בראייה אסטרטגית וכלכלית רחבה, נרמול היחסים עם מוסקבה צפויה מבחינת טראמפ להניב לארה"ב "דיבידנדים" אסטרטגיים וכלכליים עצומים נוספים. מדובר בהקלה בסנקציות ובהוצאתה של מוסקבה מבידוד בינלאומי – מהלכים שפגעו, בין השאר, בכלכלה האמריקאית (ארה"ב הפסידה 324 מיליארד דולר נוכח יציאת חברות אמריקאיות מרוסיה) ובסחר עם מדינות אירופה (היקף היצוא של ה-EU לרוסיה ירד ב-58% והיבוא ממנה ירד ב-86% בעוד שהיצוא הבריטי לרוסיה ירד ב-74% כשהיקף היבוא של בריטניה ממנה צנח ב-94%) – טראמפ חותר "למקסם רווחים" מהסכם הכניעה שייחתם עם אוקראינה.
הסכם זה יכלול וויתורים מצידה של אוקראינה על שטחיה, בעיקר במזרח ובדרום המדינה, המכילים כ-5% ממשאבי המינרלים בעולם ששווים מגיע לכ-15 טריליון דולר. בנוסף, מדובר בעתודות רבות של מתכות נדירות (כגון ליתיום וגרפית וטיטניום, שנחוץ לתעשיית התעופה והאנרגיה, לצד אורניום, שקריטי לתחנות כוח גרעיניות).
וכך, מעבר למיצוב עסקת המינרלים כ"ערבות ביטחונית" אמריקאית לכאורה כלפי אוקראינה, שתרתיע פלישה רוסית נוספת אליה בעתיד ואף תסייע בהוזלת מחירי האנרגיה בעולם, הקרע עם ממשלת קייב והתקרבותו, מנגד, לקרמלין, הם מהלך עסקי מניפולטיבי כשלעצמו. הוא נועד לספק לוושינגטון גישה למשאבים אסטרטגיים ולנתיבי הסחר הארקטיים שבשליטת רוסיה, ואף לסייע בהמשך בקידום פרויקטים כלכליים ואנרגטיים משותפים, הכוללים ייצור אלומיניום לצד הפקה של נפט וגז טבעי רוסי באוקיינוס הארקטי.
בנקודה זו חשוב להבהיר שרוסיה – אחת מהיצרניות והיצואניות הגדולות בעולם של נפט, גז טבעי ומינרלים קריטיים – מחזיקה כיום במאגר עצום של מתכות נדירות המגיע ל-3.8 מיליון טונות, החיוניות לייצור מתקדם בענף ההיי-טק והתעשיות הבטחוניות. כמו כן נמצאים ברשותה כחמישית מסך הרזרבות העולמיות של עתודות הנפט שמגיעות ל-31.4 מיליארד טונות, וכן של גז הטבעי שמסתכמות ב-63.5 טריליון מטרים מעוקבים. אלה עתודות הגז שמספיקות למאה השנים הבאות, כפי שהצהיר גורם בכיר בקרמלין בתחילת פברואר.
וכך, לא זו בלבד שעושר אנרגטי זה מהווה "מכרה זהב" עצום שמחזק את יוקרתה בעיני וושינגטון ומדרבן את טראמפ לחזר אחרי פוטין, המגעים החשאיים המתנהלים בימים אלה עם הקרמלין בנוגע לחידוש פעילות צינור הגז "נורדסטרים2" שיזרים גז למדינות אירופה, כפי שדיווח ה"פיננשל טיימס" הבריטי השבוע – הם אינדיקציה מובהקת לכך.
התבוננות מקרוב אף מראה כי בהיותה כלכלה פריפריאלית שנתפסת בעיקר כאיום צבאי על אירופה, רוסיה – שאינה מתחרה ישירות בכלכלת ארה"ב, בניגוד לסין - היא שוק פוטנציאלי עבור אנשי עסקים, חברות ותאגידים פיננסיים אמריקאים. כל זאת, בין השאר, נוכח הסנקציות הכבדות שהוטלו עליה כאמור. מגבלות חמורות אלה, שהרחיקו עד כה את הסחר הרוסי מאירופה לאסיה, הובילו לזינוק של 500% בהיקף הסחר הבילטרלי שלה עם הודו, שעלה מ-13 מיליארד דולר ב-2021 ל-65 מיליארד דולר ב-2023 וכן עם סין, שצמח בכ-175% ועלה מ-140 מיליארד דולר ב-2021 ל-245 מיליארד דולר ב-2024.