טיסת אל־על האחרונה מספר 111 המריאה לשדה התעופה בטהרן, כשבועיים לפני שהמדינה נסגרה. מטוסי חיל האוויר האמריקאי הנוחתים באיי האוקיינוס ההודי הם תחילת פתיחתה המחודשת של המדינה. התקיפה באיראן כבר החלה, היא מובלת באנגלית, אך ייתכנו בה גם שפות אחרות. העולם המערבי מבין באיחור את המשמעות של איום מתמשך, קיצוניות בלתי רציונלית וחוסר חיבור בין עם הספר הפרסי לבין שלטון האייתוללות, האוחז בו זה קרוב ל־50 שנה. התקיפה הזאת יצאה לדרך, ותחילתה איננה במטוסים, אולם סופה ייתכן שיהיה במה שייצא מבטנם. ואז, העולם יהיה מקום טוב יותר ובטוח.
איום כבד ככל שיהיה לא בהכרח מייצר דחיפות להסרתו – ואיראן היא מקרה בוחן מעניין. האיום מייצר בשלות איטית והתלכדות של אינטרסים לצד יכולות. חולשתה של איראן איננה מקומית, והיא לא מתבטאת במערכות ההגנה האווירית ובכלכלה המקרטעת, כי אם בקריסת התפיסה ההתקפית של טבעת האש. חיזבאללה בלבנון והמורדים בעיראק, הסורים והעזתים שנועדו ללפות את המזרח התיכון סביב ירושלים, קרסו באופן מפתיע מאוד מבחינת טהרן.
כשזה קרה, העולם צפה בהשקעה עצומה במשך שנים שיורדת לטמיון גמור בתוך כמה חודשים והכין בשקט את מהלכיו. אין כאן אירוע תוצאתי. האיראנים הביאו את העולם המערבי בראשות ארצות הברית לאותה בשלות נדרשת, יחד עם קרקע גיאופוליטית נוחה לפעולה, לצד מוביל בינלאומי ותיק ונחוש בבית הלבן. המטוסים באי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי לא באו לפריסת אימונים.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
תשאלו את עצמכם: האם היום, אחרי 7 באוקטובר, אנחנו יכולים עוד להרשות לעצמנו להיות מופתעים? האם אנו יכולים לנהל סכסוך ארוך בלי להיות מופתעים? ועכשיו תכניסו למשוואה הזאת טילים ארוכי טווח בידי מדינה פונדמנטליסטית על סף הגרעין, והתשובה צריכה להיות ברורה כאור השמש: קיומו של נשק גרעיני הוא עננה שמרחפת לא רק מעל מי שנולד יהודי, אלא גם מעל מיליוני אזרחים שכנים דוברי ערבית. נשק גרעיני יכסה בעננים את שמי המזרח התיכון ויעקר יוזמות שלום והסכמי נורמליזציה – ואת זה מבינים גם בקהיר ובריאד, גם באיסטנבול ובביירות, ובכל שפה שהיא.
מדוע לא הותקפה איראן עד היום, זו שאלה טובה, שהתשובה עליה ארוכה ומפותלת. ניתן לומר כי תקיפה היא אמצעי להגעה להסדר, בין שהוא מוסכם ובין שהוא תוצר של מציאות חדשה. זה הרציונל גם עכשיו, אבל הוא מחייב מאמץ רב־זירתי כולל, כזה שיאגד את היכולות המבצעיות עם עורף מוכן ועם זירה פוליטית מתאימה, המייצרת בריתות הגנה וזהות אינטרסים, והדבר הקריטי מכולם - זה שיוביל את אותו מאמץ צריך להיות בעל הדעה, ולא פחות חשוב גם בעל המאה, המצויד באמצעים צבאיים מתאימים ורחוק אסטרטגית מכל פגיעה ישירה בו.
הכוכבים עשויים להסתדר בעת הקרובה, ועלינו בעורף לעמוד בכך, הדבר חשוב מאי פעם. זהו אינו מהלך צבאי בלבד, זוהי מערכה כוללת, גם אם קצרה וממוקדת, העורף הישראלי יהיה מרכיב מפתח בפתיחתה ובהצלחתה – וייתכן שיידרש לסייע לשכניו. גם כאן יש הזדמנות מעניינת.
מחכים לכוכב התורן
הטיסה למרחקים ארוכים כאלה היא מורכבת ולא בגלל המרחק לבדו, אלא גם בשל נתיבי הטיסה וערכות כלי טיס שונים הנדרשות לצורך המשימה. באירוע כזה לוקחים חלק כוחות רבים, והוא נמשך הרבה מעבר לזמן הטלת החימושים. כאן, המוכנות לספיגה חשובה לא פחות, שכן מלבד הגל השני והשלישי, תיתכן הצטרפות של זירות נוספות שעשויות להגיב, ויהיה צורך לטפל גם בהן. יש צורך בתיאום מורכב בין כלל המבצעים, מול כלל מדינות האזור לגבי נתיבי התחבורה האוויריים והימיים העוברים באחד הצמתים המרכזיים בעולם - המפרץ הפרסי. כגודל ההפתעה כך גודל ההכנה והתיאום, שניהם מרכיבים קריטיים לביצוע מוצלח.
תקיפה באיראן גם תייצר במקביל הזדמנויות לצמיחה ופריחה מחודשת של עם מדוכא זה שנים. גם כאן הכנה ארוכה וחשובה מתבצעת במשך שנים וממתינה לכוכב התורן שלה להסתדר בגלקסיה לקראת שעת השין. נפילת המשטר בטהרן או הסכמתו להסדרי נורמליזציה הן חלק מהחלופות שעל הפרק. אין כוונה ליצור כאן כאוס, אלא הזדמנות למשהו חדש.
האירוע האיראני לא יתרחש רק בפרסית. זה מהלך גלובלי עצום, שישפיע על כמה מהצירים המרכזיים בעולם - קטיעת ציר הרשע מחד ושליטה על מחירי הנפט בעולם, לצד מאבק הסחר מול סין והיחלשותה של אירופה בצילה של מלחמת רוסיה־אוקראינה, שזו רחוקה מסיום לעת עתה. כל אלו עשויים להשתנות, בוודאי שיזוזו הצידה ביום שאחרי התקיפה, אבל את התסריט הזה קצת קשה לשרטט.
התקיפה יצאה לדרך, וכמו קרון אחרי קרון מתייצבים כלל המרכיבים לתקיפה ומוכנים לביצוע. גם המאמצים הדיפלומטיים, הכנים יש לומר, הם חלק מתהליך חשוב שכזה. אבל אל לנו כאזרחים לעסוק בכל זה, עלינו להיות מוכנים היטב ככל שרק ניתן. שלב הלבטים והשאלות עבר, אנחנו בשלב ההכנות לביצוע, כאשר כל דבר מעתה עשוי להתחלף בן רגע בהסדר – שהוא הוא המטרה. אולם יש לומר ביושר – את היכולות ניתן להשמיד בפצצות, את הכוונות – לא.
במוזיאון השאח בטהרן יש גלובוס מזהב, זה ששימש את השאח ללמד את בנו גיאוגרפיה. הגלובוס שוקל 51 קילוגרמים של זהב טהור, ואבנים יקרות מציינות בו כל מדינה ומדינה ברחבי העולם, כשאיראן היא היחידה המשובצת יהלומים. בטיסת אל־על 111 לטהרן היה קברניט בשם אילן שראה את אותו הגלובוס. אבל העולם אינו מורכב מזהב ואבנים יקרות, אלא מאנשים שרוצים לחיות בביטחון ובכבוד. גם העם בפרס. לשם כך, אנשים שהעולם חשוב להם עושים את דרכם לאי דייגו גרסיה כשדגל אמריקה על זנב מטוסם. עמיתיהם במזרח התיכון וגם בירושלים יעמדו עימם ולצידם, כי הם היהלומים שלנו באמת.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי
[email protected]