הבחירות לפרלמנט שנערכו בתחילת השבוע בגרמניה הן אירוע חשוב ודרמטי שנושא השלכות רבות. פרט לניצחונה של מפלגת האיחוד הנוצרי־דמוקרטי (CSU/CDU) בהובלת פרידריך מרץ, שזכתה בכ־29% מהקולות, והתחזקות מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שהכפילה את כוחה וזכתה ב־21%.
במקביל, הממשלה הבאה תיאלץ להתמודד עם אתגרים רבים: שפל כלכלי ממושך, קיטוב פוליטי־חברתי, פיצול אידיאולוגי עמוק וחששות כבדים מפני הגירה, ואי־ודאות ביטחונית־כלכלית, בין השאר, נוכח התחזקות תופעת הלאומנות, האסלאמיזם והאנטישמיות ברחבי גרמניה והיבשת כולה.
כל זאת, נוסף על סוגיות גיאופוליטיות־ביטחוניות הרות גורל, ובהן התעצמות האיום הרוסי והשלכות הסכם הכניעה של אוקראינה, לצד התחזקות משבר המזרח התיכון והמלחמה ברצועת עזה, שמטילות צל כבד על היבשת. לא בכדי בנאום הניצחון שנשא המועמד הבכיר לתפקיד קנצלר גרמניה, הזהיר פרידריך מרץ כי "העולם אינו מחכה לה".
על רקע השינויים הרבים שמבצע ממשל דונלד טראמפ לאחרונה במדיניות החוץ האמריקאית, ונוכח התבטאויותיו של נשיא ארה"ב בעיקר בעניין נסיגתה מברית נאט"ו, התקרבותה לרוסיה וצמצום הסיוע והנוכחות האמריקאית באירופה, מרץ אף קרא לחזק את ביטחונה ועצמאותה של גרמניה מולה.
כמי שעומד בפני רצף של משברים כלכליים־ביטחוניים מהותיים ומודע לגודל השעה (82.5% הצבעה, לראשונה בארבעת העשורים האחרונים), כמו גם למעמדה וחשיבותה האסטרטגית של גרמניה – הכלכלה הגדולה והחזקה באירופה והשלישית בגודלה בעולם (תמ"ג של 4.71 טריליון דולר ב־2024) – ניצחונו בבחירות מהווה נקודת מפנה קריטית.
בתקופה זו של חוסר יציבות פוליטית־ביטחונית אדירה, כלכלה מקרטעת, איומי סחר מארה"ב ותחרות גוברת עם סין, ממשלת מרץ החדשה צפויה להשקיע בהקמת צבא חזק משלה ובחיזוק נאט"ו וה־EU, תוך ביסוס ההובלה בכל אחד מהם. חרף המיתון הכלכלי, היא אף עשויה להוביל להגדלת תקציבי הביטחון והתעשיות הביטחוניות באירופה, להגברת התיאום הבין־מדינתי והסיוע הצבאי לאוקראינה.
אלה מהלכים שיתרמו לחיזוק כוחה והשפעתה של ברלין על הכלכלה והפוליטיקה האירופית וגם על זו העולמית.
מנוע הצמיחה של אירופה
על רקע זה, ובכלל בראייה גיאופוליטית ואסטרטגית רחבה, כבר עתה מסתמן כי תוצאות הבחירות צפויות להשפיע במידה ניכרת על המרחב הפוליטי והכלכלי של גרמניה, על יציבותה וביטחונה של היבשת, כמו גם על עוצמתו של גוש היורו.
ביצוע רפורמות כלכליות וחיזוק האיחוד האירופי (EU) כאמור הם מהלכים קריטיים שעשויים, בין היתר, לסייע בנטרול המכסים של 25% שטראמפ מאיים להטיל על פלדה ואלומיניום מאירופה. בנוסף, נקיטת מדיניות כלכלית מבוקרת, שתתמקד בהבראה איטית של הצמיחה תוך חיזוק כלכלת גרמניה – העוגן הכלכלי ומנוע הצמיחה של היבשת – תתרום לאינטגרציה אירופית והתעצמות ה־EU.
כל אלה יאפשרו להרחיב ולגוון את הקשרים הדיפלומטיים והמסחריים עם שותפים במרחב האינדו־פסיפי, להפחית את התלות בשווקים הסיניים והאמריקאיים ולהשיג בעתיד עצמאות ביטחונית ויכולות הגנה אירופיות אוטונומיות, לרבות יכולת הרתעה גרעינית שאינה תלויה בארה"ב.
בנוסף, וחרף התנגדותו של מרץ עד כה להגדלת החוב הציבורי, שחרור "בלם החוב" שמגביל את שיעור הגירעון התקציבי ל־0.35% מהתמ"ג הגרמני צפוי להוביל להתאוששות כלכלית (כלכלת גרמניה התכווצה ב־0.2% ב־2024). הכלת תהליכי מודרניזציה וצמצום הבירוקרטיה, לצד קיצוץ בעלויות והורדת מיסי חברות, יעודדו השקעות, בין השאר, בטכנולוגיה ירוקה ותשתיות דיגיטליות. בנוסף, הסרת הרגולציות ועידוד הייצור התעשייתי יאפשרו קידום ופיתוח תעשיות מתקדמות לרבות טכנולוגיות בתחום השבבים.
עם זאת, וכאן חשוב להבהיר, דבקותו של מרץ במדיניות הגירה מחמירה עלולה להחריף אף יותר את המחסור החמור בכוח אדם, שמאפיין בשנים האחרונות ענפים רבים בגרמניה.
זאת בדגש על ענפי הפלדה, ובעיקר תעשיית הרכב, שמאבדים את ההובלה בתחרות מול סין. לדוגמה, היקף יצוא הרכב ירד מ־2.4 מיליון ב־2020 ל־1.2 מיליון בלבד ב־2024, וזאת נוסף על ההודעה שפרסמה פולקסווגן בנוגע לכוונותיה לסגור את מפעל הייצור בגרמניה, כפי שדווח ב־YNET.
כל זאת, נוסף על הלחצים הכבדים מצד ארה"ב, שקוראת להגדיל באופן ניכר את תקציבי הביטחון של מדינות אירופה (תקציבה הביטחוני השנתי של גרמניה עומד על כ־90 מיליארד דולר, או שני אחוז מהתמ"ג שלה לשנת 2024, והיא אמורה להגדיל אותו ב־145 מיליארד דולר מדי שנה כדי להגן על אירופה ללא סיוע אמריקאי).
במקביל, ובהתייחס לסוגיית האנרגיה, בין השאר נוכח סגירת הכורים האטומיים וניתוק אספקת הנפט והגז הטבעי מרוסיה, הקנצלר הנכנס – שחותר לאזן בין עלויות כלכליות, פרגמטיות אנגרטית ותוקפנות רוסית – הציע להקים כורים חדשים ומתקדמים בגרמניה שיבטיחו את עצמאותה האנרגטית ויספקו חלופה ליבוא גז טבעי נוזלי (LNG) מארה"ב.
להרחיב את האיחוד
זאת ועוד, בהמשך למורשת הגרמנית מימי הקנצלר הלמוט קוהל (1982־1998), שדגל בהעמקת האינטגרציה בין מדינות האיחוד האירופי, החיונית ליציבות היבשת, מרץ דוגל בהרחבתו המהירה של הארגון למערב הבלקן, לרבות מולדובה, כדי להתמודד עם התחזקות ההשפעה הרוסית.
עם זאת ואף שעמדתו זוכה לתמיכתן של פולין והמדינות הבלטיות, ניכר כי התחזקות הסנטימנט האנטי־אירופי, בעיקר בקרב תומכי מפלגת ה־AfD במזרח גרמניה, לרבות התנגדות צרפת וחברות דרום ה־EU הנזהרות משליטה גרמנית – עלולה לחבל במאמציו.
כך או אחרת, ככלכלה החזקה בגוש היורו, גרמניה צפויה להדק את קשריה עם ממשלות צרפת, בריטניה ופולין ולבסס את מעמדה בכל הנוגע למנהיגות חזקה באירופה. הגברת שיתופי הפעולה שהיו מוקפאים ביניהן בעיקר בשנתיים האחרונות יכולה ליצור מומנטום פוליטי־כלכלי חדש באירופה, שישפיע על מדיניות ה־EU ושיקרין על הסחר הבינלאומי.
כל זאת, בעיקר על רקע ריבוי האתגרים הגיאופוליטיים, הביטחוניים והכלכליים השונים שמציבות כיום מוסקבה, וושינגטון ובייג'ינג בחזיתות השונות.
התבוננות מערכתית רחבה וכוללת אף מראה כי לתוצאות הבחירות יהיו השלכות מהותיות על המדיניות הגרמנית והאירופית כלפי סין. פרט למיצובה ב"ציר האוטוקרטיות" לצד רוסיה, קוריאה הצפונית ואיראן ואזהרותיו של מרץ מפני הסיכון הרב הטמון בהשקעות בסין, ממשלתו עשויה לנקוט עמדה קשוחה יותר כלפיה, לעומת ממשלת שולץ היוצאת.
זאת בעיקר בנושאים רגישים כמו תחרות תעשייתית כאמור בענף הרכב, ביטחון ותמיכה ברוסיה (כגון, באמצעות הטלת מכסים על חברות או רכבים סיניים חשמליים, וכן תוך הזזת ספינות מלחמה למרחב טייוואן, כפי שפעלה גרמניה בשנה שעברה).
עם זאת, בהתחשב בניסיונו הפוליטי ובעמדתו הפרגמטית והפרו־עסקית, נראה כי מרץ, שהכריז על תוכניותיו להקים מועצה לביטחון לאומי – יאזן בין עמדה עצמאית כלפי ממשלת בייג'ינג לבין תיאום עם הממשל בוושינגטון.
זאת, הן על רקע המתיחות ביחסי ארה"ב־סין והחמרת העימות ביניהן, שמקרינות על הדינימיקה הכלכלית באירופה, הן על רקע הגידול הצפוי בהוצאות הביטחוניות, לרבות הטלת מכסי יבוא אמריקאיים על מדינות היבשת כאמור - והן כחלק מתוכניותיו של מרץ לעודד צמיחה כלכלית לאחר יותר משנתיים של קיפאון.
בתוך כך, הסבירות להגברת מלחמת הסחר העולמית, נוסף על המשך דשדוש הכלכלה הסינית וזו הגרמנית, עשויה למלא תפקיד חשוב בעיצוב המדיניות האסטרטגית שאותה ינקוט.
ייתכן שממשלתו תבחר לתמרן בין כל הצדדים ולהמשיך לקדם שיתופי פעולה עם סין, שיכללו בין השאר, השקעות בענף הרכב ופיתוח טכנולוגיות חדשניות בגרמניה.
מהלכים אלה, התלויים בהרכב הקואליציה החדשה שתקום וביכולתה לאזן בין אינטרסים כלכליים לשיקולים גיאופולטיים שונים, צפויים לחלץ את כלכלת גרמניה מסטגנציה והזנחה ממושכת. יתרה מכך, השפעתם המצרפית של שלל המהלכים שרק מקצתם צוינו לעיל, עשויה לתרום לגרמניה ולחזק אותה.
התחזקות כוחה, המקרינה על יכולותיה לעגן את היציבות באירופה, לתווך בין מדינות מזרח ומערב היבשת, לשמור על ערכים דמוקרטיים ולהפחית את התלות הביטחונית בארה"ב תוך התמודדות עם מלחמה, טרור ואיומי סייבר - מעולם לא הייתה כה קריטית. כך גם הבחירות שנערכו שם בתחילת השבוע, שהיוו את יריית הפתיחה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי