רבים במחנה הימין, ובראשם ראש הממשלה, אומרים כי יש לחדש את הלחימה העצימה ברצועת עזה כדי למוטט את שלטון חמאס. כך, למשל, בטקס סיום קורס קצינים קרביים שנערך בתחילת השבוע אמר בנימין נתניהו את הדברים הבאים: "אנו דבקים ביעדי המלחמה: השבת כל חטופינו הביתה – החיים והחללים כאחד; מיטוט היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס בעזה; סיכול של כל איום עתידי מעזה על ישראל; והחזרת אזרחינו היקרים, מן הדרום ומן הצפון, בבטחה לבתיהם... אנו נכונים לחזור בכל רגע ללחימה עצימה. התוכניות המבצעיות כבר מוכנות... עד הניצחון, רק ניצחון!".
למשמע הדברים לא היה אפשר שלא להיזכר באמירות קודמות של נתניהו על "הניצחון המוחלט" בינואר שעבר, ועל "כפסע מניצחון" באפריל. אבל באמירה הנוכחית שלו בכל זאת יש חידוש, כי הוא בעצם מודה לא בניצחון מוחלט אלא בכישלון מוחלט. נתניהו בעצם אומר שאחרי 16 חודשי לחימה ישראל בהנהגתו לא השיגה אף אחת ממטרות המלחמה שנקבעו כבר באוקטובר 2023.
דברי הרהב שלו הם מסיכה של שקרים נעימים לאוזן שבאה להסתיר את המציאות המרה. אבל זה לא רק נתניהו. הרי גם יואב גלנט והרצי הלוי לא חסכו בהתפארויות ריקות, ובין היתר זכורה ההדלפה שלהם מיוני האחרון על כך ש"צה"ל על סף הכרעת חמאס בעזה". אולם במציאות שלטון חמאס לא מוטט, כוחו הצבאי לא חוסל, וכל החטופים טרם הוחזרו.
האמת היא שישראל נכשלה כישלון אסטרטגי מהדהד במלחמה ברצועה, וחמאס כבר מתארגן מחדש. אלפי פעילי חמאס חזרו לצפון הרצועה, מסגרות פלוגתיות וגדודיות נבנות מחדש, ונעשות הכנות לחידוש הלחימה. חמאס גם מחזק את שליטתו האזרחית דרך העיריות ברצועה, מעניק שירותים מוניציפליים וגובה מיסים מחלוקת מזון ודלק הסיוע שישראל מכניסה, כדי לשלם שכר לפעיליו.
יתרה מכך, למרות כל האמירות הנועזות על חידוש המלחמה, בפועל ישראל מתקנת את רשת החשמל ואת מערכת המים ברצועה, משקמת את תשתית התקשורת והאינטרנט שנפגעה בלחימה, מאפשרת לצוותים של חמאס לבצע עבודות תשתית בתוך הפרימטר הביטחוני של צה"ל (תחת אבטחה של חיילי צה"ל!) ומתירה כניסה של מאות אלפי אוהלים, עשרות אלפי קרוואנים ואלפי משאיות עם מזון ודלק, כולל משאיות איראניות, שמגיעות ישירות לידי חמאס (אגב, משאיות אלו מעבירות בוודאות אמצעי לחימה מוסלקים). ממשלה שעושה כל זאת אינה מתכוונת באמת לחדש את הלחימה "עד הניצחון".
מעלו בתפקידם
אף אחד במערכת הפוליטית לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו, וכולם אחראים לכישלון האסטרטגי המחפיר שישראל נחלה במלחמה ברצועה, כל אחד לפי מידתו. נתניהו, גלנט והלוי הם האחראים העיקריים לכישלון זה, והאחריות של הממשלה בכללותה מובנת מאליה, אבל גם בני גנץ היה חלק מקבינט המלחמה כשנעשו הטעויות הקריטיות במלחמה, ואפילו למפלגות האופוזיציה יש אחריות מסוימת לכישלון. הרי תוכנית המלחמה הכושלת של הרמטכ"ל נתמכה על ידי שר הביטחון גלנט, זכתה לגיבוי מראש הממשלה נתניהו, אושרה בקבינט המלחמה בהשתתפות גנץ, ולא היה אפילו אדם אחד באופוזיציה שהתנגד לה.
אפילו חבר אופוזיציה אחד לא יצא נגד אסטרטגיית "הכניסה ויציאה" של המטכ"ל, שאפשרה לחמאס להשתלט מחדש על כל מקום שצה"ל יצא ממנו, ולא מתח ביקורת על התנגדות הרמטכ"ל ושר הביטחון לכך שהצבא יפקח על חלוקת הלחם והמים לעזתים, התנגדות שאפשרה לחמאס להשתלט על הסיוע ההומניטרי באין מפריע.
ולמה אתם חושבים שאף אחד באופוזיציה לא זעק, אז או עתה, על הכישלון הצבאי במלחמה? כי שני האחראים העיקריים לכישלון הצבאי הם שר הביטחון לשעבר גלנט והרמטכ"ל הלוי – יקירי האופוזיציה. זו גם הסיבה שהאופוזיציה ממקדת את כל הביקורת שלה ב"יום שאחרי", שהוא באחריות הדרג המדיני ולא הצבאי, ותוקפת את הממשלה על כך שלא פעלה, לכאורה, להחליף את שלטון חמאס. אבל גם זה שקר.
גלנט קידם כמה תוכניות להחלפת שלטון חמאס בגורמים מקומיים או בכוח ממדינות ערב, אך כל התוכניות שלו כשלו כישלון חרוץ (כי הוא לא הבין שחייבים קודם לכבוש את הרצועה ולתת לצה"ל לפקח על חלוקת הלחם והמים כשלב מקדים לכל "יום שאחרי").
לנוכח הקריאות שנשמעות פה ושם על כך שהיה צריך להכניס את הרשות הפלסטינית כדי להחליף את שלטון חמאס, צריך להזכיר שלא רק שאין לכך שום היתכנות לפני מיטוט חמאס הצבאי והאזרחי, אלא שגלנט והרמטכ"ל כלל לא תמכו בכך, ואפילו באופוזיציה אף אחד לא קרא לעשות זאת בזמן אמת. למעשה, ההפך הוא הנכון, וזכורה אמירתו של גנץ, כשעוד היה בקבינט המלחמה, על "חלופה (שלטונית) עתידית שאינה חמאס ואינה עבאס" – אמירה שאף חבר אופוזיציה לא חלק עליה.
הבחירה של האופוזיציה שלא לעשות את עבודתה היסודית – לבקר ביקורת עניינית את השלטון על כל זרועותיו – מנעה מאזרחי ישראל לדעת את האמת על הכישלון הצבאי. אמת שהייתה ידועה כבר בינואר בשנה שעברה.
אמירות ריקות
הסתרת הכישלון הצבאי התאפשרה, בין היתר, "בזכות" אמצעי התקשורת מכל הצדדים, שהעדיפו לשמש כזרוע תעמולה במקום כמקור של מידע וניתוח. ערוצים 12, 13 ו־11 לא דיווחו על הכישלון הצבאי, כי העדיפו לשפרר את גלנט והלוי "האופוזיציוניים" לנתניהו, וערוץ 14 לא דיווח על הכישלון הצבאי שמעיד על הכישלון של נתניהו, אז הם העדיפו להראות תמונות של עזה מופצצת ושל מחבלים הרוגים ולתקוף את הדרג הצבאי הבכיר על התקופה שלפני המלחמה. ואיזה מסכנים אנחנו, אזרחי ישראל, שאיזה ערוץ שלא פתחנו, לא קיבלנו דיווח אמין על הכישלון האסטרטגי – אלא רק תעמולה פוליטית.
חידוש המלחמה לצורך הכרעת חמאס יחייב אותנו לעשות את מה שהיינו צריכים לעשות עם פתיחת המלחמה ולא ביצענו: לכבוש את הרצועה כולה ולהפקיד את צה"ל לפקח על חלוקת הלחם והמים. אבל הממשלה לא מפרטת איך זה יקרה, כי מלבד בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, אין אף חבר ממשלה שמוכן לחדש את המלחמה ולגזור גזר דין מוות על החטופים שנותרו ברצועה.
יתרה מכך, חברי הממשלה מבינים היטב שאין כרגע היתכנות לגיוס מחדש של ארבע אוגדות ולשליחתן לתמרון קרקעי נרחב שיעלה בחייהם של מאות לוחמים הרוגים, שיתווספו ליותר מ־800 החיילים שנפלו במלחמה (407 מתוכם נפלו בתמרון הקרקעי ברצועה) – וזאת בשעה שהחזית ביהודה ושומרון רותחת.
צה"ל צריך עתה לשקם את כוחו, למלא את שורותיו ולבדוק את כשליו, בעוד חיילי המילואים הגיבורים ששירתו מאות ימים בלחימה צריכים לחזור למשפחתם ולעבודתם. החברה בישראל לא ערוכה להמשך המלחמה ולהקרבת החטופים. העובדה שרוב הציבור תמך בעסקת החטופים שכוללת סיום בפועל של הלחימה, מלמדת לא רק על הדאגה הכנה לחטופים, אלא גם על העלייה בתמיכה הציבורית בהפסקת המלחמה.
אני מעריך אפוא שהממשלה לא תחדש את הלחימה בעצימות גבוהה בעת הנוכחית, במיוחד כל עוד בידי חמאס מצויים כ־25 חטופים חיים, ולכן מן הראוי שתאמר זאת לציבור. אבל אם אני טועה בהערכתי והממשלה באמת מתכננת לפתוח במלחמת הכרעה, עליה להסביר לציבור איך היא מתכוונת למוטט את חמאס צבאית ואזרחית ובד בבד גם להחזיר את כל החטופים בחיים.
את חמאס חייבים לחסל, ואנחנו גם נחסל אותו. אבל נוכל לעשות זאת רק אחרי שיהיה מטכ"ל אחר והנהגה מדינית אחרת. לצערי, כפי שכל המערכת הפוליטית תמכה במדיניות של ביבי כלפי שלטון חמאס ברצועה לפני 7 באוקטובר, כך הם תמכו בפועל בתוכנית המלחמה של הממשלה בראשותו, וגם עכשיו הם לא מציעים דבר מלבד אמירות ריקות.
נתניהו הוא האחראי העיקרי לכישלון במלחמה, וכמובן עליו להתפטר או ללכת לבחירות, אבל גם כל בכירי הדרג הפוליטי בקואליציה ובאופוזיציה נכשלו. אף אחד מהם לא ראוי להנהיג את הציבור, ועל כולם ללכת הביתה.