אבל עיתונאים אחדים, בעלי זיכרון טוב וגישה לאינטרנט, זכרו שמאז 7 באוקטובר הציג לפיד כבר ארבעה פתרונות שונים לבעיית הרצועה. תחילה קבע נחרצות: "הגוף היחיד שיכול לקבל עליו את השליטה על רצועת עזה ביום שאחרי הניצחון על חמאס הוא הרשות הפלסטינית, אבל השליטה הביטחונית צריכה להישאר של צה"ל בתקופה הקרובה". שנה אחר כך קבע כי "בעזה יוקם גוף ניהולי בראשות סעודיה, שיכלול גם זרוע אזרחית של הרש"פ".
תתלה שקים רטובים סביב, יעץ לו. הלך, תלה, והתרנגולות התפגרו בהמוניהן. הפעם יעץ הרב להוסיף קפה לתערובת המזון שלהן. המשיכו למות. חזר לרבי ושאל אם אין לו עוד איזו עצה בשבילו. "עצות יש לי הרבה", ענה לו. "השאלה היא כמה תרנגולות יש לך?".
# # #
טראמפ יהיה מוכן להמשיך לתמוך באוקראינה, אם ישעבדו את אוצרות הטבע שלהם לטובתו. אבל אם זלנסקי יתעקש להמשיך להילחם, כי רוסיה כבשה 18% משטחי ארצו, ולא יסכים ל"פשרה" שבה ארה"ב תכיר בכיבוש הרוסי - הוא יאבד את תמיכת ארה"ב. זלנסקי גורש מהבית הלבן, ומנהיגי המערב רועדים בראותם מה קורה לאיש אשר טראמפ חפץ בזילותו.
# # #
מיד לאחר השבעתו לנשיא ארה"ב הודיע טראמפ על פרישת ארצו מארגון הבריאות העולמי. במבול ההחלטות שיצאו בחתימתו המסולסלת, נדחקה זו לשולי התודעה שלנו. היו שחשבו כי ארה"ב של טראמפ רק מסרבת להמשיך לשפוך כסף בכל מיני ארגונים בינלאומיים בזבזניים, כמו שהקפיאה את תקציבי ה־USAID, והפסיקה את תמיכתה באונר"א. אבל לגבי ארגון הבריאות העולמי, החשבון שטראמפ סגר איתם וסגר להם היה מורכב הרבה יותר. הארגון הזה פגע, להבנת טראמפ, בריבונות האמריקאית.
ביוני 2024 קיבל ארגון הבריאות העולמי "תקנון" חדש. בארגון דילגו על ההליכים המקובלים לשינויי תקנון, ולמעשה "הכתיבו" לחברות בו (רוב מדינות העולם ובהן ישראל) כללים חדשים. לכאורה, כהפקת לקחים ממגיפת הקורונה, למעשה – תקנון שכל תכליתו להפוך את הארגון לגורם עוצמתי הרשאי לכפות על מדינות העולם הגדרות מחייבות (למצבי מגיפה, חשש ממגיפה, מצבי חירום וכיוצא באלה, סעיף 12), ומכתיב למדינות העולם נהלים (סעיף 4), מדיניות, הקצאת משאבים ואפילו תמיכה כספית במדינות אחרות (סעיף 13).
רבים בעולם רואים בתקנון החדש לא רק הפקעת זכויות ריבוניות של מדינות והעברתן לארגון העולמי, אלא גם פגיעה בחירויות הפרט ובזכויות אדם בסיסיות (סעיף 18, נספח 1). הכל לכאורה כדי לשפר את בריאות האדם בעולם, להגביר את השוויון ולמנוע מגיפות, אבל למעשה - כדי להתעצם ולצבור כוח.
ארה"ב פרשה מהארגון כי לא הסכימה שמישהו יכתיב לה איך לנהוג באזרחיה ועל מה תוציא את תקציביה הלאומיים. גם לישראל אסור לקבל תקנון היכול לכפות עליה להעביר כסף ל"מדינות שכנות" או "מתפתחות", או איך לחלק את התקציב הלאומי (סעיף 44). לישראל, כמו לארה"ב, יש סדרי עדיפויות לאומיים. אצלנו למשל – נלחמים בשבע חזיתות לאחר הטבח המזויע שביצעו הרוצחים העזתים, אבל ארגון הבריאות מאשים את ישראל ב"משבר ההומניטרי" בעזה, ומפיץ תעמולת זוועה על רעב ומגיפות (שלא פרצו שם כלל).
אסור לישראל לאשרר את התקנון הזה אם ריבונותה חשובה לה. העולם ידאג לבריאותו, וישראל - מסוגלת לדאוג לבריאות אזרחיה בלעדיו. כמה עסקני בריאות ינושלו מכמה כנסים מיותרים על חשבון המדינה, אבל אם דחיית התקנון תגרור גם פרישה מהארגון – לו יהי.
# # #
כמעט כל "המומחים" באולפנים (רובם ככולם חלק בקונספציה שהובילה ל־7 באוקטובר) קובעים כי אסור שישראל תשלוט ברצועת עזה ותנהיג בה ממשל צבאי. בכך שנמנעה מיישום ריבונותה בשטחי ארץ ישראל, ולא יישמה את זכותה וחובתה גם ככוח כובש – שללה ישראל מעצמה את הכלי המעשי היחיד לטיפול בבעיה. לפיד ודומיו מנדבים את מצרים, האו"ם, ארה"ב, סעודיה או הרש"פ לשלוט בעזה. אבל הן לא רוצות או לא מסוגלות. ומה שלא נעשה בעצמנו – לא יקרה.
ציפינו שהעולם יסיר את המצור שהטילו החות'ים על נמל אילת. לא קרה. אבל מדינה ריבונית מיישמת בעצמה את ריבונותה. זלנסקי נלחם על ריבונות ארצו ושלמותה, גם אם העולם יכיר בסופו של דבר בכיבוש הרוסי. אם ניישם את ריבונותנו – גם בשלנו הוא יכיר. הריבונות היא גם בשטחי המולדת, גם בחופש שיט במצרי ים רחוקים, ואפילו בסעיפים של תקנונים בינלאומיים. ריבונות לא מקבלים. ריבונות היא תכונת אופי, כלי עבודה וערך. מי שאינה מוטמעת בנפשו – עדיין חי בגלות.
התרעות פיקוד העורף