זמן קצר לאחר מכן "הודלף" מסמך של מערכת הביטחון שבו נטען שתפעול של ממשל צבאי ברצועה מצריך לא פחות מאשר אוגדה מרחבית אחת ועוד ארבע אוגדות מתמרנות! חמש אוגדות כדי לשלוט בתא שטח של 365 קמ"ר, כאשר ליו"ש הגדולה פי 16 מספיקה, באורח פלא, אוגדה מרחבית אחת וזהו.
השינוי הדרמטי ביחס לפיקוח צה"לי על חלוקת הלחם והמים ברצועה נעשה ללא איזושהי מעורבות של הדרג המדיני. פתאום מתברר שאין צורך בחמש אוגדות ושאין שום בעיה לצה"ל לחלק את הלחם והמים, וכל זאת ללא שום מעורבות של הממשלה והקבינט שעד לפני שבועיים גיבו מדיניות אחרת לחלוטין. הדרג הממונה הוא הדרג המחליט, אם רוצה ימנע, אם רוצה יאפשר, והדרג הנבחר יאמר אמן.
היום פורסם כי הרמטכ"ל זמיר אישר להעביר למבקר המדינה חומרים רגישים שעוסקים במחדל של הצבא ב-7 באוקטובר. עוד דווח שהרמטכ"ל הקודם מנע את העברתם של החומרים הרגישים האלו למבקר המדינה, אחרי שהחליט על דעת עצמו שרק ועדת חקירה ממלכתית אמורה לבחון אותם.
חוק יסוד מבקר המדינה קובע במפורש כי "גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת" אבל הרצי הלוי החליט להפר את החוק ברגל גסה (וכך נהג גם ראש השב"כ רונן בר). יתרה מכך, הקמת ועדת חקירה היא סוגיה ציבורית ופוליטית שאין לרמטכ"ל שום מעמד חוקי בעניינה, וגם אלמלא חוק היסוד אין בסמכותו להחליט איזה גוף חיצוני יחקור את המחדל של צה"ל.
והנה, הגיע רמטכ"ל חדש ושינה את המדיניות של צה"ל כלפי מבקר המדינה ב-180 מעלו, ושוב הדבר נעשה בלי שום מעורבות של הדרג הנבחר בהחלטה. כלומר, הרמטכ"ל הקודם קבע מדיניות והרמטכ"ל החדש שינה מדיניות, ובשני המקרים הממשלה, הקבינט, שר הביטחון וראש הממשלה אפילו לא ניסו להיות חלק מהליך קביעת המדיניות. רופס ומתרפס כבר אמרנו?
התרעות פיקוד העורף