במשך שעות ארוכות בחדר דיונים באחת מקומות המטכ"ל ישבתי השבוע ביחד עם קבוצת מפקדים בכירים במילואים והוצגו בפנינו תחקירי צה"ל על ידי המתחקרים והמתוחקרים. למרות שכבר הכל ידוע ומוכר לכאורה, ההלם גדול, הכישלון עמוק, רוחבי, מערכתי ומשפיל. אין מילה אחרת.

בתוך שש שעות בבוקר אחד באוקטובר, הוכרע הגבול בין עזה לישראל וחמאס הצליח לעמוד ביעדים שקבע ולגרום לאסון הכבד בתולדותינו. בתוך שש שעות באה הקריסה בעוצמה ובהפתעה.

גם התפיסה השגויה את החמאס, גם ההתעלמות מהסימנים המודיעיניים, גם תפקוד השליטה והבקרה וגם המענה המבצעי החסר. התחקירים מלמדים על שחיקה מדאיגה בנהלים ועל נטישה של יסודות בעבודת המודיעין, האג"ם והבט"ש.

מוצב נחל עוז לאחר הטבח (צילום: דובר צה''ל)
מוצב נחל עוז לאחר הטבח (צילום: דובר צה''ל)

כמה ימים קודם, מהשעה שמונה בבוקר ועד 01:30 לפנות בוקר שלמחרת, ישבו השבוע מאות קציני צה"ל במסגרת פורום סגל הפיקוד הבכיר ושמעו את ממצאי ומסקנות תחקירי צה"ל העיקריים בנושא תפיסת האויב (שם קוד לקונספציה), תחקיר המודיעין, תחקיר חטיבת המבצעים, תחקיר ליל השבעה באוקטובר, תחקיר המענה (או אי־המענה) המבצעי ותחקיר חיל האוויר.

אלו התחקירים העיקריים שאליהם מתלווים תחקירים מטלטלים על מסיבת הנובה (פלוגת הנוח'בה הגיעה לשם בטעות ופניה היו בכלל לנתיבות), היישובים שהופקרו ובסיס נחל עוז.

התחקירים קשים, כואבים, מלמדים על כישלון רב־מערכתי ורב־ממדי חמור שבבסיסו תפיסה מעוותת ושגויה של האיום מכיוון חמאס וזלזול מזוויע רוחבי ועמוק באותות וסימנים שהיו למכביר, שהשפיעו על קליטת עוצמת האירוע בבוקר ההוא ועל הפעלת הצבא.

תחקירי הצבא יגררו וגוררים לא מעט ביקורת מתוך צה"ל ובתוך המטה הכללי, על כך שחלקם בוצעו באופן לא מעמיק ולא יסודי, שהם "מספרים סיפור" ולא נותנים תשובות מלאות, שבחלק מהם הממצאים לא מלאים והמסקנות לא מבטאות את עוצמת הכשל ושחלק מהתחקירים בוצעו על ידי מקורבים ורעים לנשק.

מילה על חיל האוויר שמרבים לבקר אותו ולהשמיץ. מהתחקירים עולה שחיל האוויר בבוקר השבעה באוקטובר היה בכשירות מבצעית מלאה, שהחיל היה פרוס בכוננות שהוגדרה לו, שהוא אלתר ותמרן ותוך שעות היה ב־250% אחוז איוש ביחס לכוננות שהוגדרה, וגם שם נעשו שגיאות ויש לתקן. בסוף כולם קיבלו מלחמה בהפתעה מלאה ובחוסר מודעות, מודיעין ומוכנות.

אייל זמיר (צילום: דובר צה''ל)
אייל זמיר (צילום: דובר צה''ל)

אבל התחקירים הללו אינם סוף פסוק. רובם הוצגו כבר בפני הרמטכ"ל המיועד אייל זמיר, שייכנס בשבוע הבא לתפקיד. לצידו בהצגת התחקירים נמצא לרוב האלוף (במיל') סמי תורג'מן, באופן שמלמד שיש סיכוי סביר שחלק מהתחקירים ייפתחו מחדש, אולי עם מתחקרים אחרים, תחת עינו הפקוחה של תורג'מן או אחר, על מנת להגיע לדיווחי אמת, תחקירי אמת ולקחי אמת – ולשלוח הביתה את כל מי שצריך מסגן אלוף ועד אלוף שלא ידע לעשות זאת.

לא זאת אף זאת, זאת דעת הרמטכ"ל עצמו, מהלכיו ופועלו שלא תוחקרו, ולא בגלל הרצי הלוי שדווקא רצה למנות את שאול מופז, רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר – לתחקר, אבל סורב על ידי בנימין נתניהו וסביבתו משיקוליהם. הם גם מבקשים לוודא שהכישלון יירשם על שם צה"ל בלבד, באופן שיאפשר לדרג המדיני לרחוץ בניקיון כפיו ותחת המותג "לא העירו אותו בבוקר".

לכן גם הרמטכ"ל וגם ראש השב"כ, כמו נשיא המדינה, תובעים הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עם מנדט רחב וסמכויות, שתחקור כמו שצריך, את כולם ואת הכל, ותוציא ממצאים, מסקנות ולקחים.

ללא זה, לא נוכל להתנקות, זוהי חובתנו לנרצחים, לנטבחים, לנאנסים, לנשרפים, לנופלים, לחטופים, לפצועים, לעקורים ולכולנו. אני מעריך שגם הטריו הצבאי־הביטחוני־המקצועי החדש "שלישיית זת"א (זמיר, תמיר ואמיר), כולם תומכים בוועדה שכזו.

הטור המלא של אבי בניהו יתפרסם ב"מעריב סופהשבוע"