הנוהג המקובל בהערכות תפקודו של נשיא חדש בארה"ב הוא שמסכמים את מאה הימים הראשונים לכהונתו. מאז שנכנס לבית הלבן, לפני קצת יותר מחודשיים, טראמפ פיזר הצהרות, השמיע איומים ואזהרות, הרעיף הבטחות והנחית שאיפות בקצב שמספיק לקדנציה שלמה.
אם מתרכזים בבחינת הצהרותיו, איומיו ואזהרותיו בנוגע למזרח התיכון, מתברר כי מכל מה שאמר, הבטיח, איים והזהיר, לא יצא מעשית כלום. דיבורים ללא כיסוי, ללא סיכוי ממשי לביצוע. דיפלומטים בכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, המומחים בנושאים מזרח־תיכוניים, מודים שמלכתחילה לא ציפו לשינויים משמעותיים, לפחות לא מיידיים. "מישהו עוד זוכר את תוכניתו לפינוי רצועת עזה מ־2 מיליון הפלסטינים והפיכתה לריביירה?", שאל דיפלומט ותיק ובכיר.
בנושא החטופים, ישראל נכנעה כליל לגישה האמריקאית, ליתר דיוק לנוכחותו של וויטקוף. "אני לא אוהב את ההתבטאויות האחרונות של וויטקוף, שמהן לא עולה רמז לסיכוי קרוב לשחרור חטופים", אומר ראש ארגון יהודי מרכזי. לדבריו ולהערכת עמיתיו, בעלי השפעה בקהילה בניו יורק, "ממשלת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו הסתבכו במחדל חמור כאשר הפקידו את גורל החטופים בידי ממשל טראמפ.
חטופים יהודים שבויים בידי טרוריסטים רוצחים ועוברים סבל עצום. גורלם הוא באחריות ממשלת ישראל ולא של ממשל זר, אוהד ככל שיהיה. אני ואחדים מחבריי חוששים מאוד שטראמפ יפקיר את החטופים כאשר יחוש או יעריך שלנתניהו אינטרסים פוליטיים משלו, שאינם בדיוק מתיישבים עם דעותיו ושאיפותיו לגבי המזרח התיכון".
בינתיים באיראן
בכהונתו הראשונה, טראמפ פרש מהסכם הגרעין אבל לא גיבש מדיניות ליום שאחרי ביטול ההסכם. ההזנחה הזאת הניבה האצה בתוכנית הגרעין של איראן והגדלה משמעותית של כמות האורניום המועשר שברשותה. לדברי דיפלומטים במטה האו"ם בניו יורק, יש סימנים לכך שההנהגה המדינית של איראן, לא האסלאמית־פנאטית, מוכנה להידברות עם צמרת הממשל האמריקאי.
ההערכה היא שנשיא איראן מסעוד פזשכיאן מוכן לפתוח במו"מ עם הבית הלבן במטרה להגיע להסדר שלפיו איראן תפסיק את קידום התגרענותה תמורת הסרת הסנקציות האמריקאיות עליה. להערכותיהם של דיפלומטים בניו יורק, בשבועות הקרובים, ואולי אפילו בימים הקרובים, צפויה התפתחות משמעותית ביחסי ארה"ב ואיראן. אם הערכות אלו יתממשו – מי שתחוש מבוכה ותיאלץ להתמודד עם מצב מדיני לא פשוט תהיה ממשלת ישראל.