עם זאת, לצד הדחייה, הבהירו השופטים כי למזוז יש סמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, וכי אם תימשך הסחבת שעליה התריע היועמ"ש בקביעת מועדי החקירות מצד אולמרט - אפשר שיהיה מקום לשקול הכרת נבצרות. נקבע כי "בנסיבות המתאימות, מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה", וכי כאשר נעשה הדבר בעקבות חקירות פליליות - "מדובר בפעולה חריגה, אשר תיעשה אך במקרים נדירים ויוצאי דופן".
בשנת 2021 דחה בית המשפט עתירה שביקשה להורות ליועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה נתניהו. עמדתו של מנדלבליט הייתה כי "לא ניתן לשלול כי בנסיבות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה נאשם בפלילים". השופט חנן מלצר באותה עתירה קבע במפורש כי "הכרזה כזו על נבצרות... מסורה בלעדית בידי היועמ"ש".
הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התיקון, ובג"ץ טרפד את הניסיון להקשות על הכרזת נבצרות, מה שמשאיר את הסמכות בידי היועמ"שית. דעת הרוב, שמנתה שישה שופטים, קבעה כי מדובר במקרה ברור של שימוש לרעה בחוק יסוד. נקבע כי אין ספק שהחוק הוא פרסונלי, בוודאי מבחינת תכליתו, ושכל מטרתו הייתה להיטיב עם נתניהו. שופטי הרוב קבעו כי דחיית תחולת החוק לכנסת הבאה מרפאת את הפגם של הפרסונליות, ולכן לא היה צורך לבטל את התיקון.
הכרזה על "נבצרות משפטית" היא תרחיש קיצוני וקשה. במובנים מסוימים, מדובר בכלי לא דמוקרטי ששמור למצבי קיצון. כך, למשל, אם בג"ץ יורה לנתניהו כי אינו יכול לפטר את ראש השב"כ (לדוגמה, בשל שיקולים זרים או ניגוד עניינים), ונתניהו יסרב באופן בוטה – המדינה תיכנס למשבר חוקתי עמוק. ואז ייתכן שהיועמ"שית יכולה לקבוע כי נתניהו, המפר פסיקה שיפוטית ברורה, מצוי במצב שבו אינו יכול למלא את תפקידו כהלכה. קשה להאמין שתרחיש קיצוני שכזה יתממש, אך הכלי של נבצרות קיים. תקוותי היא שנתניהו יוריד את הלהבות, ירגיע את שריו וימקד את משאבי המדינה בהשבת החטופים ובמלחמה באויבים מבחוץ, ולא במלחמה ביועמ"שית, בראש השב"כ ובבג"ץ.
התרעות פיקוד העורף