ראש השב"כ רונן בר לא צריך להתפטר, הוא חייב לעוף. ראש הממשלה היה עדין איתו כשאמר שהוא מצפה שיניח את המפתחות. האדם הזה אמור ללבוש שק ואפר, בוודאי לא להמשיך לכהן בתפקידו הבכיר, בטח לא להציב תנאים לעזיבתו האפשרית בעתיד, כמו שעשה. לפי סקר אחרון (של המכון למדיניות העם היהודי) בקרב מצביעי הימין נרשמה הבעת אי־אמון בו ובארגונו, מזלו שהתקשורת מאתרגת אותו.
בר הוא אדם מרשים מאוד, כך אפשר ללמוד מהרזומה שלו. הוא בן 58, נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני מאוניברסיטת הארוורד, היה בסיירת מטכ״ל, פיקד על מבצעים בעזה ולבנון, הושאל למוסד, חזר, התקדם ונבחר.
אגב, בעברו ניהל את קפה בגדד ברחוב בן יהודה. הוא פלרטט עם חיי הלילה, ממש כמו ראש אמ״ן לשעבר - אלוף שעות השינה - אהרון חליוה, שגם בעברו היה מוברג היטב בבוהמה.
לא בכדי שני האישים האלה היו עיוורים גמורים למתרחש מתחת לאפם. לערבוב של אנשי צבא וביטחון עם נהנתנות תל־אביבית והחיים הטובים - יש היסטוריה. אחרי מלחמת ששת הימים בכירי הצבא חגגו את מעמדם במופעי יהירות בלתי סבירים, ישבו בברים ומועדונים עם קוניאק וסיגריה כמלכי העולם. השחצנות ומופעי הרהב היו הסיבות העיקריות לכך שהתגלגלנו למלחמת יום הכיפורים אז ול־7 באוקטובר היום.
רונן בר הוא דוגמה מעולה לעיקרון הפיטרי. האיש האמיץ, המוכשר והחכם הזה הגיע לדרגת חוסר הכישורים שלו. התמקם בדיוק בתפקיד שאותו אינו מסוגל למלא. התחקיר שפרסם השב"כ על עצמו מלמד שהם לא הצליחו לקרוא מיילים שהם עצמם שלחו. הם כותבים התרעות ומתנהגים כאילו היו הרגעות. ארבע שעות לפני התקיפה הזהיר השב"כ את הצבא והמל״ל, אך גם הוא עצמו כמעט לא התייחס לאזהרות.
בתקשורת אוהבים את בר, דואגים לו ולמשרתו, כמו שאהבו את יואב גלנט ואת הרצי הלוי. הם ממותגים כ"שומרי הדמוקרטיה", "מגיני העם", "הטובים" - לעומת נתניהו. תמיד יזכירו שלעומתו הם לפחות "לקחו אחריות". אך אין לזה שום משמעות. זה מס שפתיים, תואר ריקני שמלבין ומכשיר כל בכיר.
לקיחת אחריות לא אמורה להיות סתם אמירה, אלא תובנה ותודעה שכוללת שרשרת מעשים כמו הליכה הביתה עם אות קלון ותחושת בושה.
לקיחת אחריות אמיתית חייבת להיות מלווה במספר צעדים, כמו להבין לעומק שבגלל המחדל שלו נטבחו, נרצחו ונשחטו נשים, גברים וילדים בתוך המדינה. בשל חוסר תפקודו ישראל נכנסה לתקופה הקשה הכואבת והנוראית בתולדותיה. בזמן שהוא הופקד על המשמרת, נשרפו בבתיהם אזרחי מדינת ישראל. ולכן בר היה אמור מזמן ולאלתר להתפטר ולא להראות עוד את פרצופו בציבור, ורק להבטיח לשתף פעולה עם ועדת חקירה ולכבד את תוצאותיה.
אם הוא באמת לוקח אחריות אמיתית על הכישלון, הוא צריך להכריז פומבית שהוא מוותר על משכורתו ועל הפנסיה התקציבית. שיפרסם פוסט שבו יכתוב שהוא חש צער ובושה, ויודע שלנצח שמו ייקשר עם האסון הנורא שידעה המדינה מאז היווסדה. שיביע חרטה ויקווה שבבוא השעה, אולי יהיה מקום גם למחילה.
לא רק שבר לא עשה דבר מהנ"ל, הוא נותר בתפקידו וממשיך במלאכתו. התקשורת מעניקה לו חסינות מהדחה רק משום שהוא נתפס כאופוזיציונר לראש הממשלה.
מספר עיתונאים אף הגדילו ופרסמו לאחרונה שבמסגרת תפקידו הוא מחזיק בחיקו מידע חשאי על נתניהו ולכן כדאי שראש הממשלה ישקול היטב את צעדיו וייזהר שלא לפטרו. ירון אברהם מחדשות 12 הזכיר שמאבטחי שב"כ נמצאים כל הזמן עם בנו של נתניהו השוהה בשנים האחרונות במיאמי. רונן צור אמר שהוא מחזיק את נתניהו במקום רגיש, "כי ככה זה בעולמות האלה - יש מאזני כוח", וסימה קדמון ב"ידיעות אחרונות" כתבה "כדאי שנתניהו יחשוב טוב לפני שישבור את הכלים… אחרי הכל מדובר באנשים שיודעים דבר או שניים עליו, על משענת חייו ועל הבן יקיר לו". כלומר, לדעתם זה סבבה לגמרי שראש השב"כ יכול להשתמש בסחיטה באיומים ולשחק עם מידע שאותו הוא עשוי לשלוף, כשאת ראשו ירצו לערוף.
התקשורת מזכירה לנו גם שרונן בר הוא שומר סף, ואם יודח זה יהיה שוב, קץ הדמוקרטיה.
אם רונן בר לא התפטר עד כה, הוא צריך להיות מפוטר בבושת פנים. הצבת התנאים שלו, שיתפטר רק אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, ורק אם אחד מסגניו ימונה, ושהוא ידאג להחזיר כל חטופה וחטוף - מעידה שהוא גם מנותק, גם יהיר וגם חצוף.
התרעות פיקוד העורף