זו פעולה סמלית. אני לא תמים לחשוב שהוא באמת לא יודע דבר ולא מעורב בכלל, אבל הפעולה הזו מראה שביבי מכבד את מערכת המשפט. האם מערכת המשפט מכבדת את ראש ממשלת ישראל? את ממשלת ישראל? או שמא מערכת המשפט בזה לממשלה, לשרים, להחלטותיהם, לתוכניות של הממשלה ולשאיפות שלה? עובדה היא שהיועצת המשפטית לממשלה לא גילתה אתמול כבוד לממשלה, ופשוט נמנעה מלהשתתף בישיבת הממשלה, אף שהיא הוזמנה אליה והתבקשה להגיע.
ובעצם, האם זה בכלל חשוב עכשיו? האם כדאי להמשיך לשחק במשחקים האלה, בכאילו דיקטטורה שעומדת לחסל את הדמוקרטיה? אני יודע, רואה, שומע וקורא שיש הרבה אנשים בישראל, רוב החברים שלי, למשל, באמת מאמינים שהדמוקרטיה בישראל בסכנה להפוך לדיקטטורה. אני כבר לא יודע איך להסביר שזהו חשש מדומה מפני מצב מומצא. הפוליטיקה הישראלית מלאה באזרחים שמשתוקקים מאוד להילחם בדיקטטורה, ולכן, באין דיקטטורה, הם ממציאים לעצמם דיקטטורה. כך הם יכולים להתענג על המחשבה שהם עוצרים דיקטטור. זה משחק יפה לזמנים רגועים, אבל זה משחק התאבדותי כשמדובר בימים שבהם ישראל נלחמת בכל החזיתות, והאנטישמיות העולמית היא דלקת שכבר פיתחה חסינות לכל סוגי האנטיביוטיקה.
ממשלת נתניהו לא מתכוונת לעשות שום דבר דרסטי. שרי הממשלה בסך הכל מבקשים להחליף את היועצת המשפטית ביועץ או ביועצת משפטית אחרים. מה אתם דואגים? יהיה יועץ משפטי. ממשלת ישראל איננה דיקטטורה, כי גם אין לממשלת ישראל שום כוונה לבטל את בית המשפט העליון, רק לגוון את השופטים. אסור? יהיה לנו בית משפט עליון מצוין גם עם כמה שופטים אחרים.
אני עוצר כאן, גם אין לי דעה, רק מסרתי נקודת מבט שלא שומעים. כאמור, לא לנו להתערב בפולין, בהונגריה או במשטר באלג'יריה, בוויטנאם או בטורקיה. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. ולדאוג לעצמנו זה קודם כל להפסיק לספר לעצמנו סיפורים שעומדת להיות דיקטטורה. ביבי בוודאי איננו דיקטטור, בצייתנות ומתוך כבוד לבג"ץ הוא נשאר מחוץ לישיבת הממשלה.