומה לחיבור של המתנחל לארץ ישראל השלמה, למרות שכמו בעזה גם בתל אביב יש לא מעט אנשים שרוצים להגר. אבל הם רוצים להגר למקומות שלא עומדים על הפרק. הם מוכנים לעבור לניו יורק, לארקנסו, הם רוצים לעבור לעולם המערבי, כשבעולם המערבי יש טרנד ברור של סילוק מהגרים. טראמפ הוא האבא של כל מגרשי הזרים. הוא אוסף ברחובות דוברי ספרדית ומעלה אותם למשאיות".