הרמטכ"ל אייל זמיר צריך להסביר לציבור את הדחת תא"ל הגרי. זה מה שאמור מנהיג לעשות כשהוא מקבל החלטה שנתפסת ע"י רוב הציבור כהזויה, הפוכה, מקוממת.
תא"ל דניאל הגרי אינו איש פוליטי. הוא איש צבא. אין לי מושג מה הוא מצביע וזה גם לא מעניין. הוא אחד הבודדים באירוע ה-7 באוקטובר שאפשר לטפוח על שכמו ולשמוח שהיה שם. והוא היה שם. מהשנייה הראשונה. כשאף אחד אחר לא היה שם. כשאף אחד לא העז להתייצב מול הציבור.
הוא עשה עבודה מדהימה בהסברת העמדה הישראלית, בהנגשת הברבריות החמאסית, במאמץ הסיזיפי האינסופי מול מכונות התעמולה שעובדות נגדנו. אין ראוי ממנו לקידום. רא"ל אייל זמיר החליט הפוך.
מכיוון שזה עתה שמענו את ברדוגו מאיים על שר הבטחון שלא יחתום על מינוי הגרי לתפקיד כלשהו, אי אפשר לא לעשות את החיבור. ואי אפשר לא לחיות עם ההרגשה שזמיר התחייב בפני ממניו להיפרד מהגרי.
למה? מה הוא עשה להם? על מה השנאה הזו? עד שלא יוכח אחרת, אנחנו חיים בברדוגוסטן.