לפרוץ את מעגל האיבה: הסיכוי האחרון לשקט בגבול הצפון | רן אדליסט

בזמן שהממשלה משקיעה במכשולים פיזיים וממשיכה במדיניות עימות, ניצבת אלטרנטיבה מדינית אמיתית: הפסקת אש פורמלית שתאפשר שיקום הצפון, חזרת המפונים ובניית יחסי שכנות חדשים

רן אדליסט צילום: אסף קליגר
הרכב שהותקף בצידון, לבנון | צילום: רשתות ערביות

ראשית הטיפול במפונים, בבתים שנהרסו ובתשתיות שקרסו. הבשורה הרעה לתושבי הצפון היא שאין כסף שיענה על הצרכים. השר הממונה מג'נגל נואשות בין הצפון, הדרום ומרכז הליכוד. סיכוייו הפוליטיים של אלקין לשרוד אחרי הבחירות הבאות שואפים לאפס. הבשורה הרעה יותר היא שהם לבד.

הן בקימום הבתים והיישובים והן בהתמודדות עם בעיות הביטחון. אין לי מושג כמה צריך להשקיע בכל בית, אבל אני מכיר את ההתחשבנות מול ממשלה מקרטעת תקציבית שמקציבה בחוק סכום, ואין לאיש מושג אם הוא מספק צורכי יסוד. בהנחה שהמפונים בדרום ובצפון אינם אלקטורט מנצח בחירות, הממשלה הזו לא תתאבד עבורם. מקסימום היא תעביר תקציב אינפלציוני שיהרוג את הממשלה הבאה.

חזרת התושבים היא לא רק פונקציה של המצב הכספי, אלא בעיקר של המצב הביטחוני, והוא משימה ואתגר לכל סמוכי הגבול. הממשלה עושה כמיטב יכולתה לקלקל את יחסי ישראל, לבנון וסוריה, כשיש בצד השני אנשים ומצבים לשיח שכנים נורמטיבי.

הפסקת אש פורמלית עשויה לבנות יחסי שכנות עם השכנים. שני הצדדים ספגו מכות בגלל מנהיגות אווילית וכוחנית שאכזבה והקריבה את אזרחיה. זהו עולם שקוף, שבו ניתן לנהל דיאלוג עם לבנונים חוזרים גם כשצה"ל בונה בצפון מכשול פיזי אדיר ממדים. בשדה הקרב העתידי, גדרות גבוהות אינן עושות שכנים טובים. אין שום דרך למנוע מלהקות כטב"מים לדלג מעל המחסום כמו רקטות וטילים. ככל שכלי המשחית יהיו קטנים יותר, מדויקים יותר וזולים יותר, כך גדל האיום על תושבי הצפון.

הדבר הנכון לעשותו בימים של נסיגות בלבנון, בסוריה ובעזה (זה מה שקורה בחיים האמיתיים) הוא לפתוח דף חדש באמצעות הפסקות אש פורמליות. ובדרך, לבנות תשתית לשיחות על הסדר קבע ביחסים עם השכנות. כן, כן, אני יודע שפתרון מדיני ופשרה עם המציאות הם עד כדי כך משונים, שציבור שלם סבור שמלחמה היא דרך חיים ושכל רעיון אחר הוא הזוי, אם לא בוגדני. עד כדי כך הצליחה מכונת הנדוס התודעה הימנית־משיחית להרעיל את רוב הציבור בישראל.

תגיות:
צפון הארץ
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף