אבל מי כמו נתניהו, שהפרנויה והחשדנות מזמן הפכו אצלו לכוח מובנה, יודע שמצב יותר מדי אידיאלי איננו טבעי ויש להעלות כוננות. אין לדעת מדוע בגד חיישן הפרנויה בבעליו ולא נדלק בזמן הנכון, אבל העובדה היא שנתניהו טעה טעות חמורה באחד הקרבות המרכזיים שהוא מנהל, בקרב על תפקיד ראש השב"כ, בפרק הסופי שלו, כשנראה שהורדת רונן בר מהבמה באופן סופי היא רק עניין טכני של כמה פעולות קצרות.
על כן, הטענה שנתניהו לא ידע על הרקע המחאתי האנטי־ממשלתי של שרביט היא מגוחכת. מעבר לראיונות שנתניהו מקיים ומעבר לקורות החיים שהמועמדים מגישים לקראת הראיונות, יש לנתניהו כוח עזר סודי ששנים משרת אותו נאמנה. והפעם כנראה מעד.
טראומת מנדלבליט
הפשלה של איש הצללים ממצודת זאב עלולה לעלות ביוקר לבוס היושב בלשכת ראש הממשלה. לא רק עצם ביטול המינוי שעליו הודיע נתניהו. הסיטואציה המביכה שאליה נקלע מצמצמת במידה ניכרת את האופציות שנותרו בידיו למנות מועמד מפתיע כרצונו. בר כבר לא ילך בשקט, וראש הממשלה יצטרך למזער נזקים, והפעם ללכת על מועמד הקונצנזוס פלוס־פלוס.
אולי בכיר השב"כ לשעבר, אבל לא עוד רעיונות מקוריים מחוץ לקופסה. את הלוקסוס הזה בזבז נתניהו ללא זכות להזדמנות נוספת. מה שמוביל אותו, למעשה, בחזרה לאחד המועמדים שכבר רואיינו – ונשללו לטובת אלי שרביט.
כעת, "טראומת מנדלבליט" מקשה עוד יותר על ראש הממשלה לקבל החלטה בדבר המועמד לראשות השב"כ. מבחינת נתניהו, אם יבחר באחד מהמועמדים שכבר רואיינו והפסידו לשרביט – אותו מועמד לא ישכח לו שלא היה הבחירה הראשונה.
מצד שני, לך תחפש מועמדים מושלמים נוספים, בכירי שב"כ לשעבר שלא שירתו בארגון בשבעה באוקטובר. בינתיים הזמן דוחק, המלאכה מרובה, רונן בר והמחאה מחכים לבג"ץ – ופרשת קטארגייט המתפתחת במקביל מקשה עוד יותר.
כל עוד ההאשמות נגד יונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, התמקדו סביב הכספים ודרכי העברתם הלא ברורות – הסיפור כמעט שלא איים על ראש הממשלה. ברגע שעלה החשד כי אוריך ניצל את תפקידו כיועצו הבכיר לראש הממשלה על מנת לקדם מסרים פרו־קטאריים בשם "גורם מדיני" (כאשר כל עיתונאי מתחיל במדינה יודע מי בדיוק מסתתר מאחורי שם הקוד הזה) – הסיפור הופך לחמור בהרבה ולקרוב בהרבה – לכאורה ובכפוף לממצאי החקירה.
הפרשה אף מציבה את נתניהו בפני דילמה קשה. אם יועצו הקרוב אכן העביר הודעות ותדרוכים לתקשורת בלי לעדכן שהמסרים אינם מטעמו של ראש הממשלה – השאלה המתבקשת היא: האם נתניהו ידע מזה? אם לא ידע – מצבו חמור, הרי זו הוכחה שראש הממשלה אינו שולט במצב ואינו מודע לנזק שיוצא מלשכתו. אם ידע – אז המצב חמור עוד יותר.
כך או אחרת, ככל שבזמן הקרוב לא תתרחש התפתחות דרמטית לטובת אוריך, יצטרך נתניהו לקבל החלטה בנוגע להמשך העסקתו. סביר להניח כי השיקול שבהחלט יובא בחשבון הוא העובדה שפיטורי אוריך עשויים לשחק תפקיד מכריע בהחלטתו אם להפוך לעד מדינה.
הסיפור אומנם עדיין לא שם, אך השילוב הקטלני של סאגת פיטורי בר, הכישלון במינוי אלי שרביט וסערת קטארגייט כבר עושה עבודה רעה מבחינת נתניהו. הוא מחליש אותו ומערער את מעמדו. וכל זה – לקראת החקירה הנגדית במשפטו.
גורם נוסף שעלול לסבך את נתניהו עוד יותר הוא דעת הקהל. נתניהו, חסיד מושבע של סקרים, בוודאי יבדוק את השפעת השבוע האחרון על מצבו האלקטורלי, בדגש על הבייס. אם שילוב המקרים ישתקף לרעתו גם בסקרים – לא מן הנמנע שלא רק במחנה השמאל, אלא גם בבית, בימין, יתחילו לדבר על תחילת הסוף. ימים וסקרים יגידו.
התרעות פיקוד העורף