פעם או פעמיים בחודש, לפעמים יותר, אני הולך לי בשטחי ארץ הטרנספר. אני מטייל בין בתים שהתושבים שלהם טרונספרו מהם. הבתים האלה יפים, נבנו באהבה רבה, אבל התושבים שלהם לא כאן. את התושבים העבירו בהחלטה מהירה. בפקודה צבאית. זה היה טרנספר לכיוון אחד, אל מקום רחוק מכאן. את השטח שבו האנשים חיו הפכו למקום עסקים ותיירות נחמד ומשובב לב. נדל”ן מהמשובחים ביותר.

לא פעם אני הולך לי שם, בארץ הטרנספר, עובר דרך מתחם שרונה בתל אביב, בגדה הדרומית של רחוב קפלן. יש שם בתים יפים, שפעם גרו בהם טמפלרים, זאת אומרת גרמנים, והופ, אינם עוד. הבריטים ששלטו אז בארץ ישראל אמרו להם: “החוצה”, העלו אותם על אוניות והוציאו אותם מכאן.

את השטח הפכנו מאז בחזון יפה לחגיגת בילוי מרהיבה. בעצם, גם הגדה הצפונית של רחוב קפלן היא ארץ הטרנספר. גם שם נמצאים בתים שמהם טרונספרו הגרמנים, בתים שהוריהם או סביהם בנו. מזה זמן רב מאוד שוכנים בבתים האלה, ובשטחי האדמה האלה, חיילים יהודים, בבסיס הצבאי הידוע בשמו הקריה.

למעשה, אני גדלתי כל חיי הצעירים בבתים גרמניים ובשטחים שגרמנים טרונספרו מהם. אני מזכיר זאת לעצמי לעיתים בפליאה מסוימת. בית הוריי שכן בשיכון הקצינים בתל אביב (רחוב הגפן 1). המגרשים לבניית שיכון הקצינים הוענקו בידי ממשלת הוד מלכותו ג’ורג’ החמישי לקצינים היהודים מארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי, ביניהם אבי, קפטן ג’ק עוזיאל. השטח הזה הוענק לקצינים כ”שטח אויב” שנתפס על ידי הבריטים.

מיהו האויב? תמיד כשאנחנו שומעים על החרמת שטח אויב, אנחנו רואים בדמיוננו שטח של ערבים שחיו במולדתנו, אבל במקרה זה הכוונה לשטח שהיה שייך לגרמנים. בזמן מלחמת העולם השנייה השטחים והבתים נלקחו מהם, ומשפחות שלמות פונו מבתיהן. בוצע טרנספר על פי כללי הצדק הבריטי המערבי. הגירה לא מרצון בכלל.

מול הבית שלנו בשיכון הקצינים היה שדה ענק על השטח שממנו טרונספרו התושבים. היום בנוי עליו בית החולים איכילוב. המשכתי לחיות בבתים של גרמנים שטרונספרו גם לאחר שהוריי התגרשו, ואמי, אחי ואני עברנו לקיבוץ נצר סרני. בכל בוקר פסעתי עם חבריי לכיתה אל בית הספר שלנו, שהיה במבנה גרמני מפואר, עב קירות, שממנו טרונספרו האנשים שחיו בו.

כשהתגייסתי, הגעתי שוב למבנה שגרמנים טרונספרו ממנו. לא היה לי שירות צבאי הרואי, הייתי פרופיל 45, ותפקידי היה הצייר והגרפיקאי של פיקוד הגדנ”ע. המשרד שלי ושולחן הציור שלי שכנו בבית גרמני, שקיים עד היום ונראה מבחוץ בדיוק כפי שהותירו אותו הגרמנים שטרונספרו ממנו. כל אחד יכול לראות אותו מרחוב קפלן, סמוך לצומת עזריאלי.

ארץ הטרנספר שלנו מלאה ביישובים נוספים שמהם טרונספרו הגרמנים והאויבים האחרים. הארץ התמלאה ביהודים שטרונספרו (מרצון) מארצות ערב ומגלויות אחרות. אני עצמי נולדתי בטריפולי שבלוב. הוחזרתי לארץ רק כשהייתי בן שנה וחצי. בטריפולי שכנה כמעט אלפיים שנה קהילה יהודית ענקית, שרוב חבריה בחרו בהגירה מרצון לישראל מולדתם, והנשארים טרונספרו משם.

אין בלוב היום אפילו יהודי אחד. יש לי משפחה ברומא, שבביתה היה תלוי על הקיר ציור אדריכלי של הווילה הענקית שהם טרונספרו ממנה. היא הופקעה מהם על ידי שלטונות לוב. במגירות הם שמרו מפות גיאוגרפיות של שטחי האדמה העצומים שהיו להם (לא לדאוג, גם באיטליה לא חסר להם כלום).

הערבים לא טרינספרו רק את היהודים. גם כל האיטלקים טרונספרו מלוב. כל המזרח התיכון מלא בטרנספרים. למרבה הצער, הלובים לא עשו ריביירה מהשטח שהיהודים והאיטלקים טרונספרו ממנו, אם כי אפשר בקלות לעשות בלוב ריביירה שתאפיל על כל הריביירות בים התיכון.

אמא של אשתי נולדה וגדלה בחבל הסודטים בצ’כיה. זה היה חבל ארץ מלא בגרמנים. כל הגרמנים כולם, שלושה מיליון בערך, טרונספרו מהחבל אחרי תבוסת הנאצים. הייתי שם. אין כבר גרמנים בסודטים, ועד היום אסור להם לחזור. זהו. עד כאן טיפ טיפה ומעט קט על טרנספר בעולמנו.