1. הבטחות על הקרח
אחרי עבודה מאומצת גובשו בוועדה שמונה הצעות למלחמה ביוקר המחיה, כמו הגבלות על יבואנים עם מחזור הכנסות גדול מ־330 מיליון שקל בשנה. בפועל, הוועדה נתקלה בקיר אטום, ורעיונותיה נגנזו. השבוע פניתי לשמואל סלבין והתעניינתי מה נגמר עם המלצות הוועדה. סלבין, ידיד ותיק ואיכותי, הצליח להפתיע אותי: "אודיע לממשלה על פירוק הוועדה. קיבלנו מינוי רשמי ממנה, אבל אף אחד לא סופר אותנו. כדי להילחם ביוקר המחיה חייבים לגלות נחרצות ולבצע מהלכים רק דרך חקיקה".
לדבריו, "בשם חופש התחרות, הממשלה לא מעוניינת להילחם במונופולים כדי להוריד את המחירים. משרדי הממשלה גוררים רגליים ועסוקים בנושאים אחרים. הם אינם מספיק אגרסיביים. אין לי ברירה אלא להחזיר את המנדט ולהביא לפירוק הוועדה".
אז ועדת סלבין מתפרקת, קבינט יוקר המחיה לא מתכנס, את ועדת הכלכלה לא סופרים, ושרי האוצר והכלכלה מפזרים דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול. ולזכור שב־2011 אנשים יצאו לרחובות כי מחיר גביע קוטג' חצה את ה־6 שקלים, וצעירים הקימו אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב בגלל מחירי הדיור. ואנחנו נמשיך בינתיים לסבול, לספוג מחירים יקרים בסופר, להסתבך עם המשכנתה ולהמשיך להצביע לליכוד בבחירות הבאות.
2. הבועה המוסדית
אחת התעלומות הבורסאיות נוגעת להתנהגות ניירות הערך בבורסה ב־2024. בשנה זו נשברו שיאים בשוק המניות ואיגרות החוב, והגופים המוסדיים חגגו בגמל ובקרנות ההשתלמויות הסולידיות עם תשואות של 13.2%, הגבוהות ביותר בחמש השנים האחרונות.
מדדי המניות המובילים בבורסת ת"א שמו ללעג ולקלס את מדדי נאסד"ק ו־S&P 500, המייצגים את כלכלת הענק האמריקאית. ולמי שהספיק לשכוח, נזכיר שכל זה קרה רק אתמול, ב־2024, שהייתה שנת מלחמה בדרום הקרוב והרחוק, במזרח הקרוב והרחוק, וכמובן גם בצפון. המילים "פסע מניצחון מוחלט", שפלט נתניהו לפני שנה, נשמעות כעת ככותרת למחזה גרוטסקי.
אנחנו לא פסע, ובוודאי לא מניצחון מוחלט, כל עוד החטופים לא שבו לביתם. עלות המלחמה, הנאמדת ב־300 מיליארד שקל, גררה גירעון של 139 מיליארד שקל בתקציב 2024, צמיחה שלילית לנפש ומחירים משתוללים.
יש מספר פתרונות לתעלומה הבורסאית, אבל ההסבר העיקרי לטעמי הוא פשוט: הנזילות העצומה של הגופים המוסדיים המנהלים כספים בהיקף עתק של 2.5 טריליון שקל. היקף נכסים כזה גדול בכמה מידות על שוק המניות בת"א, שהיקפו 1.2 טריליון שקל - כמחצית מהכסף המוסדי. הגופים המוסדיים, תחזיקו חזק, מחזיקים 35% משווי שוק המניות, וזה פחות או יותר כמו חלקם של בעלי השליטה. חלק זה ילך ויגדל ככל שבעלי השליטה ימכרו מניות, כל עוד הם לא מאבדים את השליטה.
"הבעיה" האקוטית היא עודפי הנזילות שמנהלי קופות גמל, השתלמות, פוליסות ביטוח ופנסיה צברו ב־2024 - 63 מיליארד שקל נטו (משיכות בניכוי הפקדות), ושהם ממשיכים לצבור מדי שנה. זאת ועוד: באוקטובר 2022 שינה האוצר את מנגנון ההקצאה למוסדיים של איגרות חוב מיועדות (איגרות מדינה בתשואה קבועה של 4.86% ללא קשר תשואות השוק).
כתוצאה מכך, בשנה האחרונה "התפנו" 49 מיליארד שקל נוספים להשקעות בשוק החופשי, וגם סכום זה רק ילך ויתפח. במילים אחרות: בשנה האחרונה בלבד המריא הסכום המוסדי הפנוי להשקעות בבורסה ביותר מ־100 מיליארד שקל, וזה ילך ויגדל ב־2025. קצב ההנפקות הראשונות בשוק רחוק מהמתמודדות עם שיטפון כספים זה.
אז אם כולם מרוויחים, מדוע בעצם יש סיבה לדאגה? אז זהו, שמדובר בסיטואציה בעייתית ממספר בחינות. ראשית, העלייה הנמשכת בבורסה כבר מספר שנים מנפחת את שווי השוק לממדי בועה. שווי חלק מהמניות, כמו אלה של רשתות השיווק, ואפילו אלה של חלק מהבנקים - גבוה בהרבה מערכן הכלכלי, ורמת הסיכון הולכת וגדלה. גופי הפיקוח השונים באוצר ובבנק ישראל מנומסים מספיק מכדי להתריע ישירות לגבי התפתחות בועה, אבל גם שם ניכרים סימני דאגה.
מה שמטריד במיוחד הוא שהכסף זורם בסופו של דבר להשקעות בטוחות "משעממות" בבורסה ופחות להשקעות יצירתיות. ניתן לצפות מרגולטור הקובע את תקנות ההשקעה, לחייב גופים מוסדיים להשקיע לפחות 1% מכספי הצבירה בהשקעות בתחומי הייטק. לא בחברות בוגרות כדוגמת צ'ק פוינט, אלא בחברות בסיבוב גיוס ראשוני או שני. המוסדיים משקיעים אומנם בקרנות המתמחות בהייטק, אבל זה לא מספיק.
עם שיעורי תשואה סולידית של 13.2% לשנה, לא יקרה כלום אם המוסדיים ייקחו סיכון מסוים ויתדלקו את קטר הצמיחה המשמעותי ביותר במשק הישראלי. הם כבר התחילו לגלות את ההשקעות בתחומי נדל"ן, במקבצי דיור בחו"ל וגם בתחומי האנרגיה המתחדשת. זה טוב, אך לא מספיק.
טוב שהאוצר הקטין את חלקו בשוק האיגרות המיועדות כדי לשכלל את שוק ההון. באותה הזדמנות הוא היה חייב לדייק יותר את ההשקעה המוסדית ולהפנות יותר כסף למנועי צמיחה לצורכי המשק והכלכלה. חוק ההסדרים בתקציב 2025 חף מכל אלה, אז לפחות שהכסף המוסדי יגיע לשם. הרי גם בסידור ההשקעה הנוכחי של איגרות החוב של האוצר, למוסדיים מובטחת אחת לחמש שנים תשואה של 5.15% לשנה.
ואם נחזור לרגע לתחום השקעות הפרט בבורסה, חשוב שלא להתרגש יותר מדי מזעזועים זמניים בשוק. הטיפ הטוב ביותר בהקשר זה הוא להתמיד בהשקעה לאורך זמן. כפי שראינו, למוסדיים לא חסר כסף, והם מחכים בפינה לכל הזדמנות להשקעה שיספק הפראייר התורן במחירים נמוכים.
התרעות פיקוד העורף