כלכלת השתמטות
מרד מיסים נחשב צעד אנרכיסטי מדי גם אם הממשלה תפר את החוק - ולהערכתי, זה לא יקרה. ועדיין, רבים מוטרדים מאוד מהמצב, וקיים חשש אמיתי ל"מרד מיסים אפור", כנהוג בתקופות פיננסיות אפלות במדינה, כמו שנות ההיפר־אינפלציה באמצע שנות ה־80. בשעה שקבוצות חרדים המשתמטים משירות צבאי תחת הסיסמה "נמות ולא נתגייס", לא רק מתחמקים ממיסים אלא גם סוחטים את התקציב למימון השתמטותם, קיים חשש מבוסס ל"מרד אפור" בסגנון: אם הם משתמטים משירות צבאי, אנחנו נשתמט מתשלום מיסים.
אלמלא הטירוף הפוליטי, היינו אמורים להיות בעיצומו של פסטיבל פריחה כלכלית. ואסור לשכוח אפילו לשנייה כי מנהל הקרקס הפוליטי המטורלל הוא בנימין בן צילה ובנציון נתניהו, ששכח לא רק מה זה להיות יהודי אלא גם מה זה להיות בן אדם. שתי עסקאות ענק שבוצעו בשבוע האחרון, מכירת השליטה ב־WIZ ב־32 מיליארד דולר ומכירת חברת הביטוח נקסט אינשורנס ב־2.6 מיליארד דולר, היו אמורות לתפוס כותרות ענק - אבל הן פורסמו רק במדורי הכלכלה, ודמו יותר למודעות אבל.
לשלל העניינים המטורפים, כולל הדחת ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, התקציב המטורלל וגורל החטופים בעזה, נוספה המהפכה המשפטית. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במסגרת ההפיכה הוא דוגמה אחת בלבד. לאלה יש להוסיף את חידוש המלחמה בעזה ואת תקציב ההישרדות ההזוי שאושר השבוע. ואנחנו מביטים ימין ושמאל - ורואים רק חול וחול.
המשקיעים חוששים ממשבר חוקתי, מבריחת אחרוני המשקיעים הזרים מישראל ומהורדה מיידית של דירוג האשראי. המודל הבזוי של ארדואן בטורקיה מדיר שינה מעיניהם. לפחות בזכות שעון הקיץ, מהיום תתווסף לנו שעת אור נוספת בחושך על פני תהום שנפל עלינו.
צלמו את הדוחות
השבוע חווינו צונאמי בפרסום הדוחות השנתיים של החברות הבורסאיות רגע לפני המועד האחרון. בתחילת השבוע הבא יפורסמו אחרוני הדוחות הכספיים ל־2024, וזה יהיה גם מועד הסיום לסגירת הדוחות לרבעון הראשון של 2025. עד כאן ענייני פרוצדורה. ב־2024 חשפו החברות הבורסאיות דוחות איכותיים בצורה יוצאת דופן: חברות תעופה כמו אל־על וישראייר, חברות הנדל"ן עם זינוק במכירת דירות, חברת אנרגיה כמו ניו־מד ורשתות השיווק, וכמובן ענף הביטוח שהכפיל את רווחיו ל־6.6 מיליארד שקל.
לפי תוצאות הבנקים (רווח של 29.6 מיליארד שקל ותשואה של עד 20% על ההון), אנחנו עוד עלולים להתבלבל לרגע ולחשוב שנקלענו לשווייץ של המזרח התיכון. הדירקטורים של החברות מוזמנים לצלם את דוח הרווח וההפסד, למסגר אותו ולתלות על קיר חדר הישיבות. כולם עוד יתגעגעו לתוצאות השנה האחרונה.
אבל בניגוד לדוחות 2024, סימני השאלה לגבי תוצאות הרבעון הראשון של 2025 הרבה יותר גדולים. מצד אחד, סביר שהחברות הביטחוניות הנהנות ממבול של הזמנות ימשיכו לצחוק כל הדרך אל הטנק. מצד שני, סביר שגם הבנקים ימשיכו להרוויח, אבל הרבה פחות בהשוואה לרבעונים הקודמים. המערכת הבנקאית ספגה בשנתיים האחרונות "קנסות פוליטיים" בהיקף של 5.5 מיליארד שקל: 2.5 מיליארד שקל "מס סמוטריץ'" ו־3 מיליארד שקל נוספים של היטל ביוזמת בנק ישראל.
הבנקים ייאלצו להעביר את הכספים ללקוחות בהטבות ריבית ועמלות בנוסחאות קבועות. עצוב שהלקוחות עדיין לא הרגישו את ההטבות בכיס. הכסף נבלע בחור השחור של תקציב 2025. הרבעון הראשון של 2025 יעמוד בסימן של האטה בפעילות הכלכלית כתוצאה מגזירות התקציב, עליית מחירים והמשך מימון ימי המילואים המסיביים. התוצאה במערכת הבנקאית תתבטא ברמה גבוהה יחסית של חובות שגבייתם מוטלת בספק, בהאטה בהכנסות התפעוליות ובירידה מסוימת בהכנסות מימון. האם המשתנים הללו יתבטאו גם בהתנהגות שוק המניות בבורסה?
השבוע קיבלנו הדגמה לכך שהתנהגות הבורסה קשה לחיזוי. לדוגמה, קחו את מדד מניות הבנקים, ששווי השוק שלהם הוא הגבוה ביותר מבין הסקטורים הנסחרים. בתוך שני ימי מסחר רשם המדד תנודה כוללת של 13% לשני הכיוונים: ירידה של 8% ביום ראשון ועלייה של 5% ביום שלאחר מכן. ברור שמי שמיהר למכור עשה טעות. לכל סוחר מתחיל ברור שקשה מאוד לתזמן את מועד המכירה המדויק, כמו גם את עיתוי הקנייה. למי שמאמין בשוק המניות, עדיף להחזיק מעמד ולא להיבהל. מומלץ להחזיק בהשקעותיו לטווח ארוך, ולא להתפתות לברוח בהזדמנות הראשונה.
הזדמנות הקנייה במניות הבנקים נוצלה היטב על ידי גופים מוסדיים, הנהנים מצבירת כספים מדהימה של כ־150 מיליארדי שקלים לשנה. מה עושים עם הכסף שנותר אחרי שכבר השקיעו בפרויקטים בתחום הנדל"ן, בתשתיות ובמתחמי דיור בחו"ל? הכתובת היא שוק המניות.
התרעות פיקוד העורף