הסיפור האמיתי שלא סופר: הפרטים על משפחת ביבס שרוב האנשים לא נחשפו אליהם

זה היה שבוע מרסק. גם הקשוחים מבינינו לא יכלו שלא לדמוע ממילותיו של ירדן ביבס בהלוויה של שירי, אריאל וכפיר ז"ל. עם ישראל התגייס כפי שרק אנחנו יודעים להתגייס, כדי לחלוק את הכאב עם ירדן ביבס, הניצול של אחד הסיפורים הטרגיים ביותר של המלחמה. ״כולם מכירים ואוהבים אותנו״, אמר ירדן בהספד שלו לשירי, ״את לא מבינה איזה הזוי כל הטירוף הזה״.

באמת קשה להבין, וקשה לעכל. משפחת ביבס נאלצה לעמוד בהתמודדות שלא ברא השטן, אבל כפי שהתגייסנו כעם לתמוך במשפחה, על כולנו מוטלת החובה לספר את הסיפור של המשפחה, גם כמקרה פרטי וגם כסמל למה שקרה כאן ב־7 באוקטובר. לא סתם לספר - אלא בתבונה וברגישות. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע.

יום לפני ההלוויה כתבה עופרי ביבס, אחותו של ירדן, ש״ירדן והמשפחה אישרו מילה במילה את מה שדובר צה"ל מסר בהצהרה. לא יותר מזה. להשתמש באמירה של ירדן ולהפוך אותה לאישור לפרסם פרטי דוח שאפילו לא סיימו לכתוב ובטח שלא הוצג למשפחה, שעכשיו מגלה עוד ועוד פרטים דרך התקשורת, דרך מערך ההסברה, משתמשי טוויטר וגם דרך ראש הממשלה - זאת פשוט התעללות לשמה במשפחה“.

אז כן, פרסום פרטי הדוח הפורנזי כולו לפני שהוצג למשפחה וללא אישורה, הוא אכן מאוד בעייתי. מצד שני - חלקים לא פחות מזעזעים וחשובים שאושרו לפרסום על ידי המשפחה, הוצגו על ידי דובר צה״ל ביום חמישי שעבר. השאלה היא מה קרה איתם.

בישראל, כרגיל, אנחנו חווים את השלכות 7 באוקטובר והמלחמה בתוך תיבת התהודה שלנו, בתוך החוויה הקולקטיבית שאי אפשר להימנע ממנה. אבל איך סופר המקרה של משפחת ביבס מחוץ לישראל? אחרי הכל, זאת הייתה בקשתו של ירדן ביבס מדובר צה״ל. ״ירדן הביט לי בעיניים וביקש שכל העולם יידע ויזדעזע מהאופן שבו רצחו לו את הילדים“, אמר דניאל הגרי. אז בואו נראה עד כמה זה אכן קרה.

ב״ניו יורק טיימס״ הופיע השם של בני משפחת ביבס ב־65 כתבות במהלך המלחמה, כשב־11 מתוכן הופיעו שמותיהם בכותרת או בכותרת המשנה. 8 מתוך 11 הכתבות האלו פורסמו ב־18־22 בפברואר השנה, סביב החזרת הגופות. הטקס של חמאס תואר באחת הכותרות האלו, אבל רק בכותרת משנה אחת הוזכר ש״הצבא הישראלי הכריז שהבנים נרצחו בעזה״. צריך לציין שבכותרת אחרת מ־2024 דווח שחמאס טוען שהילדים נהרגו מהפצצות חיל האוויר.

מרבית הכותרות ב״טיימס״ עסקו בגופה של העזתית שהוחזרה במקום שירי ביבס, ובסכנה לגבי עתיד העסקה, כולל עיכוב שחרור האסירים על ידי ישראל. אף כותרת לא ציטטה את דבריו הברורים של הגרי, או הזכירה שמדובר בממצאי דוח פורנזי מהמכון לרפואה משפטית, שלמעשה מהווה ראיה חותכת להצהרה.

באתר של CNN מופיעות ארבע כותרות על משפחת ביבס. אחת מהן דיווחה על האבל ההמוני בישראל, וציינה שהילדים ״נלקחו כבני ערובה ב־7 באוקטובר ונהרגו בעזה״. האחרות לא התייחסו לדוח הפורנזי או למילותיו הברורות של הגרי שבני המשפחה נרצחו בשבי על ידי מחבלים, ולכן גם לא הזכירו ״בידיים חשופות״.

באתר ה״וושינגטון פוסט״ פורסמו 14 כתבות שהזכירו בכותרת את משפחת ביבס. באף אחת מהן לא הוזכר דוח פורנזי או ממצאים. באחת מהן נאמר ששירי ביבס ו"הילדים הצעירים״ נהרגו בעזה. באתר של CBS נמצאו 10 כותרות שדיווחו על הסיפור הטרגי של משפחת ביבס, ברובן הוזכרו הגופות והחטיפה, אבל באף אחת מהן לא הוזכרה אפילו המילה ״נהרגו״.

באתר של NBC נכתב באחת מכותרות המשנה שסיקרו את המקרה של המשפחה, שישראל האשימה את חמאס ברצח המשפחה, בעוד חמאס טען שהמשפחה נהרגה בהפצצות חיל האוויר הישראלי. זאת על אף שקרי חמאס בעבר ועל אף הראיות הברורות מהמכון לרפואה משפטית. בדיווח מההלוויה רק נאמר שהם נחטפו ונהרגו בעזה. כותרת ישנה יותר מנובמבר 2023 דיווחה בבירור על חשש לחיי המשפחה, אחרי שחמאס טען שהיא נהרגה בהפצצות חיל האוויר.

צריך לציין שידוענים רבים התבטאו בארה״ב בנוגע למקרה המזעזע של משפחת ביבס, ושבכלי תקשורת שאינם נחשבים ליברליים המקרה דווח אחרת. ב״ניו יורק פוסט״, למשל, פורסמה הכותרת ״מחבלי חמאס רצחו בברוטליות את האחים אריאל וכפיר ביבס, בידיים חשופות״, והמידע יוחס לגורמים רשמיים בישראל. מעניין לראות שדווקא באנגליה, כותרת ה״גרדיאן״ בישרה ש״ישראל טוענת שחמאס הרג את ילדי ביבס ב׳ידיים חשופות׳״, ואפילו הכותרת ב־BBC דיווחה ש״ישראל אומרת שראיות פורנזיות מראות שילדי ביבס נהרגו בידי השובים״.

במקרה של משפחת ביבס נראה שאפילו עיתונאים אנטי־ישראלים לא יכלו להישאר אדישים, ובכל זאת, תחלואי פרקטיקת הדיווח על ישראל ניכרים גם כאן. חמאס לא מוגדר כארגון טרור אלא כ״קבוצה חמושה״, והביקורת לגביו מאופקת מאוד, כמו גם הדיווח לגבי מעשיו. לעיתים קרובות ההצהרות של חמאס מקבלות את אותה רמת אמינות של הצהרות דובר צה״ל. אבל מעניין לראות שכאשר התקשורת הליברלית חותכת חזק שמאלה, העם חותך חזק ימינה בבחירות.