שוק הרכב יעבור בקרוב טלטלה ענקית: ההחלטה הדרמטית נכנסת לתוקף

1 ב־2 באפריל תיכנס לתוקף מדיניות תעריפי המכס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ששמה הוא "הדדיות": גמול שווה מול מדינות המקיימות סחר עם ארה"ב. המשמעות היא כי כל מדינה שלא תנהג כלפי ארה"ב בהדדיות בתחומי הסחר, המכס ומגבלות סחר לא מכסיות אחרות - יוטלו עליה מכסים כבדים, שאמורים להביא לשוויונית בתנאי הסחר. קצה נפשם של האמריקאים בניצול לרעה של נדיבותם החל מתום מלחמת העולם השנייה, שאפשרה כניסת סחורות לתחומה בעוד שותפות הסחר מטילות עליה מגבלות, גלויות וסמויות.

מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב, אם לא יירשמו שינויים והסכמות של הרגע האחרון (בימים האחרונים ממשל טראמפ מיתן מעט את הטון והבהיר כי הטלת המכסים תהיה "סלחנית" יותר), עלולה להתפשט ולהשפיע על תחומי שוק ההון, תמחור ניירות ערך, תשואות אגרות חוב, שערי חליפין, היקף הסחר העולמי, תנועת אוניות סוחר, פיטורי עובדים וירידה ברמת החיים. בהמשך תיתכן הפלת משטרים ברחבי העולם כתוצאה ממצוקת העובדים. משם עלולה להיות הדרך קצרה למלחמות של ממש, בעיקר באירופה ואסיה, ומשם תתפשט לכל העולם. מדינות מקבלות ההזדמנות להפחית תעריפי המכס בפני סחורות אמריקאיות עד 2 באפריל, ואולי יהיו דחיות במספר מקרים - תלוי בנכונות של המדינות המחזיקות קלפים כרגע קרוב לחזה במו"מ מול שלטונות הסחר האמריקאיים. אם לא, ביום רביעי צפויים להשתנות סדרי עולם.

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הבהיר באופן חד־משמעי כי הממשל האמריקאי החדש יבחן מול כל מדינה או גוש (כמו גוש היורו והאיחוד האירופי) גם מגבלות סחר לא מכסיות, מעבר למכסים הגלויים של כל מדינה. הממשל האמריקאי יבחן מניפולציות של שערי חליפין על ידי מדינות המבקשות להשיג יתרון יחסי מול ארה"ב, סובסידיה לא הוגנת ליצואנים באמצעות קרנות ועד דיכוי עובדים כדי לשמור שכרם נמוך - הכל על מנת להיות תחרותי יותר בעלויות הייצור מול ארה"ב. בסנט אומר כי לאחר התבחינים האמורים יהיו מדינות שארה"ב תטיל עליהן מכסים גבוהים ויהיו שיוטלו עליהם מכסים נמוכים, בהתאם להתפתחות עם כל מדינה והמוכנות שלה להיות הוגנת סחר. מדינות שלא ייענו לדרישות האמריקאיות ימצאו עצמן על מדרון חלקלק.

בחינת מענה מדינות הסחר, כוונותיהן והפרקטיקות שהן נוהגות בסחר מול ארה"ב תיעשה בידי המשרד הייעודי USTRו: Office of the United States Trade Representative, המחזיק 200 עובדים. זהו משרד שהוקם בשנת 1962 ושבוחן הסכמי סחר ומו"מ עם מדינות. מומחים ופקידים שלו מופיעים מול מחוקקים וכן מנהלים שיחות עם קבוצות עסקיות. ה־USTR גם מייצג את ארה"ב בארגון הסחר העולמי, המונה 186 מדינות.

אירופה השוקעת מאיימת על ארה"ב בהטלת מכסי נגד, אבל איום לחוד ותוצאות עגומות לחוד. ההערכה של הבנק המרכזי של אירופה היא כי התוצר של גוש היורו ייגרע בשנה הראשונה להטלת מכסים על ידי ארה"ב בשיעור 0.3%, בעוד הטלת מכסים כגמול נגד על ארה"ב תגרע 0.5% נוספים, כך הבהירה נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, קריסטין לגרד.

הודו, שהחלה באיחור להיכנס לזירת הסחר העולמי כשסין נושפת בעורפיה, החליטה להיות פרקטית: בפגישה בין טראמפ לראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בבית הלבן הסכימו השניים כי ינהלו שיחות עם תוצאות של ממש עד הסתיו, ובכך יגבירו המדינות את היקף הסחר ביניהן, שיגיע ל־500 מיליארד דולר בשנת 2030. הבעיה של הודו היא ששיעור המכס המשוקלל שלה הוא בין הגבוהים בעולם - 12%. בפני הודו עבודה קשה בלחשוף שווקיה בפני האמריקאים היעילים.

2. שיעור המכס המשוקלל של ארה"ב על סחורות הנכנסות בשעריה עמד בשנת 2024 על 2.2%. שיעור המכס המשוקלל של בריטניה - 3.3% (הלא משוקלל - 3.8%). גם הבריטים זריזים: שלחו את מזכיר המדינה לענייני סחר אנרגיה ואסטרטגיה תעשייתית של בריטניה ג'ונתן ריינולדס לשיחות עם ג'יימיסון לי גריר, העומד בראש ה־USTR. בשיעורי מכס משוקללים, רק טייוואן (1.7%) ויפן (1.9%) עם שיעורי מכס נמוכים משל ארה"ב, אבל שיעורי המכס הממוצעים שלהן גבוהים יותר (טייוואן  6.5%, יפן 3.7%). מכאן נובע שגם מדינות אלה ייאלצו להתאים את מבנה המכסים מול ארה"ב. נזכיר כי בלאו הכי מדינות אלה אינן נוטות להתחכם מול ארה"ב, ההגמון העולמי, ובטח בדרום־מזרח אסיה.

לארה"ב הסכמי סחר חופשי עם קנדה, מקסיקו ודרום קוריאה, אך מה שמפריע אצל המדינות האלה הוא החסמים והמגבלות הלא מכסיים אצלן. המכסים המשוקללים בגוש היורו אומנם רק 2.7%, גבוה מאשר בארה"ב כאמור, אבל שיעור המכס הממוצע שאינו משוקלל גבוה בהרבה - 5%. כך לדוגמה אחת הנקודות שמכעיסות את ארה"ב הוא נושא הרכב, שם כבר הוטל השבוע מכס בגובה 25% על ייבוא כל כלי הרכב לארה"ב, שייכנס אף הוא לתוקף ב־2 באפריל.

על ייבוא כלי רכב מארה"ב לאירופה מוטל מכס של 10% - פי ארבעה מהמכס שגבו האמריקאים על רכב אירופי הנכנס לארה"ב (2.5%). הדדיות תיאלץ את אירופה להפחית את המכס על כלי רכב מארה"ב ל־2.5%. מה הבעיה? שלפי הסכמי "ארגון הסחר העולמי", אירופה תיאלץ לתת תעריף נמוך זה לכל החברות בארגון.

מי שיכולה ליהנות מכך, מבלי לתת כל תמורה, היא סין, המעצמה העולה - שבימים אלה מכה את העולם עם היצף של עשרות מיליוני כלי רכב חשמליים והיברידיים במחירים זולים ובאיכות גבוהה. תנועת המלקחיים של ארה"ב וסין תהיה מכת מוות לתעשיית הרכב המפוארת של אירופה. במצב הנוכחי ארה"ב תטיל מכס בשיטת ההדדיות, ואת מה שמטילים עליה תטיל על המדינות האחרות. שינויים כה גדולים יגרמו לכאוס תעשייתי ומסחרי במשק העולמי. הזעזוע בתעשיית הרכב יגרור זעזועי משנה בכל הקשור לציוד, מכשירים, צמיגים, שבבים חכמים, שעונים, מסכים, ויגיע עד לתעשיית הפלדה והצבע.

הנשיא טראמפ הודיע כי יתרכז בהגנה על התעשייה האמריקאית בשני תחומים עיקריים: רכב ופרמצבטיקה - וכל הנלווה אליה. קנדה, סין, דרום קוריאה ואירופה ייפגעו מהמכסים על הרכב; קנדה ואירופה ייפגעו מהטלת מכסים על תרופות. עוד הודיע טראמפ כי בהמשך הדרך הוא מתכוון להטיל מכס על תעשיית העצים לבנייה ועל שבבי זיכרונות, ובכך יפגע בקנדה, טייוואן, יפן, דרום קוריאה והולנד.

המכס המשוקלל על כניסת סחורות לסין עומד על 3%, לוויינאם 5.1% ולברזיל 6.7%. כל מדינה תטופל על ידי ארה"ב באופן פרטני. שר האוצר האמריקאי אומר כי הממשל יטפל בעיקר ב־15% מהמדינות, שהוא קורא להן "15 המלוכלכות", שבהן תעריפי המכס על סחורה אמריקאית גבוהים במיוחד. מדינות אלה מתאפיינות גם בתקנות קונספירטיביות, מאשים השר האמריקאי, וממציאות תקני "בטיחות מזון" שלמעשה באו למנוע כניסת מזון אמריקאי לשווקיהן. מובן שגם זה יביא לזעזוע עולמי בתחום.

3. חברות גלובליות רבות נמצאות בפחד ומזדרזות לפייס את ארה"ב. יצרנית הרכב הדרום־קוריאנית יונדאי הודיעה ממש לאחרונה כי תשקיע בארה"ב 21 מיליארד דולר כדי לחמוק מהטלת המכסים על יבוא כלי רכב. ההשקעה כוללת 5.8 מיליארד דולר במפעל פלדה בדרום לואיזיאנה. יצרנית האלקטרוניקה האדירה מטייוואן Hon Hai Precision Industry, הידועה בשם Foxconn, משקיעה כ־345 מיליון דולר בישויות קיימות שלה בארה"ב. זאת החברה שמייצרת לאפל במשך עשרות שנים את הטלפונים הניידים בסין, ובשנתיים האחרונות גם בהודו. אפל עצמה משקיעה בארה"ב 500 מיליארד דולר במפעלים בטקסס ובדטרויט. סכום דומה התחייבה אנבידיה להשקיע בייצור שבבי זיכרונות לשירותי בינה מלאכותית. חברת הרכב היפנית הונדה עשתה תנועת פרסה והסבה השקעה שכוונה למקסיקו לאינדיאנה, ארה"ב.

כדי להבין את עוצמתה של ארה"ב נציג התוצר השנה של המדינות העיקריות בעולם. התוצר של ארה"ב - 30.3 טריליון דולר, מתוך תוצר עולמי של 115.3 טריליון דולר, כלומר 26.3% מהתוצר העולמי. נזכיר כי בתום מלחמת העולם השנייה התוצר האמריקאי היה מחצית מהתוצר העולמי. מכאן החלום של טראמפ To Make America Great Again. התוצר של סין 19.5 טריליון דולר, של גרמניה 4.9 ושל יפן 4.4 טריליון דולר - יחדיו 28.8 טריליון דולר, פחות מזה של ארה"ב. הודו עם תוצר של 4.3 טריליון דולר, בריטניה 3.7 וצרפת - 3.3 טריליון דולר.

מי שתיפגע מהמדיניות של הנשיא טראמפ היא אירופה הגאוותנית. התוצר של גוש היורו אמור להיות השנה כ־20.3 מיליארד דולר. אירופה נשארה מאחור בשני העשורים האחרונים: פריון העבודה של גוש היורו הוערך בכמחצית מזה של ארה"ב, בעוד מספר שעות העבודה באיחוד האירופאי עמד על 20% פחות מבארה"ב (1,570 שעות בשנה לעומת 1,976).

4. השאלה היא כיצד ינהגו הנשיא טראמפ וממשלו: האם יתנו עוד הזדמנות לשותפי הסחר של ארה"ב, או שהעולם משנה את פניו כבר בשבוע הבא? טראמפ אינו מסתפק בהטלת מכסים בשיטת ההדדיות - הוא יוצא למלחמה גם נגד מדינות שאינן מתכופפות מול ארה"ב. הנשיא הודיע כי כל מדינה שתרכוש גז או נפט מוונצואלה תספוג מכס אמריקאי על מוצריה בשיעור 25%. אם מדינות לא יקנו נפט וגז מוונצואלה, כלכלותיהן הרעועות עלולות להתמוטט.

ממשל טראמפ יפגע גם בחקלאים האמריקאיים בטווח הקצר - הנשיא הודיע כי כל הסחורות המגיעות לארה"ב באמצעות אוניות סוחר שנבנו בסין יהיו ברות מכס. כל עגינה בנמל אמריקאי תחויב ב־1.5 מיליון דולר, כך שחברות הספנות יפנו אוניות לקנדה בכדי להימנע מהקנס. טראמפ מבקש להחזיר את תעשיית בניית אוניות סוחר למספנות בארה"ב לאחר ההשתלטות הסינית. רוב האוניות בעולם כיום - 90% מהן, ליתר דיוק - נבנו בסין. המשמעות: פגיעה קשה בסחר העולמי הימי, שהרי אין אפשרות לבנות אוניות סוחר נושאות מכולות מהיום למחר.

לא זו בלבד: הייצוא החקלאי העיקרי של ארה"ב, גרעינים, מובל באוניות כאלה לכל העולם, כולל לסין עצמה. כדאיות המשלוח תרד, ולמי החקלאים האמריקאים ימכרו גרעינים כעת? בארה"ב טוענים שהסינים מחזיקים ביתרון לא הוגן בבניית אוניות סוחר שהממשל האמריקאי החדש מתכוון לתת תמריצים למספנות אמריקאיות שיבנו אוניות בארה"ב - אבל מה יקרה עד אז?

מה שברור הוא שהמבנה הגיאופוליטי והמשקי של העולם השתנה. ארה"ב נשארת בפסגה, סין מעצמה עולה - לא רק משקית אלא גם טכנולוגית - ומאחוריה נושפת בעורפה הודו, גם אם רק בעוד מספר שנים. אירופה נותרה מחוץ למשחק, וצפויה להצטמק לגודלה הטבעי שלפני האימפריאליזם במאה ה־18. הוצאות הביטחון של אירופה השוקעת, שאינן פרודוקטיביות, ממריאות מעלה בשל האיום הרוסי. הברירה של אירופה כעת היא להיענות לטראמפ או להישאר גאוותנים (כמו אירופה, למשל, ששוקעת מהר מכולן).

האם כאוס עולמי לפנינו, או רק צורת משא ומתן כוחנית הייחודית לטראמפ? ימים יגידו. אשר לישראל - היא כרגע נראית חסינה, אבל עלינו לזכור כי בישראל תעשיית פרמצבטיקה אדירה ואפילו מפעל קטן (במונחים עולמיים) של שבבי זיכרונות. פגיעה עולמית בסחר תפגע בעקיפין, מטבע הדברים, גם בישראל. ישראל צריכה להעריך את השינויים המתקרבים ולהכין עצמה לעולם הסחר העולמי החדש שארה"ב מעצבת בימים אלה.