בעיה אחת מציקה שמטלטלת את החברה בישראל ומהווה איום על הישרדות הממשלה, איננה מעסיקה בכלל ואיננה מטרידה את הבית הלבן: חוק גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל. יש שליח אמריקאי מיוחד למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, יש שליח אמריקאי מיוחד לענייני החטופים, אדם בוהלר. הנשיא טראמפ לא מינה שליח מיוחד מטעמו לטפל בנושא גיוס בני הישיבות שגרם לשסע וגילויי שנאה בין החלק הגדול בציבור בישראל למגזר החרדי-חסידי. משבר ומצוקה בישראל, שנושאים איום על קיומה של ממשלה במדינה ה-51 של ארה"ב, אינם מעניינים בכלל את הנשיא טראמפ.
זה לא מצחיק. זה מדאיג. עוד לא הייתה ממשלה בישראל, שבתחום הכי חשוב, הכי קריטי, הכי חיוני לישראל – היחסים עם ארה"ב – הממשלה וראשה מתנהלים באופן כל כך מביך, כל כך מבולבל, מנותק, וחמור יותר – כל כך פוגע ומזיק לא רק לעצם היחסים. יותר מזה, למשמעות ולמהות היחסים וחשיבותם לביטחונה של ישראל. את התוצאה של המפגש, השיחה שקיים לא מכבר עם הנשיא טראמפ בבית הלבן, הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כ"תפנית אדירה לביטחונה של ישראל". לא פחות מ"אדירה". אכן, חלה, ניכרת ומורגשת תפנית אדירה בתחום יחסי ארה"ב וישראל. לא בכיוון, לא באופן ובצורה שנתניהו התכוון או מקווה ומייחל לו.
פתאום מגלים בירושלים הרשמית שהבית הלבן מקיים מגעים ישירים עם החמאס כשהיעד הוא להשיג את שחרורם של החטופים אזרחים אמריקאיים. לדברי פרשנים בוושינגטון, על המגעים עם החמאס החליטו בבית הלבן בלי התייעצות מוקדמת עם ישראל ואפילו בלי לעדכן מראש את ישראל. אין שום מעורבות מצדה של ישראל במגעים. אם להשתמש בסגנונו של נתניהו, ממש הפתעה אדירה.
לפי דיווחים, השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, המזוהה כמומחה הגדול ליחסי ישראל-ארה"ב, זועם על היוזמה האמריקאית ליזום מגעים ישירים עם החמאס ואף נזף בשליח המיוחד סטיב ויטקוף. יש לדרמר סיבה טובה לכעוס ולהיות מתוסכל. בעיניו, תחום היחסים עם ארה"ב הוא בלעדי בשליטתו. והנה, התפתחות רצינית כמו החלטה אמריקאית לשוחח ישירות עם החמאס, נעשתה מלכתחילה ומתקיימת בלי ידיעתו ומעורבותו. אדם בוהלר הצהיר אתמול, "המפגשים של הנציגים האמריקאים עם החמאס הם מועילים מאוד".
ההפתעה האדירה בלי גוזמה בתחום היחסים עם הבית הלבן היא מדיניותו, ליתר דיוק התנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ מול וכלפי איראן. האויבת הגדולה של ישראל, שיעד רשמי של שליטיה הוא מחיקת ישראל מהמפה, מקבלת ביטויי רצון טוב והצעה כתובה מצדו של הנשיא טראמפ לקיים מו"מ. לא ברור מה בדיוק רוצה הנשיא טראמפ להשיג במו"מ עם איראן.
גם האיראנים עדיין לא החליטו סופית איך להגיב על המהלך של טראמפ כלפיהם. מה שברור, לדברי ולהערכת פרשנים בכירים בוושינגטון, שהנשיא טראמפ החליט וגמר אומר להימנע מעימות צבאי נגד איראן ולנקוט מדיניות דיפלומטית במטרה לבלום את התגרענותה של איראן. מבחינתו של ראש הממשלה נתניהו, הוא יכול לגנוז כל תוכנית, לשכוח מכל שאיפה להפציץ את מתקני הגרעין של איראן.
במקורות היהודיים, בספרי מוסר, מודגש שניסיון העושר קשה יותר להתמודדות מאשר ניסיון העוני. יהודי עשיר צריך לשכל ולתבונה כדי לנצל לטובה ולחיוב את עושרו. כפרפרזה אפשר לומר, שלראש ממשלה אין קושי מיוחד להתעמת עם מנהיג או ראש מדינה עוין ולהגיב לביטויי איבה מאשר להתמודד עם מנהיג וראש מדינה ידידותי, לשמור ולטפח יחסים ידידותיים.
זה מה שקורה לראש הממשלה נתניהו. הוא הופתע לחלוטין מהתנהלות מצדו של מי שהוא, נתניהו, רואה כידיד גדול. להתנהל מול ראש מדינה ידידותי, ועוד טראמפיסטי, צריכים וזקוקים לחשיבה יצירתית, לכובד ראש, לזהירות, להתאפקות. תכונות שאין להן אות וזכר בממשלה הנוכחית ואינן בדיוק, בלשון המעטה, מאפיינות את נתניהו.