היפוך התפקידים בין השחקנים השונים מלמד הרבה על השינויים שהתחוללו בזירה השלטונית־ממשלתית בישראל ב־40 השנים האחרונות, ובייחוד בימי שלטון נתניהו. מערך הייעוץ המשפטי והשב"כ נתפסים כמי שמשרתים את הממלכה ופועלים למען האינטרס הציבורי. ומנגד, רה"מ נתניהו נתפס כמי שמבקש נאמנות אישית למלך - דורש שעובדי הציבור ישרתו את המלך ולא את הממלכה.
דיון שקוף, בבקשה
חשוב להבהיר שפיטורי ראש השב"כ אינם דומים כלל וכלל לכוונה לפטר את היועמ"שית. בניגוד ליועמ"שית, ראש השב"כ אינו שומר סף, אלא ראש ארגון ביון הכפוף לממשלה ומונחה על ידי ראש הממשלה. החוק מתיר לממשלה לסיים את כהונתו טרם זמנו, ורשאי ראש הממשלה לעשות כן.
סימני שאלה רבים עולים ביחס לעיתוי ההחלטה. האם חקירת פרשת קטארגייט הובילה להחלטה, או האם היה זה דווקא תחקיר השב"כ שהפנה אצבע מאשימה גם למדיניות הביטחון של רה"מ נתניהו? אלו בדיוק השאלות שייבחנו על ידי היועמ"שית, ובהמשך על ידי בג"ץ, ככל שהממשלה תחליט לבסוף לקבל את הצעת רה"מ לפטר את רונן בר.
לפי עמדת היועמ"שית, הוועדה לבדיקת מינויים בכירים צריכה ליתן המלצתה בדבר בקשת רה"מ להדחת ראש השב"כ. לאחר מכן, הממשלה חייבת לקיים דיון ענייני בבקשה של רה"מ, ולא להיות "חותמת גומי". לא בכדי שופטי בג"ץ דחו השבוע על הסף עתירה כנגד ההחלטה לפיטוריו של בר, שכן מדובר בעתירה מוקדמת. אך שופטי בג"ץ הבהירו כי על היועמ"שית לפרט בפני השרים את כלל השיקולים הנוגעים לעניין, לרבות החששות שההחלטה התקבלה משיקולים זרים ובניגוד עניינים.
ככל שהדחתו של בר תיוותר באפלה מבחינת שיקוליו של נתניהו, כך יש סיכוי גדול יותר כי בג"ץ יתערב בהחלטה, אם אכן יוחלט לסיים את כהונתו של בר. עם זאת, ככל שהדיון יהיה שקוף וענייני, וכלל השיקולים יידונו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים בכירים, והממשלה תבוא בלב פתוח ובנפש חפצה, כך יפחתו הסיכויים להתערבות משפטית.
התרעות פיקוד העורף